בסוף זה יעבוד: לפיד ממשיך לחפש את הדרך ללב בוחריו

ישיבת סיעת העבודה השבוע נראתה כמו כינוס של מועצת השבט בהישרדות. עשרות אנשים נדחסו בחדר הקטן של המפלגה השלישית בגודלה, על מנת לראות את הטקס המביך שבו כובה הלפיד של יחימוביץ' ונדלק זה של הרצוג. המאורע התחיל בחילופי נשיקות וחיבוקים בין המנצח למפסידה, כאשר בתפקיד המנחה גיא זוארץ מככב איתן כבל, שניצח על ההתרחשות הביזארית, עמוס רגשות שמחה לאיד. כבל חיפש משהו טוב לומר על מנהיגותה של יחימוביץ', וכל מה שמצא היה: "היא הובילה את המפלגה בדרכה ועל פי אמונתה".

יחימוביץ' עצמה, במסיבת עיתונאים, בכינוס פעילים ובשורת סטטוסים בפייסבוק, נשבעה כי תתייצב מאחורי הרצוג: "בי נשבעתי שלא אעשה לו את מה שעשו לי", אמרה. עם זאת, היה קשה להתנתק מן ההרגשה שהיום שבו ניצח הרצוג הוא היום שבו קם מחנה יחימוביץ' בסיעה. זה התחיל בכך שהיו"ר היוצאת סירבה להתחייב שלא יהיו עוד פריימריז עד הבחירות הבאות. "אני מקווה שמנהיגותו של בוז'י תהיה כל כך מוצלחת עד שהשאלה תהיה מיותרת", אמרה במסיבת העיתונאים.

זה נמשך בשאלה מי יהיה יו"ר הסיעה הבא. הרצוג מינה זמנית את כבל, אבל על פי הערכות הוא מייעד את התפקיד למרב מיכאלי, שהייתה בין התומכות שלו במרוץ. גם מיקי רוזנטל, איש של יחימוביץ', רואה עצמו מועמד לתפקיד. הקרב בין השניים יהיה לא רק אישי, אלא גם מחנאי, ויהווה מבחן מנהיגות ראשון להרצוג. רוזנטל לא בזבז זמן. מיד אחרי שנסגרה ישיבת הסיעה לתקשורת פנה להרצוג ושאל אותו מתי תיערך התמודדות על התפקיד, תוך שהוא עוקץ את כבל על דרך המינוי: "בהמשך לעתירה שהגשת על אופן הליך המינוי בהסתדרות (שם התפקיד מועבר ללא בחירות – ע.נ), אני בטוח שלא היית רוצה שיתנהגו ככה בסיעה".

אגב, חילופי העקיצות התנהלו לא רק בין המחנות, אלא גם בתוך המחנה של הרצוג. ביום שישי עלו חברי הכנסת שתמכו בו לברך במסיבת הניצחון בבית סוקולוב בתל אביב. אראל מרגלית בחר להודות לאיתן כבל "שוויתר על האגו שלו והסיר את המועמדות", וכבל מצדו בחר לפתוח את הנאום שלו בכך שאמר לקהל "אם אתם לא רואים אותי, זה רק כי האגו של אראל מסתיר אותי". כנראה ששני הצדדים צודקים.

עוד נקודה אחת למחשבה: ליחימוביץ' יש 108 אלף עוקבים בעמוד הפייסבוק שלה. להרצוג רק 18 אלף – הפרש של 90 אלף עוקבים. בזמן שהיא ניהלה קמפיין צעיר, בעיקר בפייסבוק, הוא היה עסוק בגיוס של קול ועוד קול בשטח. אז מה יצא מזה? התוצאות ברורות: יחימוביץ' ניצחה בפייסבוק והרצוג ניצח בקלפי. ובגדול.

בשבועות האחרונים משתדל שר האוצר, יאיר לפיד, להתנהל באופן סולידי ורגוע. את הנוכחות שלו בפייסבוק הוריד למינימום. הוא כבר לא מתנצח עם גולשים, לא שולח ניוזלטרים עמוסי מטאפורות שמשווים את מצביעיו לשנאוצרים רטובים שנשכחו בגשם, ובאופן כללי נראה כי הפנים שהציבור מצפה ממנו לשמש שר אוצר ולא פובליציסט. דווקא בשל כך, היה מאכזב לגלות השבוע כי את מסיבת העיתונאים בה בישר על ההחלטה שלא להעלות את מס ההכנסה הוא כינס בדיוק בשעה שמונה בערב, כדי שתפתח את מהדורות החדשות בטלוויזיה.

אגב, במסיבת העיתונאים הוא דיבר על כך ש"ההכנסה הפנויה של האזרחים תגדל", למרות העובדה שהיא לא תגדל אלא פשוט תישאר כפי שהייתה ולא תספוג קיצוץ נוסף. זו לא הפעם הראשונה בשבועות האחרונים שבה לפיד קצת נסחף עם יחסי הציבור. לפני כחודש יצא במסע יחצנות לחוק ברית הזוגיות, עוד לפני שהיוזמה אפילו הונחה על שולחן הכנסת. בקיצור, עושה רושם שלפיד באמת מנסה לתקן את הרושם הרע שהותיר בחצי השנה הראשונה שלו כשר אוצר. אם יפסיק לחשוב איך לפתוח מהדורות ולקבל כותרות ראשיות בעיתונים ופשוט יבוא לעבוד, יהיה לו הרבה יותר קל לשקם את האמון של מצביעיו.

השבוע פורסם כאן על פגישה לילית במוצאי השבת האחרונה בין ראש הממשלה לשר החוץ, שבה ביקש נתניהו מליברמן להמשיך באיחוד בין שתי הסיעות "אל מול האתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל". ליברמן אכן הגיע לוועידת המפלגה, ואמר כי "לבקשת ראש הממשלה", הוא מבקש להסיר את הנושא מסדר היום, על אף שרמז כי רוב האנשים איתם שוחח רצו בפירוק השותפות. ההצעה של ליברמן אושרה, למרבה הפלא - למרות התנגדותו של אדם אחד, שהוריד את היד כעבור כמה שניות, אך היא הציתה רשמית את השיח בליכוד סביב האיחוד. שרים כמו גדעון סער, שהעדיפו שלא לומר על כך מילה עד השבוע, אמרו כי איחוד של שתי המפלגות הוא מהלך שגוי שלא הוכיח את עצמו. סגנית השר ציפי חוטובלי אמרה כי "מדובר כישלון מוכח", וכינתה את ישראל ביתנו "גוף זר". ההבדל בין סער לבין חבריו לשורה הראשונה בליכוד הוא שלו יש לפחות אומץ להודות בכך שהוא לא רוצה את האיחוד. שרים אחרים שעדיין שותקים, חוששים בדיוק באותה המידה מתרחיש במסגרתו יאלצו להתמודד נגד ליברמן על הנהגת הליכוד ביום שבו נתניהו יפרוש.

ביום ראשון גם תצביע ועדת החוקה של הליכוד על שורה של תיקונים שאמורים להקשות על האיחוד הזה. אחד התיקונים הצפויים להתקבל הוא הארכת משך זמן החברות הדרוש במפלגה על מנת להצביע בפריימריז. מדובר במהלך שנועד לסנדל את האפשרות שנתניהו וליברמן ינסו למזג את המפלגות. לפי שעה הסיכוי לאחד את המפלגות קטן מהסיכוי של אהוד ברק לשוב ולעמוד בראשות מפלגת העבודה. איחוד הסיעות, לעומת זאת, הוא מהלך פשוט הרבה יותר וגם משרת את שני הצדדים שיהיו חלשים פי כמה בתור שתי סיעות נפרדות. כפי שהדברים נראים כעת, איחוד הסיעות יימשך, אך איחוד המפלגות לא ייצא לפועל.

לא ברור מתי בפעם האחרונה עמדה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ללא התכנסות במשך 22 יום. הוועדה, שגם בתקופות של פגרה ובחירות שומרת על כינוסים סדירים, משותקת למעלה משלושה שבועות, והסוף לא נראה באופק. מאז זיכויו של ליברמן וחזרתו למשרד החוץ, נתניהו לא מצליח לקבל החלטה על זהות מחליפו בוועדה היוקרתית. במפלגת יש עתיד דורשים את התפקיד עבור עפר שלח ומבהירים כי לא יוותרו בשום אופן. בליכוד, צחי הנגבי, יריב לוין וזאב אלקין רואים עצמם מועמדים ראויים. השניים האחרונים גם נפגשו עם נתניהו ואמרו לו כי ימצאו "פתרון יצירתי" שיאפשר לשניהם להחזיק בתפקיד, אם ראש הממשלה יסכים. נתניהו אכן נוטה לכיוון של רוטציה בין הסיעות, אבל בכירים ביש עתיד אמרו כי הם עומדים על כך שהתפקיד יהיה בידיהם, כאשר שלח יחזיק בו לפחות במשך השנתיים הקרובות, "ואחר כך נראה".

הקושי של נתניהו "לחתוך" ולקבל החלטה לא נולד אתמול - הוא מוכר ומלווה אותו כבר שנים. אלא שמה שעבד במשך 100 ימים בהם לא הצליחו נתניהו ולפיד למנות נגיד, לא יכול לעבוד עם הוועדה הכי חשובה וסודית בכנסת, שאמורה לפקח על מערכת הביטחון ולקבל באופן שוטף סקירות מהרמטכ"ל, משר הביטחון, מראש אמ"ן ומראש הממשלה. מול ההתמהמהות של נתניהו בולטת גם חולשתו של יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ששוב עוצם עיניים אל מול ביזוי של הכנסת.

לחברת הכנסת רות קלדרון יש הספק מרשים בתשעת החודשים שלה כנבחרת ציבור. מאז נכנסה לכנסת, המחוקקת כבר הספיקה לבקש להקים חדר איפור בכנסת, להתלונן על המשכורת הנמוכה של הח"כים, ולהלל את מעצבת בגדי היוקרה דונה קארן, "שנתנה לכולנו בגדים נשיים ומלאי עוצמה". במקרה אחר, השתתפה חברת הכנסת מיש עתיד בדיון על חוק הסופרים, שאמור להשפיע על שוק הספרות בישראל, מבלי לציין שהיא עצמה חתמה על חוזים עם שתי הוצאות ספרים, וקיימה קשרים עם הוצאות נוספות. רק בעקבות פניית וואלה! חדשות הצהירה על כך קלדרון בגילוי נאות.

אולם השבוע היא התעלתה אפילו על עצמה, כאשר בסוף נאום שלה בכנסת איבדה את העשתונות והחלה לצעוק לעבר בחורי ישיבות שישבו ביציע האורחים בכנסת: "חילול השם היומיומי הזה, של אנשים שלבושים כתלמידי חכמים ויושבים פה במליאה למעלה בבטלנות בלי ספר, מוציא אותי מדעתי, אני מבקשת מכם או להביא ספרים או ללכת לבית מדרש וללמוד. אני לא יכולה לסבול אנשים מתבטלים ברשות התורה. בושה וחרפה", והחוותה לעברו של חרדי שישב ביציע כשהיא קוראת "שיוריד את הבגדים האלה". מעבר לעובדה האירונית שקלדרון מינתה את עצמה ליו"ר השדולה לתרבות פרלמנטרית בכנסת, עדיף שמי שהישגה הפרלמנטרי המשמעותי בכמעט שנה של עשייה מסתכם בהקמת קבוצת לימודי גמרא לחברי הכנסת, לא תטיף לאחרים על בטלנות.

חבר הכנסת מאיר שטרית נתפס השבוע במצלמות ערוץ הכנסת כשהוא משחק קנדי קראש בזמן דיון במליאת הכנסת (שלב 63 למי שתהה). שמישהו ישלח לו חיים.