הקלה בעונש לנהג שנרדם ומחק משפחה בדרך לחתונה?

(צפו: גזר דינו של אל-ג'בור בחודש יולי)

ה-22 בפברואר 2010 היה אמור להיות היום השמח בחייה של לירון אליעזר-בוחבוט. באותו הערב היא נישאה לבחיר ליבה יניב. אולם, השמחה הסתיימה כבר בבוקר שלמחרת, כאשר נודע לה מצפייה בטלווזיה שדודתה, שניים מבני דודיה וכן אשתו ובתו של בן הדוד נהרגו בתאונת דרכים בדרך לחתונה. "היום שאמור היה להיות היום המאושר בחיי, בו אני אמורה לחלוק את שמחתי עם בני משפחתי, הפך לסיוט בלהות. יום אבל שכולו עצב ודמעות, אשר פתח פצע גדול מבלי יכולת להגליד לעולם", אומרת לירון. הנהג הפוגע נידון בחודש יולי האחרון לחמש שנות מאסר, אולם ערער על ההחלטה בטענה שאין ראיות התומכות בה. ביום רביעי יתקיים דיון בעניינו, ולירון מקווה שהערעור יידחה ויגיע הסוף לפרשה הכאובה.

התאונה המחרידה התרחשה בצומת הערבה, כאשר בני המשפחה היו בדרך לחתונתה של לירון בחיפה. נהג המשאית, מוחמד אל-ג'בור, סטה מנתיבו ופגע בעוצמה ברכב שבו נסעו רות דהן, בתה החיילת שרית, בנה של רות ליאור, אשתו טלי ובתם הפעוטה שילת. הרכב בו נסעו החמישה עלה באש, והם נלכדו בפנים ונהרגו. קרובי משפחתם של בני הזוג התבשרו על התאונה, אולם לא סיפרו על כך לשניים בזמן החתונה.

"אמא שלי ידעה וגם יתר המשפחה הקרובה, וככל שהאירוע התקדם לו השמועה החלה להתפשט כך שמרבית האורחים באולם ידעו מלבדי ומלבד בן זוגי ומשפחתו. כשאני משחזרת את החתונה, אני נזכרת שרוב האורחים לא היו שותפים בכלל בחתונה. אין ספק שהחתונה קיבלה אופי אחר לגמרי והסתיימה מוקדם מהצפוי", מספרת לירון.

"המשפחה שלי קיבלה החלטה לא לשתף אותי מתוך מחשבה שיהיה לי את כל חיי להתאבל, וכרגע לפחות נעבור את החתונה. לצערי, המשפחה לא הספיקה לספר לי. העובדות הסוציאליות, יחד עם בני משפחתי, המתינו מחוץ למלון והתכוונו לספר לי, אבל התבשרתי על התאונה דרך כלי התקשורת. חוויתי הלם ראשוני שלא הייתי יכולה בכלל להגיב לזה. לא הייתי יכולה לעכל באותם רגעים את גודל האסון. לא היה צריך לפרסם את התמונות והשמות שלהם. התמונה שלי גם הופיעה בעיתון באותו בוקר בלי שידעתי. אני לא מצליחה להבין את זה", היא אומרת.

כחצי שנה לאחר התאונה הוגש כתב אישום נגד אל-ג'בור. משפטו נמשך עד הקיץ הזה. הוא הורשע בחמש עבירות של גרימת מוות ברשלנות, ונידון לחמש שנות מאסר. בית המשפט דחה את טענתו כי נפל עליו חפץ כלשהו שגרם לו לסטות מהדרך. עם זאת, בית המשפט נמנע מלחייב את אל-ג'בור לשלם פיצויים, מכיוון ש"כל פיצוי כזה יהיה משום זלזול מול ערך חייהם של המנוחים". אל-ג'בור ערער על הכרעת הדין, וביום רביעי צפוי להתקיים דיון בעניינו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

שלוש שנים שכרו בני משפחתה של לירון מיניבוסים כדי לנסוע מחיפה לבאר שבע ולשבת בדיונים. המחשבה על כך שיאלצו לשבת בדיון נוסף מקשה עליהם. "איך יכול להיות שמשפט מתנהל כל כך הרבה זמן, ובזמן זה הנהג מתהלך לו חופשי ומי שסובל מידי יום זה אנחנו המשפחות", היא זועמת.

גם העונש מכעיס אותה. "איזה גורם הרתעה יש פה? השופט קבע שהנהג התרשל רשלנות חמורה ומסר גרסאות סותרות, וזה העונש? מאחורי שמות ההרוגים יש חיים שלמים - יש משפחה צעירה, יש תינוקת בת חמישה חודשים שלא טעמה טעם חיים, איפה קדושת וערך החיים? חמש שנים הוא עונש מקל לנוכח התוצאה הטראגית", אומרת לירון. "אני מסרבת להאמין כי במדינת ישראל של שנות ה-2000 בתי המשפט ורשויות האכיפה יקלו ראש ויתייחסו לתאונת דרכים כעוד תיק בעל ספרות בלבד. איך זה יכול להיות? זה לא הגיוני, אבל זה מה שקורה בפועל. הקול הפנימי בתוכי אומר ששום עונש שיקבל לא יחזיר אותם, אך אולי אמצא נחמה מסוימת בידיעה שהתאונה הבאה עשויה להימנע עם אכיפה והרתעה מתאימה".

לירון חוששת כעת שעונשו של אל-ג'בור יומתק. "מי שמשלם מחיר כבד זה בן דוד שלי, בן כהן שאיבד את כל משפחתו והוא ניצל כי לא היה מקום ברכב, מסלול חייו השתנה מקצה לקצה", היא אומרת. "העונש של חמש שנות מאסר נחשב לפי הפרקליטות ובית המשפט עונש 'חמור', אבל, אנו כמשפחה עדים לניסיונות בלתי פוסקים שלו להמתיק את העונש, כך שאיננו בטוחים כלל שאכן יירצה את העונש שנגזר עליו".

בני המשפחה גם התאכזבו מכך שהשופט לא פסק פיצויים לטובתם. אם כי, במקרה של לירון, מכיוון שהיא אינה משפחה מקרבה ראשונה, היא לא הייתה מקבלת פיצויים בכל מקרה. "התמזל מזלנו שהצלחנו לגייס כספים ללוגיסטיקה ולנסיעות ולטיפולים פסיכולוגיים של קרובי משפחתי. אבל, מפאת ערך החיים, בגלל שיש קושי, השופט קובע שאין פיצויים? אני מבינה את המחשבה שמאחורי הטענה הזו, אבל אני ממש מאוכזבת ממנה. את הנזק והמאמץ הנפשי לא ניתן להעריך בשום סכום כסף בעולם, אך אין ספק שפיצוי כלשהו יש ביכולתו לעזור לנו בגיוס המשאבים והכלים הנדרשים על מנת שנוכל להמשיך בשגרת חיים מסוימת", היא אומרת.

"גם לאחר המאבק של משפחת גרינשפן (שבתם שחר נדרסה על ידי נהג שיכור ונותרה משותקת בכל חלקי גופה - ג.ג) וההדים שהתעוררו במערכת המשפט, נפגעי תאונות הדרכים, גם החמורות שבהן, הם עדיין הבנים החורגים במערכת המשפט הישראלית. זאת, למרות שהנזקים הנגרמים להם לא קטנים מאלה של עבירות אחרות הפוגעות בנפש, בגוף ובחיים", אומרת ד"ר דנה פוגץ', מנכ"לית משותפת של מרכז נגה לסיוע נפגעי עבירה בקריה האקדמית אונו, שמסייעת למשפחת אליעזר.

"אמירת השופט שסירב לפסוק פיצויים", היא מוסיפה, "נמצאת בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט העליון, הרואה בפיצוי משום מחווה סמלית כלפי הנפגעים, אמירה שבית המשפט מתייחס גם לכאבם האישי ולא רק לפגיעה בחוקי המדינה. במקרה זה, השופט הצליח להעביר את המסר ההפוך ולתת לנפגעים את התחושה שמערכת המשפט מזלזלת בהם ובכאבם".

פרקליטו של אלג'בור, עורך הדין אבי אזולאי, אמר בתגובה: "אנחנו כואבים את העובדה שחמישה בני אדם נהרגו בנסיבות מאוד טרגיות, אולם אנחנו חושבים שהכרעת הדין ניתנה ללא שום בסיס ראייתי. בית המשפט דחה את הטענה שהוא נסע במהירות מופרזת, אולם קבע שהנאשם נרדם, למרות שהטענה הזאת כלל לא מופיעה בכתב האישום. היה צריך לתת לנאשם להתגונן כנגד הטענה הזו, וזה לא קרה. מדובר בטעות משפטית חמורה, ועל כך אנחנו מערערים".

לפניות לכתב: gilad_g@walla.net.il

עוד בפרשה:
לא סיפרו לכלה: המשפחה נהרגה בדרך לחתונה
5 שנים לנהג שגרם למות משפחה: "להעביר מסר"
נהג משאית הורשע בגרימת מות 5 בני משפחה בערבה