תמונה אחת זכורה היטב מיום שישי לפני שנה פחות שבוע בדיוק. בזה אחר זה עלו לבמה מועמדי מפלגת העבודה שנבחרו בבחירות הפנימיות. למקום הראשון הגיע עמיר פרץ, שהועמד ליד יושבת הראש, שלי יחימוביץ'. כולם חיבקו, נישקו וחייכו אך פרץ היה כבוי. הוא שילב את ידיו והתקשה לשחרר חיוך. זמן קצר אחר כך הוא כבר התראיין והציב גבולות ליחימוביץ'. כעבור כמה שבועות עזב בטריקת דלת את מפלגת העבודה.
לפי כל הסימנים, זה לא מה שהולך לקרות לרומן בין יחימוביץ' לבין יושב הראש החדש, יצחק (בוז'י) הרצוג. אמנם יחימוביץ' הושפלה, אבל לא נראה שהיא הולכת לשום מקום. האם תתייצב לצדו של הרצוג, בדיוק כפי שהוא התייצב לידה, או שתתחיל למרר את חייו כמו שפרץ רצה לעשות לה? בשלב זה לא ברור. כדאי להיזהר עם ההנחות, כי כפי שראינו אתמול, תחזיות ונבואות הן עסק מאוד פריך ככל שזה נוגע לפוליטיקה הישראלית.
מפלגת העבודה הוכיחה שלשום שיש "באנקר" אחד מובהק בפוליטיקה הישראלית - הפסד של המפלגה בבחירות גורם כמעט באופן מידי לעריפת ראשו של היו"ר ובחירת קורבן אחר, שינסה לשקם את המפלגה ויודח מיד לאחר הבחירות הבאות. לזכותה של המפלגה ייאמר שהיא כמעט היחידה בנוף הפוליטי בישראל שעוד שומרת על התנהלות דמוקרטית אמיתית. רק שהדמוקרטיה המשתפכת הזו מונעת שוב ושוב ממנהיגיה לקבל זמן ראוי כדי להטביע חותם ולהוביל דרך מסוימת.
בדיעבד ניתן לומר שמה שהביא להרצוג את הניצחון היה העובדה ששני חסרונותיה הבולטים של יחימוביץ' מהווים אצלו נקודות חוזק. בניגוד לה, שתפישת עולמה בנוגע לאנשים מחולקת בעיקר ל"נגדנו" או "משלנו", הרצוג הוא אלוף ביחסי אנוש. הרצוג, שלא כמו יחימוביץ', מזוהה מאוד עם הנושא המדיני. היו"ר היוצאת הלכה על כל הקופה והדגישה מתחילת דרכה בראשות המפלגה כמעט אך ורק את הנושא החברתי. תוצאות הבחירות הכלליות הבהירו לה שהיא טעתה. במהלך החודשים האחרונים היא ניסתה לתקן את המצב וחידדה את עמדותיה בנושא תהליך השלום עם הפלסטינים, איראן, סוריה ועוד שאר ירקות. אבל או שזה היה מאוחר מדי או שזה לא התיישב עליה באורגינל.
להרצוג מחכה עבודה קשה באפיונה מחדש של מפלגת העבודה. על יחימוביץ' אפשר אולי למתוח הרבה ביקורת, אבל כולם ידעו בדיוק מה הסחורה שהיא מביאה. היא גם הוכיחה את אמינותה כשנשארה מחוץ לממשלה כפי שהבטיחה. אם הייתה מזגזגת וחוברת לנתניהו סביר להניח שהיום לא היה מי שיקרא עליה תגר במפלגה. הבדיחה במפלגת העבודה הייתה שעוד לפני שהרצוג יישא את נאום הניצחון, הוא כבר ירוץ לחתום עם נתניהו על הסכם הכניסה לקואליציה. אבל הרצוג ישכיל אם יבהיר כבר עכשיו שכניסתו לממשלה תהיה רק על בסיס התקדמות משמעותית במשא ומתן המדיני. כל כניסה אחרת תיראה כזחילה וכניסה לבור שממנו יהיה קשה לחזור. כשאהוד ברק עזב את מפלגת העבודה ממרומי תפקידו כשר ביטחון, ועם שלל מיניסטרים, למפלגה עמד מספר המנדטים של העבודה בסקרים על ארבעה. יחימוביץ' הביאה בסוף 15 ושמרה על אמינותה. אם הרצוג ימשיך בקו הזה, תוך חידוד העניין המדיני, הוא יוכל לחזק את עצמו.
ומה עם החרדים?
ניצחונו של הרצוג אולי ימתיק את הגלולה המרה בפיו של ראש הממשלה, שמתכונן להסכם המתגבש בז'נבה במהלך סוף השבוע. מלכתחילה נתניהו רצה להקים ממשלה עם מפלגת העבודה והחרדים. זמן קצר לפני שהוא חתם עם לפיד על ההסכם הקואליציוני הוא עוד התקשר ליחימוביץ' ושאל אם היא לא שינתה את דעתה. בינתיים קמה ממשלתו עם לפיד, בנט ולבני, שעד כה זוכה ליציבות. הרצוג ונתניהו ינהלו מן הסתם הרמוניה מכובדת ומנומסת, אבל הדברים יבשילו לכדי תכסיסים ותחבולות פוליטיות רק אם תהיה התקדמות במשא ומתן המדיני. במקרה כזה ישמח הרצוג להצטרף לממשלה. בניגוד לקודמתו בתפקיד הוא מאמין בניסיון לשנות מבפנים מאשר לצעוק ולמחות מבחוץ.
בכל מקרה, לפיד, לבני ובנט, שמיהרו הבוקר לחבק את הרצוג, צריכים להרגיש החל מהיום פחות נוח. אם עד עכשיו הם החזיקו את נתניהו קצר, הרי שמהיום חוזר כוח המיקוח אליו. בכל זמן נתון נתניהו יוכל להחיות מחדש את אופציית השותפות עם העבודה והחרדים. גם אם לא ייצא מזה כלום, זו תהיה חרב שנוח לנופף בה ולכופף את השלושה בנושאים שוטפים שעל סדר היום. חוק השוויון בנטל, שמגיע בימים אלה לרגעי השיא שלו, יהווה אינדיקציה טובה עד כמה ואם בכלל נתניהו חוזר לקרוץ לחרדים.
מבין שלושת השותפים, ניצחונו של הרצוג צריך להטריד בעיקר את נפתלי בנט. ראשית בגלל התסריט המקובל לפיו התקדמות מדינית אמיתית תיאלץ אותו לפרוש מהממשלה. אבל גורם פוליטי חד חושים, שצפה את ניצחונו של הרצוג כבר לפני חודש, ציין כי המהפך בעבודה יאפשר לנתניהו בקונסטלציה מסוימת להיפרע סוף סוף מיו"ר הבית היהודי, גם ללא ויתורים מדיניים מרחיקי לכת. נאמר, איזו הקפאת בנייה שמגובה ברשת ביטחון של הרצוג - והנה ראש המטה לשעבר נדחף החוצה. חייבים לציין שזהו תסריט שנראה דמיוני. הרי הקפאת בנייה תיצור לראש הממשלה בערה בתוך מפלגתו שלא בטוח שהוא ירצה להצית אותה רק כדי להיפטר מבנט. אבל זוהי הפוליטיקה. מישהו האמין לפני 12 שעות שהרצוג ינצח בהפרש של 20%?
(עדכון ראשון: 16:09)