כשליזי הייתה מסתובבת ברחובות שפילד, בריטניה, לא מעט מהתושבים היו מסובבים אחריה את הראש. אחרי הכול, לא כל יום אתה נתקל באחת כזאת מתחת לחלון. ההליכה המגושמת והאף המוזר לא הפריעו להם, לתושביה של "עיר המתכות" המראה האקזוטי פיצה על הכול.
ליזי הייתה מרשימה, אבל לא היחידה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, שהשבוע מלאו 95 שנה לסיומה, נקראו לדגל מרבית הפילים שחיו אז ברחבי האי הבריטי. הסוסים ששימשו את החקלאים והסוחרים הבריטים נקנו ברובם על ידי הצבא ונשלחו לחזית, ומישהו היה צריך למלא את מקומם בעורף. לא היה מועמד טוב יותר מבעלי החיים הענקיים, שרבים מהם "הועסקו" בעתות שלום בקרקסים נודדים.
בימים כתיקונם הייתה ליזי כוכבת בקרקס סדגוויק. מעט אחרי תחילתה של "המלחמה הגדולה", על אף שלא ביקשה הסבה מקצועית, היא מצאה עצמה בחברת "טומי'ז וורד" לסחר במתכות, נועלת מגפיים מיוחדים שהגנו עליה משברי הפסולת המתכתית. בעזרת עגלה שרתמו לרגליה, היא סחבה תחמושת ומכונות ירייה שנשלחו מאוחר יותר ללוחמים בחזית. בעיתון שיצא לאור בפברואר 1916 נכתב כי המשקל שגררה ליזי "היה שווה לזה שמסיעים בדרך כלל שלושה סוסים".
"עד 1916 רוב הסוסים החזקים נשלחו לחזית", סיפרה ל-BBC קלייר טרוול, שחקרה את ההיסטוריה של שפילד. "ליזי הייתה פילה הודית, אינטליגנטית ומאולפת. היא הייתה רגילה לאנשים מכיוון שהייתה חלק מקרקס. היא הייתה מתהלכת במעלה ובמורד הרחובות שבהם התגוררו אנשים, והייתה חתיכת דמות. לפי אחד הסיפורים, פעם היא הכניסה את החדק דרך אחד החלונות וגנבה כך ארוחת ערב".
גמלים, גחליליות והרבה סוסים ופרדות
גם במחוז סארי שבדרום בריטניה הפכו הפילים לתושבי קבע, לאחר שגויסו לחריש של השדות ולהעברת היבולים החקלאיים ממקום למקום גם כן עבודה שעליה הופקדו קודם לכן סוסים. הורלי, אחת העיירות במחוז, קלטה את החיות הכבדות מקרקס "לורד סנגר" שפעל באזור. במשך עשרות שנים לא היו מודעים המקומיים לכך שבתחילת המאה ה-20 שרץ האזור חדקים וחטים, עד לפני כ-30 שנה, אז נחשפו שרידיו של אחד הפילים במהלך עבודות בנייה שנעשו שם.
"אתה גדל במחשבה שפילים הם חיות אפריקניות או הודיות", אמר אלן ריד, היסטוריון ותושב העיירה. "המראה שלהם מסתובבים בהורלי במלחמת העולם הראשונה ודאי היה מפתיע". לדברי ריד, חרף תרומתם למאמץ הלאומי, שאיש אינו מטיל בה ספק, לבעליהם של הפילים היה גם מניע יחצ"ני: "השתמשו בהם למטרה פרקטית, אבל ככל הנראה זה היה גם פרסום חיובי למדי עבור הקרקס".
אבל לא רק פילים הפכו את בריטניה לגן חיות אחד גדול בשנותיה של המלחמה, שבה נהרגו מיליוני חיילים ואזרחים. גם גמלים לקחו חופשה ללא תשלום מהחזרות וההופעות בקרקס וסייעו בשינוע מטענים. בין תומכי הלחימה, אגב, היו גם יצורים שפחות הורגשו בשטח: הגחליליות, לדוגמה, תרמו גם הן את חלקן וסייעו בפענוח ובקריאה של מפות. בחזית הלוחמת היו אלה כאמור הסוסים והפרדות, כ-1.2 מיליון במספר, שכמעט מחצית מהם מצאו את מותם מאש האויב או כתוצאה ממחלות.
ומה עלה בגורלה של ליזי? איש אינו יודע בוודאות, אבל ראיות היסטוריות שונות מצביעות על כך שב-1918, עם שוך הקרבות, היא הועברה לחווה חקלאית אי שם בתחומי ממלכתו של ג'ורג' החמישי. שם, סביר להניח, היא הביאה לידי ביטוי את מוסר העבודה ואת החריצות שכה אפיינו אותה, אך בתנאים שלווים יותר. לשפילד יש מוטו: "בעזרתו של האל, עבודתנו מוצלחת". אבל נראה כי לא רק האל עזר לעיר, כמו לבריטניה כולה, בימי המלחמה, אלא גם מאות אלפים של הולכים על ארבע, ביניהם גם עובדת מסורה אחת, עם שלושה כוחות סוס ומגפיים.
לקריאה נוספת
הודו: שבעה פילים נדרסו למוות כשחצו פסי רכבת
השואה המסתורית של חתולי לונדון במלחמת העולם ה-2
פילה בפרידה מרגשת מחברה המת: "לא נותרה עין יבשה"