פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא מתביישת לחשוף את החזה שלי

      ביקורת מכל עבר הוטחה ביוזמות "מחאת ההנקה". לי בן שי דווקא סובלת יותר מבכי של תינוק רעב מאשר ממראה של שד חשוף - וסבורה שהגיע הזמן לחשוב מחדש על הנורמות שכובלות נשים

      השבוע פורסם כאן מאמרה של הילה קובו, שקראה לאמהות להפסיק להניק בפומבי - כי זה מביך אותה. אני אומרת, למה לעצור בהנקה? אני מובכת מג'ינג'ים, מנהגות מירוצים ומרקדני פלמקנו. אודה להם שיעלימו את עצמם מהמרחב הציבורי שלי. קובו טענה בין היתר שנשים לא צריכות לחשוף את השדיים שלהן בציבור, והשוותה זאת לבוס שמביט למחשוף העובדת שלו, ובהמשך לפעולת עשיית צרכים בפרהסיה.

      נתחיל מההשוואה השנייה. כמעט בכל בית קפה או חנות נמצא בית שימוש. תתקשו, לעומת זאת, למצוא בהם חדרי הנקה. אם כבר, הייתי משווה בין הנקה בציבור לעשיית צרכים בטיול בחיק הטבע - אין ברירה אחרת (כלומר, אפשר גם להתאפק עד הבית, אבל זה פחות נעים). באופן אישי, קשה לי יותר עם בכי של תינוק רעב מאשר עם שד חשוף.

      שני המקרים מוצגים כנורמות התנהגות שהחברה מתווה, וקובעת מה לגיטימי ומה לא. אוקיי, אז אולי הגיע הזמן לבחון את הנורמות? קריטריון הגיוני יכול להיות מידת הנזק שהן גורמות לציבור. בשני המקרים אפשר להסיט את המבט. בהנקה, היחיד שמושפע פיזית מהפעולה הוא התינוק היונק. לעומת זאת, במקרה שמישהו הטיל את מימיו באמצע הרחוב (או גרוע מכך), הציבור עלול להיתקל ב"מפגע" באופן פיזי.

      להוציא את החזה מידי התקשורת, האופנה והפורנו

      אבל כל זה לא באמת העניין. המהות האמיתית של הסיפור נמצאת בהשוואה הראשונה. כמו שקובו לא טוענת שנשים צריכות להפסיק ללבוש בגדים מסוימים לעבודה, על אותו משקל אין לשלול מהן את הזכות "לחשוף את השד לגמרי", כדבריה (אף שבפועל, כמות החזה שנחשפת בדרך כלל תהיה קטנה בהרבה מזו שנחשפת בכל רגע בטלוויזיה, בעיתונים ובאתרי החדשות), מחשש שיוטרדו מינית. ובכן, זה זה נשמע בעיקר כמו צידוק להטרדה של נשים מניקות (על משקל "אם היא לא הייתה לובשת חצאית קצרה כל כך, היא לא הייתה מותקפת").

      נשים לא צריכות לפחד לחשוף את החזה שלהן, למרות ההבניה החברתית, שמחנכת ילדות מגיל אפס כמעט להתבייש בפטמות שלהן, כלומר ב"שדיים" שעדיין אין להן. בגיל הזה הן נראות בדיוק כמו בנים, אבל מתי בפעם האחרונה ראיתם ילד בן חמש עם חזיית ביקיני בים?

      בשנים האחרונות צמחה באוקראינה תנועה פמיניסטית רדיקלית בשם FEMEN, שמשתמשות בגוף הנשי ככלי נשק. פמן מוציאות את הבעלות על החזה הנשי מידי כלי התקשורת, עולם האופנה, הפורנוגרפיה ואחרים, וממקמות אותו בתוך מפגן מחאה נגד "ניצול מיני של נשים, דיקטטורה ודת". הן פועלות בדרכים "סקסטרמיסטיות" - שילוב של סקס וקיצוניות - כדי "להגן על זכויות הנשים". בין השאר, למשל, הן חשפו את החזה מול נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כדי למחות נגד הצרת זכויות האזרח במדינה.

      אחת מתומכות הארגון, שנאסרה לאחר שחשפה את החזה בתוניסיה אמרה: "הגוף שלי הוא לא מקור של כבוד לאף אחד מלבדי, ואין לחברה בעלות עליו". על אותו משקל - הגוף של המניקה אינו מקור של בושה או מבוכה עבור אף אדם.

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il