הנה הם יוצאים מהחורים. יש סיבה חדשה להמשיך ולאכול בעלי חיים. גרי יורופסקי, מי שהם מכנים "גורו הטבעונות", נהג באלימות כלפי עיתונאי. יש תירוץ להמשיך ולעצום עיניים. בכלל, איזו הגדרה מטעה היא "גורו הטבעונות". כי הרי החלטה להפוך לטבעוני באמצע החיים דורשת הרבה מחשבה, קשיים (חברתיים ומשפחתיים בעיקר) והכרה במציאות, ואילו הכינוי "גורו" רומז על עדר אנשים שנוהר אחר כהן דת שמבטיח חיים נעלים לאחר המוות.
סערת יורופסקי בישראל - עוד טורים:
האם זהו האיש האלים ביותר שתראו אי פעם?
איזו שואה קלה לצפייה?
מותר לסתום את הפה ליורופסקי?
שאינו משיב כהלכה: גארי יורופסקי
אז זה הצליח, והדיון הוסט. כבר לא מדברים על בעלי החיים. לא מדברים על הצהרת קיימברידג', בה חוקרים בעלי שם עולמי קבעו באופן חד-משמעי שלבעלי החיים שבני האדם צורכים יש מודעות, שלא לדבר על רגשות וכאב; על זה שתעשיות המזון מן החי הופכות לאכזריות יותר ויותר בשביל לספק את הצריכה הפסיכית של האדם המודרני; על הנזקים העצומים של תעשיית המזון מן החי לסביבה ולבני אדם על ידי זיהום אוויר; ועל תרומתה העצומה לשינוי האקלים ולזיהום מקורות שתייה. לא, הדיון מתמקד כעת בשאלה אחת: הוא האם יורופסקי הוא אדם אלים או לא.
המשך טבעי לחיסול העבדות ושחרור האישה
ואכן, יש אנשים טבעונים שנוקטים באלימות, בעיקר מילולית, בנסיון לזעזע במעט את הסטטוס-קוו שבמסגרתו זה בסדר להפוך בעל חיים למוצר. אני, כמו רוב הטבעונים למעשה, לא מסכים עם הגישה הזאת - אבל זו לא הנקודה פה. לתת יד להתעללות ביצורים בעלי מודעות, בגלל שחלק מהאנשים שמתנגדים לאותה ההתעללות מתנהלים בצורה שאינה מוסכמת עליכם, זה כמו להשתתף בשוד כי חלק מהאנשים שלא גונבים הם פדופילים.
הדיון הוא לא סביב אדם כזה או אחר. הדיון הוא סביב המצב; סביב השאלה, האם אנחנו צריכים היום להמשיך ולגרום סבל לא יתואר לבעלי חיים המודעים למצבם, להמשיך לכלוא תרנגולות בכלובים צרים, להשמיד אפרוחים בני יומם, להפריד עגלים מאמהותיהם, להחזיק פרות במכלאות מלאות צואה ולשחוט תרנגולים בגיל חודש וחצי במשחטות כמו שראינו בתחקיר על "זוגלובק" - וכל זאת למען תאוות הטעם שלנו. הסטת הדיון היא שגורמת לאותם אנשים שדורשים שנצא להם מהצלחת (שכמובן לא מוצאים שום בעיה להיכנס לי, הטבעוני, לצלחת) לישון טוב בלילה.
המצפון שלהם נשען על התירוצים הפשטניים של "הטבע אכזרי יותר" (בטבע מחזיקים חיות בכלובים צרים וחותכים את איבריהן ללא הרדמה?); "האדם נועד לאכול בשר" (אמירה שמהווה חוסר הבנה מוחלט באבולוציה. האדם לא "נועד" לכלום והוא יכול לחיות חיים מלאים בריאים מאוד היום בלי לאכול בשר); "זה מעגל החיים בטבע" (מושג לא נכון אקולוגית ושוב רחוק מהמציאות; גם אוכלי הבשר בטבע לא מתקרבים לכמויות שהאדם המודרני צורך); "גידול המזון הצמחי עבור צמחונים גורם לנזק סביבתי" (אמירה מגוחכת ששמעתי לא פעם. האכלת בעלי החיים שבני האדם אוכלים דורשת הרבה יותר מזון צמחי מזה שנדרש עבור בני אדם שצורכים ישירות מזון צמחי); או הגאווה הגברית המטופשת באכילת בשר (שאין מגוחכת ממנה, בעיקר כשהיא מגיעה מאנשים שלא רק שלא תפסו או הרגו בעצמם בעל חיים למאכל מימיהם, אלא שגם לרוב לא יעזו לצפות בסרט שמראה איך הדבר נעשה בפועל).
הדיון צריך לחזור ולהתמקד במציאות; במה שאנחנו, בני האדם, גורמים לבעלי חיים אחרים ולעצמנו, למען נוחות וטעם. בספרו "יש אלוהים?", מנבא הביולוג האבולוציוני ריצ'רד דוקינס שפוסט-סוגנות (כלומר, יחס שוויוני לבעלי חיים אחרים) יהיה "המשך טבעי לרפורמות קודמות כגון חיסול העבדות והאמנציפציה של הנשים". אני מניח שבכל דור יש אנשים שמקבלים את התפיסות החברתיות הרווחות ויש שמטילים בהן ספק. בעבר קבעו התפיסות האלו שכהי עור נועדו לשרת את האדם הלבן, ושנשים נחותות מגברים. אבל זו לא חוכמה גדולה להיות נאור לגבי מוסכמות חברתיות שכבר שונו. החוכמה האמיתית היא להטיל ספק במוסכמה חברתית קיימת, כמו התפיסה שבעלי החיים ישרתו את האדם בכל מחיר, לפתוח את העיניים ולא להישען על תירוצים תלושים בשביל להמשיך ולגרום סבל לאחרים.
רם ברנקין הוא דוקטורנט למדעי הסביבה באוניברסיטת מסצ'וסטס בבוסטון
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il