פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שבוע אחרי: איראן והמעצמות חתמו על אותו הסכם?

      הפרשנויות הסותרות של טהראן ושל המעצמות בעניין הגרעין עלולים לסכל את ההסכם הסופי, בדיוק כפי שהיה ב-2003 וב-2004. וגם: קרי מתכונן לקראת המרוץ לנשיאות ב-2016?

      כשמתפשרים, טבעי שכל אחד מהצדדים ינסה להציג את התוצאה כמיטיבה עמו – הרי מי ירצה להודות שפישל? בכלי התקשורת השמרניים באיראן טענו כי לא ניתן לסמוך על ארצות הברית, בדיוק כפי שבתקשורת האמריקנית-שמרנית הזהירו מפני מזימותיה של איראן. כמו בממשל האמריקני, גם באיראן הדגישו כי העסקה ניתנת לביטול אם הצד השני יפר את התחייבויותיו. שבוע אחרי החתימה על הסכם הביניים בז'נבה, בשל השוני בפרשנות הצדדים את תוכנו, לא ברור אם שש המעצמות ואיראן באמת חתמו על אותו מסמך. הפערים בפרשנות עלולים לגרום לסיכול ההסכם הסופי, בדיוק כפי שהיה עם ההסכמים שהושגו ב-2003 וב-2004, כשטהראן בסופו של דבר שברה את הכלים ופרשה, בטענה שהמערב לא עמד במחויבויות שלו.

      שרי החוץ של המעצמות לאחר החתימה על ההסכם עם איראן בז'נבה. נובמבר 2013 (AP)
      חתמו על אותו מסמך? נציגי איראן והמעצמות בז'נבה (צילום: AP)

      אם המערב יסתבך ברשת הפרשנויות הסותרות של הסכם הביניים, "השישייה" – הכוללת את ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה, תצטרך להאריך שוב ושוב את תוקפו, בלי להכריע בסוגיות חשובות, נוסף על העשרת הדלק הגרעיני, כמו תכנית הטילים הבליסטיים. כיום לא ברור מתי נכנס לתוקפו הסכם הביניים. ביום שלישי הודתה דוברת משרד החוץ האמריקני, ג'ן סאקי, כי לפי שעה מתקיימים "דיונים טכניים", וכאשר הם יסתיימו וניתן יהיה לוודא כי תנאי הסכם הביניים אכן יתקיימו - רק ייכנס לתוקפו ההסכם הזמני. העמדה האמריקנית לא מבשרת טובות. ידוע כי ממשל אובמה לא מצטיין בעמידה בלוחות זמנים ואף לא ב"קווים האדומים" שהציב. הרי לא מכבר הסתבך הנשיא האמריקני עם הצבת הקו האדום למשטר שהציב לסוריה, כיוון שלא גיבש מדיניות ממשית למקרה שהנשיא בשאר אסד יחצה אותו ויעשה שימוש בנשק כימי – כפי שאירע.

      על אף שהסכם הביניים מפורט, לא ברור עד כמה הוא הבשיל לכדי יישום. מתי בדיוק האיראנים יזכו להקלות בסנקציות? העיצומים יוסרו בבת אחת או בהדרגה? במקביל ליישום הסכם הביניים או בנפרד? ג'ן סאקי הסבירה שבמסגרת ההסכם הזמני, האיראנים לא יידרשו לעמוד בכל המחויבויות שלהם בבת אחת לפני ההקלה בסנקציות, ובנוסף אמרה כי ההקלות לא ייכנסו לתוקף בבת אחת, אלא יהיה זה "תהליך". כמו כן, אין הסכמה על הסדר שבו יוסרו הסנקציות.

      ביום שישי פרסם הבית הלבן הודעה שלפיה רוב הסנקציות נגד איראן יישארו בתוקף במהלך המשא ומתן עם איראן. אך רשימת המדינות שמקבלות פטור מהקנס המושת על מי שמפר את הסנקציות, מעלה תהייה - עד כמה משטר הסנקציות באמת הרמטי? שר החוץ ג'ון קרי הודיע כי בשל צמצום משמעותי בהיקפי רכישת הנפט האיראני, סין, הודו, קוריאה הדרומית, טורקיה וטייוואן פטורות מיישום הסנקציות.

      ג'ון קרי במסיבת עיתונאים בבית הלבן, 18 בנובמבר 2013 (רויטרס)
      הימור משמעותי. שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי (צילום: רויטרס)

      דוברת משרד החוץ האיראני, מרזייה אפחם, אמרה כי הבית הלבן "פירש את הטקסט עליו סוכם בז?נבה בצורה חד-צדדית". הממשל האמריקני נצמד לפרשנות לפיה כמה החלטות שהתקבלו במועצת הביטחון אוסרות על איראן במפורש לקיים פעילות של העשרת אורניום. אך האיראנים, הרוסים - וגם כמה מחוקקים אמריקנים, משוכנעים שטהראן רשמה לזכותה ניצחון משמעותי והיא תוכל להעשיר אורניום במסגרת ההסכם הסופי.
      הבלבול המשיך עם דברי שר החוץ האיראני, מוחמד ג'וואד זריף, על כך שארצו תמשיך בבנייה במתקן המים הכבדים באראק. הצרפתים קפצו ואמרו שהסכם הביניים מדבר במפורש על הקפאת הפעילות בכור, ובמחלקת המדינה האמריקנית תהו למה זריף התכוון כשאמר "בנייה" – להקמת כביש גישה או משהו אחר? בהסכם כלולות דרישות ספציפיות, הדגישה סאקי, ויש ציפייה שהאיראנים יעמדו בהן.

      שר החוץ קרי נאלץ להקליט הודעת וידאו, לפרשן את ההסכם עם איראן ולהזהיר: "אנשים מסוימים מציגים הרבה מידע מטעה לגביו". לדברי קרי, "זה רק הצעד הראשון. בחודשים הקרובים נפשיל שרוולים ונמשיך לעבוד כדי להגיע להסכם סופי וכולל שמבטיח שאיראן לא תפתח נשק גרעיני ושתכנית הגרעין שלה היא תכנית שלום. חייבים לוודא את זה באופן מוחלט".

      הזמנת איראן לז'נבה 2 תעיד על שינוי מעמדה

      ההסכם עם איראן הוא הימור משמעותי בשביל ארצות הברית, במיוחד בתקופה שבה יחסיה עם השותפות המסורתיות במזרח התיכון - ערב הסעודית, מצרים וישראל מידרדרים, לא רק בגלל המשא ומתן עם איראן. למזלם של האמריקנים, גם רוסיה וסין שקרובות יותר לטהראן, לקחו סיכון במהלך והן ערבות במידה מסוימת להצלחת ההסכם. אם המשא ומתן יצליח – גם במצב שבו איראן תצליח כפי שבטוחים מנהיגיה להישאר במועדון המדינות המעשירות, הדבר עשוי לתת דחיפה לדינמיקה חדשה במזרח התיכון עם רווח דיפלומטי אפשרי לממשל האמריקני. אם בטהראן אכן חל שינוי בעמדתם לגבי מעמדם בעולם, דבר שנתפס בשנים האחרונים כמדיניות ובלבול וחולשה, ההסכם יצטייר כניצחון הדיפלומטיה.

      ממשלו של הנשיא הקודם, ג'ורג' בוש, רצה להבטיח זרימה של נפט מהמזרח התיכון ולקדם דמוקרטיה, בעוד שברק אובמה היה נחוש לסיים שתי מלחמות ולא להיגרר לשתיים נוספות. איתות לשינוי במעמדה של איראן והגברת הלגיטימיות שלה עשויים להגיע מוועידת ז'נבה 2 – שנועדה לעצור את שפיכות הדמים בסוריה אך נדחית כבר יותר מחצי שנה. רוסיה מתעקשת על השתתפות של משלחת איראנית בוועידה, אך ארצות הברית טוענת שאיראן תוכל להשתתף רק אם תאמץ את ההחלטות של וועידת ז'נבה הראשונה. בראיון ל-CNN אמר השבוע שגריר רוסיה לאו"ם, ויטלי צ'ורקין, שארצו מאמינה כי יש להזמין את איראן, וכך טענו בנושא גם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון, ושליח האו"ם והליגה הערבית לסוריה, אל-אחדר אל-איברהימי.

      מוחמד ג'וואד זריף שר החוץ האיראני ולורן פביוס שר החוץ הצרפתי. נובמבר 2013 (רויטרס)
      מתקרב למערב. שר החוץ האיראני זריף עם שר החוץ הצרפתי פביוס (צילום: רויטרס)

      "ארצות הברית מתנגדת, אבל אנחנו חושבים שאין בכך היגיון כיוון שהושג ההסכם הגרעיני וארצות הברית מדברת עם איראן", הסביר השגריר הרוסי. לדבריו, "טהראן עומדת להיות שחקנית מרכזית בסוריה, אז עדיף שהיא תהיה בשיחות. עדיף שתהיה לנו תמיכה שלה בהסכמים שאנו מקווים להשיג בז'נבה - במקום להרחיק אותה שוב. הטעות הזאת נעשתה בעבר, אז עדיף שלא לחזור עליה בהקשר של וועידת ז'נבה 2".
      צ'ורקין הדגיש כי ההסכם הוא "עסקה די מפורטת ומאוד משמעותית", עם סיכוי אמיתי להוריד מהפרק את השאיפה האיראנית להחזיק נשק גרעיני. "אם זה יקרה, אנו מאמינים שיש סיכוי טוב לכך שהאיום שמרחף מעל ישראל יטופל. לכן על ישראל ועל ספקנים אחרים לתת הזדמנות לאלה שמעורבים בשיחות להשיג התקדמות, כי זה יכול לשנות את המצב בכל האזור, כולל השפעה חיובית בסוריה, במסלול הישראלי-פלסטיני ובכל המזרח התיכון".

      קרי לנשיאות 2016?

      להסכם מוצלח עם איראן - שבכל מקרה לא יעמוד בתנאי הסף של ישראל, עשויה להיות השפעה מכרעת גם על גורלו הפוליטי של ג'ון קרי. בקרב חכמי וושינגטון רווחת גישה ספקנית כלפי פעילותו הנמרצת של מזכיר המדינה. ההנחה היא שקרי, שכבר הפסיד במרוץ לנשיאות ויהיה בן 73 בשנת 2016, לא דואג למעמדו הפוליטי ולא חושש לקחת סיכונים, בתקווה ליצור שינויים אמיתיים ולהשאיר חותם לפחות בתור דיפלומט. אובמה, שלא צריך להתמודד שוב בבחירות, מוכן להעניק חופש פעולה לקרי, גם אם לפעמים ההידברות בין המועצה לביטחון לאומי לבין מחלקת המדינה מלווה בחריקות. אם קרי יצליח בשלושת ההימורים הדיפלומטיים הנועזים שלו במזרח התיכון - באיראן, בסוריה ובסכסוך הישראלי-פלסטיני, הזירה הפוליטית ב-2016 עשויה להרוויח שחקן מעניין נוסף שהילרי קלינטון תתקשה להתמודד מולו בספירת ההישגים הממשיים. אך נדמה שהקריירה הפוליטית של ג'ון קרי זה הדבר האחרון שמעניין את ההנהגה בדמשק, בטהראן וגם בירושלים.

      לקריאה נוספת:
      הושג הסכם ביניים היסטורי בין המעצמות לאיראן בז'נבה
      אובמה: "ההסכם חוסם את הדרך של איראן לפצצה"
      איראן: השיחות יסתיימו בצהריים - עם או בלי הסכם