פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הישג לישראל: אירופה תמשיך לתקצב האוניברסיטאות

      ראש הממשלה הטיל על לבני את ריכוז המאמץ הדיפלומטי סביב ההצטרפות להסכם המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי. שרת החוץ אשטון התערבה, הצדדים הגיעו לפשרה - ונמנע משבר מדעי

      בטכניון, במכון ויצמן ובשאר האוניברסיטאות בארץ (לא כולל אוניברסיטת אריאל) יכולים הערב (שלישי) לנשום לרווחה, לאחר שהושגה פשרה על הצטרפות ישראל להסכם המחקר והפיתוח האירופי "אופק 2020". המשמעות היא שהמחקר המדעי בישראל ייהנה גם בשבע השנים הקרובות ממענקים מאירופה, בשווי יותר משני מיליארד שקלים. גורמים בכירים באקדמיה הזהירו בשבועות האחרונים שאם ישראל לא תצטרף להסכם, ייגרם "נזק אסטרטגי" למדע הישראלי. הנזק הזה נמנע.

      הצטרפותה של ישראל להסכם עמדה בספק כבד עד היום בשעות הערב, וזאת בעקבות המדיניות החדשה של האיחוד האירופי להחרמת ההתנחלויות. המדיניות הזו, שהתקבלה ביולי האחרון, קובעת שכל הסכם בין ישראל לאיחוד האירופי יכלול סעיפים שמבדילים בבירור בין ישראל ה"לגיטימית" בגבולות 1967, לבין ההתנחלויות. "אופק 2020" היה המבחן הגדול הראשון של המדיניות הזו: האירופאים התעקשו שאם ישראל רוצה להצטרף לתכנית היוקרתית, עליה לחתום על סעיפים שמחריגים את ההתנחלויות. בירושלים התקשו לבלוע את הגלולה הזו, ולכן התנהל בשלושת החודשים האחרונים משא ומתן ממושך מול האיחוד האירופי - שהסתיים הערב בפשרה.

      פשרת "מכתב תמורת מכתב"

      על פי הפשרה, להסכם על הצטרפות ישראל ל"אופק 2020" יצורפו שני נספחים, אחד שינוסח על ידי הצד האירופי ויבהיר כי ההסכם נאמן למדיניות החרמת ההתנחלויות של אירופה, ואחד מן הצד הישראלי, שיבהיר כי ישראל לא מקבלת את המדיניות הזו ואינה מחויבת לה מבחינה משפטית. בפועל, מוסדות ישראליים שנמצאים מעבר לקו הירוק לא יהיו זכאים למענקים מאירופה, וגופים שנמצאים בתוך הקו הירוק יידרשו להוכיח שהכספים שמגיעים מאירופה לא מיועדים לפעילות מעבר לקו הירוק.

      הפשרה המורכבת הזו הושגה לאחר שאתמול בלילה כינס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ישיבת חירום בהשתתפות כמה שרים בכירים, על רקע קשיים במשא ומתן עם האירופאים, שאותו היו חייבים לסיים עוד השבוע כדי להיכלל בתכנית. בישיבה התנהל ויכוח בין השרים, כאשר שר החוץ אביגדור ליברמן וסגנו, זאב אלקין, תמכו בנקיטת קו נוקשה מול האירופאים, גם במחיר של אי-הצטרפות להסכם. לעומתם, התייצבו שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, ושרת המשפטים ציפי לבני, שהציעו לרכז מאמץ דיפלומטי בניסיון לרכך את הצד האירופי. נתניהו בחר בקו השני, והטיל על לבני לשוחח עם שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון, בניסיון לרתום אותה לסייע לישראל.

      בנימין נתניהו נפגש עם נציבת האיחוד האירופי קתרין אשטון, במשרד ראש הממשלה בירושלים (לשכת העיתונות הממשלתית , משה מילנר)
      המאמץ הדיפלומטי הוביל לבסוף לפריצת דרך. נתניהו ואשטון (צילום: משה מילנר, לע"מ)

      לבני שוחחה במהלך היום כמה פעמים עם אשטון ועם גורמים בכירים נוספים באירופה. את המתווה הכללי של "מכתב תמורת מכתב" היא סיכמה בשיחה עם אשטון, ואת הפרטים הקטנים סיכמה בשיחות עם גורמים בכירים באיחוד, שבהן לקחו חלק גם גורמים בכירים במשרד החוץ ובמועצה לביטחון לאומי. לבני הבהירה לאשטון ולבכירי האיחוד האירופי שישראל נכנסה למשא ומתן עם הפלסטינים במטרה לקבוע את גבולותיה, ולכן יש לתת למשא ומתן סיכוי - ולא לנסות לכפות על ישראל גבולות באמצעות החלטות מסוג זה.

      המאמץ הדיפלומטי הזה הוביל לבסוף לפריצת דרך, שהצילה את המדע בישראל מגזירה קשה וכואבת. הפשרה בין הצדדים דורשת עדיין אישור של הדרג המדיני בישראל ובבריסל, וכרגע נראה שהיא תאושר על ידי שני הצדדים. בישראל הפורום שיאשר את הפשרה יהיה ככל הנראה הקבינט המדיני-ביטחוני. שר הכלכלה נפתלי בנט, ה"סמן הימני" של הקבינט, נכח לצד לבני בחלק מהשיחות שערכה עם הבכירים באירופה. הוא לא לקח חלק בשיחה, אך נכח בחדר כדי להיות שותף מלא לפשרה שתושג.

      הכוח הכלכלי של אירופה

      מי שבלט בהיעדרו בטיפול בסוגיה הוא שר החוץ החדש-ישן. אל ישיבת החירום שנערכה אתמול בלילה בלשכת ראש הממשלה, ליברמן הגיע רק לאחר כשעתיים וחצי. הבוקר הוא לא היה שותף למאמץ שהובילה לבני - את תרומתו של משרד החוץ ריכז סגנו, אלקין. "ההחלטה לתת ללבני להתקשר לאשטון היא כמעט מובנת מאליה", הסביר גורם בכיר במשרד החוץ שהיה מעורב במגעים. "אם ליברמן מתקשר אליה, לא בטוח שהיא עונה לטלפון".

      החלטתו של ראש הממשלה נתניהו להתעקש על הצטרפות ל"אופק 2020", ונכונותו להגיע לפשרה בנושא - כזו שבפועל, מבדילה בין ישראל של 1967 להתנחלויות - מנעה קטסטרופה עבור המדע בישראל. נתניהו, לצד לבני, ודאי יזכה על כך לשבחים רבים מראשי האקדמיה. אלא שלצד ההישג המדיני, חשוב לזכור שהסיבה למשבר - המדיניות החדשה של האיחוד האירופי להחרמת ההתנחלויות - לא הולכת לשום מקום. להיפך: דיפלומטים אירופאים בישראל אומרים בבירור שאם המשא ומתן הישראלי-פלסטיני לא יישא פירות, אירופה תגביר את הלחץ שלה בנושא.

      שר החינוך גדעון סער באוניברסיטה באריאל, ינואר 2013 (בן קלמר)
      אוניברסיטת אריאל לא תהנה מההסכם (צילום: בן קלמר)

      רבים בישראל, גם במערכת הפוליטית ואפילו בממשלה, נוטים לזלזל באירופה ולראות בה "יבשת מוזיאלית", שאין לה השפעה אמיתית בעולם המדיני-ביטחוני. לאירופה אמנם אין כוח צבאי דומה לזה של ארצות הברית, אבל יש לה כוח כלכלי משמעותי, במיוחד במזרח התיכון. אירופה היא שותף הסחר הראשי של ישראל מצד אחד, ושל האויבת הגדולה, איראן, מצד שני. את הכוח הכלכלי שלה היא יכולה לגייס לטובת מטרות מדיניות שחשובות לה - הדוגמא הטובה ביותר לכך הן הסנקציות נגד הכלכלה האיראנית.

      מי שזלזל בכוחה של אירופה מול ישראל, נוכח בו היטב במשבר של 48 השעות האחרונות. לא סתם הזהיר אלוף (מיל') יעקב עמידרור, שסיים לאחרונה את תפקידו כיועץ לביטחון לאומי, מפני ההשלכות החמורות של כישלון במשא ומתן עם הפלסטינים. עמידרור אמר שכישלון כזה יוביל לבידוד בינלאומי חסר תקדים של ישראל. אם המשא ומתן ייכשל, בפעם הבאה שנתניהו ישלח את לבני לכבות שריפות באירופה, לא בטוח שיישאר שם מי שיקשיב לה. למעשה, אם לא היה נפתח משא ומתן מול הפלסטינים בקיץ, לא בטוח שהיו מקשיבים לה גם הפעם.

      לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il

      עוד בנושא:
      למען המדע: נתניהו נוטה לפשרה עם אירופה
      ישיבת חירום: ”סכנה אסטרטגית למדע בישראל”