(צפו: קרי נואם לאחר פגישה עם אבו מאזן בירדן)
בשורות רעות לנהגים בירושלים: שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, יגיע באמצע השבוע לביקור נוסף בישראל, בניסיון לקדם את המשא ומתן המדשדש בין ישראל לפלסטינים. יהיה זה ביקורו התשיעי של קרי בישראל מאז כניסתו לתפקיד שר החוץ, וכפי הנראה לא האחרון. הוא צפוי לנחות בישראל ביום רביעי בערב, ולבלות לפחות 48 שעות בדילוגים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים לבין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן ברמאללה.
אחרי ההודעה על הסכם הגרעין שנחתם השבוע בז'נבה בין שש המעצמות לבין איראן, היו בישראל כאלה שטעו לחשוב ששר החוץ האמריקני מתכוון "להוריד הילוך" בכל הנוגע לערוץ הישראלי-פלסטיני, כביכול מתוך הבנה כי בירושלים מאוכזבים מהמהלך בז'נבה. משיחות עם גורמים אמריקנים מתברר שהתכניות של קרי הפוכות לחלוטין. בשבועות הקרובים הוא מתכוון להגביר את הלחץ, גם על ישראל וגם על הפלסטינים, כדי להביא להתקדמות ממשית בשיחות עד אמצע חודש ינואר - חודש וחצי מהיום.
היעד שקבע קרי אינו מקרי. גורם אמריקני הסביר לוואלה! חדשות כי בינואר צפויה לצאת לפועל הפעימה השלישית של שחרור האסירים הפלסטינים, ובפעם הקודמת ששוחררו אסירים, ישראל הודיעה על בנייה נרחבת בהתנחלויות כדי לרצות את גורמי הימין בממשלה. כתוצאה מכך נגרם משבר שכמעט הוביל לפיצוץ השיחות. "קרי רוצה שעוד לפני שחרור האסירים הקרוב, תהיה התקדמות של ממש בתוך חדר המשא ומתן, כדי למנוע את המשבר שכולם מצפים לו", הסביר הגורם.
הגורם הוסיף כי לא רק שקרי אינו מתכוון להוריד הילוך, הוא אף סבור שבשבועות האחרונים הוא לא הקדיש מספיק תשומת לב לערוץ הישראלי-פלסטיני בשל עיסוקו בנושאים בוערים אחרים, החל מההסכם עם איראן ועד לתיאום נסיגת הכוחות האמריקניים מאפגניסטן. קרי, הסביר הגורם, סומך לחלוטין על הצוות האמריקני המלווה את המשא ומתן, בהובלת מרטין אינדיק, אבל ברור לו שמעורבותו האישית כשר החוץ חשובה לקידום התהליך.
כדי להביא להתקדמות, קרי ממשיך להגדיל את הצוות שפועל תחת אינדיק. בשבוע שעבר פורסם כי לצוות יצטרף האקדמאי דיוויד מקובסקי, אחד המומחים המובילים לסכסוך הישראלי-פלסטיני בוושינגטון, שאף שימש באמצע שנות ה-90 ככתב המדיני של עיתון "הארץ". תרומתו העיקרית של מקובסקי לצוות תהיה בדיונים על הגבולות ועל הסדרי הביטחון - שני נושאים שאותם הוא חקר באינטנסיביות בשנים האחרונות, ושחשובים במיוחד לצד הישראלי.
מקובסקי נחשב מקורב לדניס רוס, ששימש כמתווך בין ישראל לפלסטינים בימי קלינטון וגם בכהונתו הראשונה של אובמה. השניים אף חיברו יחדיו ספר בנושא. בירושלים וגם ברמאללה רבים מחשיבים את רוס מקורב יותר לעמדה הישראלית, בהשוואה לאינדיק. לכן, מינויו של מקובסקי לצוות נתפש כניסיון להביא לפריצת דרך דווקא בצד הישראלי, שלטענת הפלסטינים מפגין עמדות נוקשות במיוחד בסוגיות הטריטוריאליות.
ביום רביעי בערב, בשעה שקרי יעשה את דרכו לירושלים, יתקיים בתל אביב אירוע לציון עשר שנים ל"הסכם ז'נבה" לא מדובר בהסכם בין המעצמות לאיראן מהשבוע שעבר, כי אם לאותו דגם של הסכם שלום ישראלי-פלסטיני עליו חתמו בשנת 2003 שורה של פוליטיקאים, אנשי רוח וקצינים במיל' משני הצדדים. באירוע יישא דברים ראש שב"כ לשעבר, יובל דיסקין, שצפוי לספק כותרות, כהרגלו. שני האירועים תוכננו בנפרד אבל קרי לא יתנגד לקבל קצת רוח גבית מדיסקין, בדרך לעוד פגישה ארוכה עם נתניהו.
אשטון הימרה על לבני
במקביל למאמצים של קרי, גם אירופה מתכוונת להקדיש בשבועות הקרובים תשומת לב רבה מאשר בעבר לסוגיה הישראלית-פלסטינית. שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, התערבה השבוע באופן אישי לטובת ישראל, ואפשרה לירושלים להצרף להסכם המחקר והפיתוח האירופי "אופק 2020". סביב שולחן הממשלה מסכימים כולם שאם ישראל לא הייתה מצטרפת לפרויקט, היה נגרם נזק חסר תקדים למחקר המדעי בארץ. זו הסיבה שאפילו שר הכלכלה, נפתלי בנט, תמך בנוסחה שאפשרה לישראל להצטרף להסכם הכוללת הכרה בפועל בגבולות 1967 עם הסתייגות ישראלית לפיה לא מדובר בתקדים משפטי.
את נוסח הפשרה, שבזכותו ניצל המדע הישראלי ממכה קשה, ניסחה אשטון יחד עם שרת המשפטים ציפי לבני. זה דרש לא מעט שיחות טלפון בין תל אביב לבריסל ביום שלישי השבוע. דיפלומט אירופי שמעורה בפרטי המגעים אמר לוואלה! חדשות השבוע כי לבני לא שכנעה את אשטון להתערב באמצעות תחנונים, וגם לא בהטפות מוסר - אלא באמצעות טיעון מדיני מובהק. לדבריו, "לבני הבהירה לאשטון שישראל נכנסה למשא ומתן עם הפלסטינים כדי לפתור את בעיית ההתנחלויות והגבולות, ולכן זה יהיה לא הוגן לפגוע בישראל בצורה כל כך קשה".
הדיפלומט הוסיף כי החלטתו של נתניהו להטיל את הטיפול בסוגיה על לבני אינה מקרית. "קשה לי לדמיין מישהו אחר בממשלה הישראלית הנוכחית שיכול היה לשכנע את אשטון להתערב בנושא. בוודאי לא ליברמן. המחויבות האישית של לבני למשא ומתן עם הפלסטינים הייתה הגורם המכריע עבור אשטון". הדיפלומט הוסיף, עם זאת, שאשטון מבינה היטב שהיא "לקחה הימור" עם לבני. לדבריו, "יכול מאוד להיות שעוד כמה חודשים המשא ומתן יתפוצץ, ההתנחלויות יישארו במקומן וישראל תצא ברווח נקי - גם הצטרפה לתכנית המחקר והפיתוח, וגם לא עשתה דבר בנושא ההתנחלויות, מעבר להצהרות על הנייר". במקרה כזה, הסביר, הזעם באירופה כלפי ישראל יגבר, וצפויים צעדים נוספים במסגרת מדיניות חרם ההתנחלויות.
במקרה שבו המאמץ של קרי, על אף הגיבוי הנלהב של אשטון, לא יוביל לתוצאות עד אמצע ינואר, האמריקנים שוקלים כמה אפשרויות לשלב הבא של המשא ומתן. אפשרות אחת היא להניח סדרה של "הצעות גישור" בנושאים שבהם קיימת עיקר המחלוקת, ולעבור מתיווך במשא ומתן לניהולו. אפשרות אחרת שנשקלת, אם כי בינתיים כהצעה בלבד, היא לאמץ את פורום המעצמות שניהל את המגעים עם איראן, לתיווך במשא ומתן הישראלי-פלסטיני.
על פי ההצעה, פורום המעצמות יחליף את "הקוורטט הבינלאומי" הכולל את נציגי ארצות הברית, האו"ם, רוסיה והאיחוד האירופי כגוף הביקורת המלווה של המשא ומתן. "הקוורטט לא התכנס זה זמן רב, והפך למעשה לגוף לא רלוונטי", הסביר גורם אמריקני. "בפועל, המשא ומתן מתנהל בין ישראל, הפלסטינים וארצות הברית, בלי מעורבות של הקהילייה הבינלאומית". פורום שש המעצמות שכולל בנוסף לאמריקנים גם את רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה, עשוי להתגלות כגורם מספיק חזק כדי לעודד החלטות אמיצות של שני הצדדים. מעורבות של שש המעצמות במשא ומתן תגדיל את המקל, אבל גם את הגזר.