למען המדע: נתניהו נוטה לפשרה עם אירופה

בדיון שרים דחוף שכינס ראש הממשלה, נטה לקבל את דעתו של השר פרי בעניין הצטרפות ישראל לתכנית "אופק 2020" - והורה לקדם מו"מ ולרכך את חרם ההתנחלויות האירופי

אמיר תיבון
צילום: עומר מירון, מור שאולי, רויטרס; עריכה: יאיר דניאל; קריינות: אביב אברמוביץ'

ויכוח לילי קשה בממשלה: ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס אמש (ש?ני) ישיבת חירום עם מספר שרים בכירים, בנושא מאמציה של ישראל להצטרף לתכנית המחקר והפיתוח האירופית "אופק 2020". הישיבה כונסה לאחר שהמשא ומתן בין ישראל לבין האיחוד האירופי בנושא, שחייב להסתיים עוד השבוע, נקלע לקשיים בשל התעקשות הצד האירופי שישראל תחיל את ההסכם אך ורק על גבולות 1967, וזאת על רקע המדיניות האירופית להחרמת ההתנחלויות.

ישיבת חירום: "סכנה אסטרטגית למדע בישראל"

בתום הישיבה החליט נתניהו שישראל תמשיך במאמציה להתקבל לתכנית היוקרתית, שכן אי-הצטרפות לתכנית תוביל להפסד של יותר משני מיליארד שקלים לטובת המחקר המדעי בישראל. נתניהו אימץ בכך את עמדתם של שרת המשפטים ציפי לבני, שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, ויועצו לביטחון לאומי יוסי כהן - ודחה את עמדתם הנוקשה של שר החוץ אביגדור ליברמן ושל סגנו זאב אלקין. שני האחרונים דרשו שישראל לא "תיכנע" לדרישה האירופית להכיר בגבולות 1967. אלקין הבהיר בדיון כי הוא תומך בכך שישראל תצטרף להסכם, אך "לא בכל מחיר". אלקין סבור שהמחיר המדיני שאירופה דורשת מישראל גבוה מדי.

בתום הישיבה הורה נתניהו לשרה לבני לשוחח טלפונית בנושא עם שרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, ולנסות לשכנעה לרכך את העמדה האירופית בנושא ההתנחלויות. בירושלים הסכימו כבר לפני כמה שבועות להתחייב שההסכם לקבלת ישראל ל"אופק 2020" יחול בגבולות 1967 בלבד - אך דורשים מהאירופים, בתמורה, להוסיף להסכם סעיף שמגביל את ההסכמה הזו להסכם הנוכחי בלבד. האיחוד האירופי מסרב לכך, בטענה שבעקבות ההנחיות החדשות להחרמת ההתנחלויות, שהתקבלו על-ידי כל מדינות אירופה בקיץ, כל הסכם עתידי עם ישראל, בכל נושא, יכלול התייחסות לגבולות 1967.

טוב לדעת (מקודם)

הטיפול הטבעי שמנצח את כאבי הגב - בלי לצאת מהבית

לכתבה המלאה
ישראל הסכימה שהחרם יחול בהסכם הנוכחי, אירופה התעקשה להחילו בכל הסכם עתידי. ההתנחלות בית אל (צילום: AP)

לצד ההנחיה ללבני לשוחח עם אשטון, נתניהו הורה לשר פרי לשוחח עם שרים מקבילים בבירות אירופה ולגייסם למאמץ חירום בנושא. פרי ממריא הבוקר ללונדון, לביקור שתוכנן מראש. הוא ייפגש שם עם מקבילו הבריטי וגם עם ראש ממשלת בריטניה, דייויד קמרון, וינסה לשכנע את שניהם להפעיל לחץ על האיחוד האירופי כדי שיתגמש. פרי יאמר להם שישראל כבר הפגינה גמישות רבה בעצם הסכמתה להתחייב לגבולות 1967, וכעת על הצד האירופי להתפשר גם הוא על חלק מתביעותיו הנוקשות.

פרי מחה על התנהלות אלקין

הדיון אמש היה סוער, ובעיקר ארוך - הוא נמשך יותר מארבע שעות והסתיים ב-2:00 בלילה. עוד לפני שכונס הדיון, התחוללה אתמול דרמה פוליטית בנושא, החל משעות הבוקר המוקדמות. בשעה 7:00 בבוקר אתמול, גילה השר פרי שאלקין מתכנן לשלוח מכתב מחאה חריף במיוחד לבכירי האיחוד האירופי, במחאה על כך שהאיחוד מסרב להתפשר עם ישראל במשא ומתן. המכתב, כפי שהבין זאת פרי, היה עשוי להוביל לפיצוץ המגעים בנושא.

פרי יצר קשר בבהילות עם נתניהו, ודרש ממנו לעצור את המהלך של אלקין. הוא הבהיר לנתניהו כי המשמעות תהיה הכרזה על כישלון במשא ומתן מול האירופים - ובכך, אובדן מענקים בגובה יותר משני מיליארד שקלים לטובת המחקר המדעי בישראל. פרי דרש מנתניהו לעצור את שליחת המכתב, ולהורות במקום זאת על "בליץ דיפלומטי" מול בירות אירופה, בניסיון להגמיש את עמדות האיחוד האירופי. בשעות הצהריים נערכה התייעצות דחופה בלשכתו של נתניהו בכנסת, בהשתתפות פרי, אלקין וגורמים בכירים בלשכתו של נתניהו.

בשם האקדמיה: טרכטנברג הפציר בנתניהו להצטרף להסכם

הישיבה בצהריים לא הסתיימה בהחלטה חד-משמעית, ולכן בשעות הערב כינס נתניהו דיון נוסף, בהשתתפות פורום שרים נרחב יותר. בדיון הלילי השתתפו גם השרים לבני, שטייניץ ולפיד. שר החוץ ליברמן הצטרף לדיון רק באמצעו, והפגין גישה נוקשה, בדומה לזו של סגנו. ליברמן אמר לנתניהו כי אם ישראל תצטרף ל"אופק 2020" בתנאים שמציב האיחוד האירופי, הדבר יהווה "כניעה לסחטנות". אלא שאל מול גישתו של ליברמן התייצבו לא רק השרים לבני ופרי, אלא גם יועצו של נתניהו לביטחון לאומי, יוסי כהן, וגם הפרופ' מנואל טרכטנברג, שייצג בדיון את האקדמיה והפציר בנתניהו להתעקש על הצטרפות לתכנית. טרכטנברג הבהיר כי אם ישראל לא תצטרף ל"אופק 2020", ייגרם "נזק אסטרטגי" למחקר המדעי בישראל.

עמדתו של טרכטנברג מקובלת על כל ראשי האקדמיה בישראל, שמזהירים מזה חודשים שאם ישראל לא תצטרף ל"אופק 2020", המחקר המדעי בישראל יתקשה למצוא מקורות מימון חלופיים. בנוסף, אי-הצטרפות להסכם תמנע ממאות מדענים וחוקרים ישראלים גישה לרשתות המחקר האיכותיות בעולם, ותוביל ל"בידוד מדעי" של ישראל. גורם בכיר באקדמיה, שהיה שותף לדיונים מול שרי הממשלה בנושא, אמר אמש במרירות כי "כאשר מדען ישראלי שחי באמריקה זוכה בפרס נובל, כולם שותפים להצלחה. כאשר צריך לקבל החלטות קשות כדי להבטיח את עתיד המדע בישראל, פתאום המדע כבר לא כל כך חשוב לפוליטיקאים". הגורם הביע תקווה שראש הממשלה יתעקש על מציאת "פתרון יצירתי" שיאפשר לישראל להצטרף לתכנית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully