כל הטעויות האפשריות בדרך למפלה: ההפסד של יחימוביץ'

אמרו שאלה בחירות משעממות, חסרות אנרגיה ועניין. אז אמרו. ניצני המהפך אמנם נראו כבר אתמול (חמישי) בערב, עם סגירת הקלפיות, אבל ספק רב אם אפילו חבר הכנסת יצחק (בוז'י) הרצוג בעצמו חלם להביס את יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ', בפער כה גדול.

יחימוביץ' עשתה בקמפיין הזה את כל הטעויות האפשריות: היא התעקשה להקדים את הבחירות מתוך מחשבה שתנצח בהליכה, למרות שהרצוג הציע לקיים אותן רק בעוד שנתיים. מתוך אותו ביטחון מופרז היא גם בחרה באסטרטגיה של הרדמת הקמפיין. היא סירבה לעימות מול הרצוג, אף שהופעותיה התקשורתיות משכנעות וכריזמטיות יותר ממנו. היא מיעטה בראיונות כדי להימנע מפליטות פה מיותרות ושגתה שגיאה קשה כאשר הצהירה בביטחון כי היא מובילה בפער של 22%. ייתכן שיחסי הכוחות בין השניים אכן היו שקולים עם פתיחת הקלפיות, אבל - כפי שנכתב כאן בשבוע שעבר - לא ברור כיצד יחימוביץ' ציפתה שתומכיה ייצאו מהאדישות וילכו להצביע כאשר יו"ר המפלגה שלהם משדרת להם שהעסק גמור.

ניצחונו של הרצוג הוא בראש ובראשונה ניצחון הממסד הוותיק והמאורגן על פני קבוצות הצעירים האידיאולוגים והנלהבים שליוו את יחימוביץ'. מסיור במטות שני המועמדים אמש ניתן היה להבחין בבירור כי פני המטה כפני המועמד: בעוד שאצל יחימוביץ' היו יותר מתנדבים, יותר רעש, ויותר אנרגיות, אצל הרצוג היו פחות אנשים, אך עבודתם נעשתה בצורה מאורגנת, שקטה, ובירידה מדוקדקת לפרטים. מאחורי שולחן ישבו חמישה מבכירי מטה הרצוג, צפו בזמן אמת בנתוני ההצבעה המפולחים לפי מחוז, ושלחו אנשים להמריץ מצביעים במקומות הרלוונטיים. בסופו של דבר, הארגון גבר על ההתלהבות.

קשה לומר איזו השפעה תהיה לבחירתו של הרצוג. בטווח הקצר, הוא ודאי ינגוס מעט בכוחה של מרצ ובכוחה של יש עתיד. מצביעי מרצ התרחקו מיחימוביץ' בגלל העמדות המדיניות, ומצביעי יש עתיד התרחקו ממנה בגלל העמדות הכלכליות. בוז'י, שנחשב יותר קפיטליסט ויותר שמאלני מיחימוביץ', יוכל לקרב את אותם קהלים. עם זאת, קשה מאוד לומר שהוא יוכל להיתפס בהמשך הדרך כאלטרנטיבה לראשות ממשלה ולפיכך הספירה לאחור עד לעריפת ראשו מכס המנהיג החלה היום.

ויש גם את שאלת הסיעה ביום שאחרי: כל עוד יישאר באופוזיציה, הרצוג לא יתקשה ללכד מאחוריו את הרוב המוחלט של חברי הסיעה. אם יבקש להיכנס לממשלה, לעומת זאת, הוא צפוי להקים עליו מחדש את מחנה המורדים, ובכך תחזור המפלגה שנתיים אחורה, לאותה הנקודה בה הייתה בימי ברק.

שאלה אחרונה ומרתקת באמת היא מה יקרה עכשיו עם יחימוביץ'. יושבת הראש המודחת חטפה מכה כואבת במיוחד. היא ממש לא ראתה את זה בא. בתוך שנתיים היא עשתה מסע ברכבת הרים: מחברת כנסת מן השורה היישר למשבצת המועמדת לראשות הממשלה, משם לתפקיד יו"ר האופוזיציה ובחזרה לתפקיד ח"כית פשוטה. בכל מקרה, היא לא תעשה לבוז'י חיים קלים. במידה רבה, המחנאות שלא ממש הייתה קיימת במפלגה בשנה האחרונה, נולדה כעת מחדש. רמז לכך ניתן היה למצוא בהודעת הברכה להרצוג שפרסמה לשכתה הבוקר, בה נכתב כי היא מתכוונת להבהיר לפעיליה כי "גם בשנים שיבואו תמשיך להוביל איתם את הדרך הכלכלית והחברתית הצודקת הראויה למדינת ישראל". האישה ששיקמה את המפלגה מהריסות והשיבה אותה להיות גוף פוליטי חזק ורלוונטי, לא תקבל בשום סרט את בוז'י כמנהיג. גם היא, בדיוק כמוהו, יודעת שבתוך שנתיים הם ייפגשו שוב. כנראה שאז כבר לא יגידו שהעסק משעמם.

לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il

עוד על הפריימריז בעבודה
דרמה בעבודה: הרצוג הביס את יחימוביץ' בפער גדול
לקראת הכרעה: כמה כסף גייסה יחימוביץ’ לפריימריז?
הרצוג: ”רואה עצמי מוביל את האלטרנטיבה לימין”