בכל משרד ממשלתי תלויה על אחד הקירות מגילת העצמאות שלנו, חתומה בידי 37 השותפים לרגע ההיסטורי. על פי היהדות, מצויה כיום המדינה בדיוק באמצע הדרך בין זקנה לשיבה, ובגילה המתקדם היא עדיין ללא גבולות מוכרים וללא חוקה. זהו זמן מתאים לשאול עד כמה התרחקנו לאורך הדרך מן היסודות הערכיים של מגילת העצמאות, ובהם פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; החירות, הצדק והשלום; שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. וחשוב יותר: כיצד אנו מחזירים את עצמנו למסלול שיקרבנו חזרה אל העקרונות הבסיסיים האלה של זכויות האזרח, ומבטיחים את עתידה של המדינה כמדינתו הדמוקרטית של העם היהודי?
עם היווסדו של כנס שדרות לחברה, לפני 11 שנים, הוא הפך במה לדיון בנושאים החברתיים הבוערים. באותה עת התמקדו הדיון הציבורי והתקשורתי בנושאים ביטחוניים ומדיניים. כיום מצויים במרכז הדיון הציבורי נושאים חברתיים וכלכליים, הנישאים בפי כל נבחר ציבור: קריאה לכלכלה הוגנת ולחברה שוויונית וצודקת יותר, וצדק חלוקתי בכל תחומי חיינו כאזרחים.
נדמה כי השינוי בשיח הציבורי, שהחל בכנס שדרות לחברה והעמיק מדי שנה בעשור האחרון, חלחל היטב אל הפוליטיקה והתקשורת. האתגרים החברתיים והכלכליים הפכו למרכז הדיון ולעילה למחאה המונית עיקשת, בעוד האתגר המדיני והאזורי נדחק אל שולי העניין הציבורי.
מידרדרים אל סופו של החזון הציוני
כנס ישראל-שדרות לחברה, הנערך במכללה האקדמית ספיר, מאפשר למשתתפיו להביע כל דעה, ולהידבר ביניהם כדי לבחון דרכים לאיחוי השסעים המרכזיים בחברה בישראל: הלאומי (יהודי-ערבי), הדתי והפוליטי. נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, בכנסת ובממשלה מתייצבים מול בוחריהם. במושבים נפגשים ומתעמתים דתיים וחילונים, ערבים ויהודים, תושבי פריפריה ותושבי מרכז הארץ, ותיקים ועולים חדשים. הדיונים האלה מקבלים משמעות מיוחדת בזכות מיקומו של הכנס, במכללה המייצגת במהותה את המעשה הציוני במיטבו - אקדמיה בנגב, מעורבת חברתית וסביבתית, המקנה דעת ופועלת בשיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים ברחבי העולם.
מדינת ישראל מתברכת בהישגים עצומים במדע, בתרבות, באמנות, בטכנולוגיה, בתעשייה, בעסקים, בחדשנות, בהפרחת המדבר, בחקלאות ובאינספור תחומים אחרים. ואולם, כדי להוסיף לפרוח, יש לשוב ולחבר את השיח החברתי-כלכלי עם הדיון המדיני-ביטחוני, ועל השניים להיות שלובים זה בזה. רק חברה שוויונית וצודקת תקנה לנו לאורך זמן ערבות הדדית וסולידריות לאומית. ואם לא תעשה ישראל - בהסכם או באופן עצמאי - את הצעדים המדיניים החיוניים להתנתק מהפלסטינים כדי להבטיח את עתידה כמדינתו הדמוקרטית והבטוחה של העם היהודי, שום תפיסה כלכלית-חברתית לא תציל אותה מהידרדרות אל סופו של החזון הציוני. על ישראל לקדם מציאות של שתי מדינות לשני עמים.
השילוב בין השניים יפיח תקווה, ויאפשר הפניית משאבים חיוניים לרווחה, לשינוי ולשגשוג. הבנה של התלות ההדדית בין שני התחומים הקובעים את גורלנו במדינת ישראל - המדיני-ביטחוני והכלכלי-חברתי - תהיה תחילת השיבה אל חברת המופת שחזו החותמים על מגילת העצמאות.
עו"ד גלעד שר שימש בעבר ראש לשכת ראש הממשלה אהוד ברק וראש הצוות הישראלי למו"מ עם הפלסטינים; כיום יו"ר הוועד המנהל של המכללה האקדמית ספיר. ב-19-20 בנובמבר ייערך במכללה כנס ישראל-שדרות לחברה
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il