מחקר: מחצית מהילדים והנוער חוו פגיעה פיזית או רגשית

מהמחקר הראשון מסוגו שערכה אוניברסיטת חיפה עולה תמונה מטרידה: 17% מהילדים הותקפו מינית ו-14% פיזית. מספר מקרי ההתעללות גדול פי 25 מהידוע לרשויות. "רעידת אדמה"

דנה ויילר-פולק

כל ילד או בן נוער שני בישראל נפל קורבן להתעללות, אלימות או הזנחה – כך עולה ממחקר שפרסמה היום (שלישי) אוניברסיטת חיפה. 17% דיווחו על תקיפה מינית ו-14% על תקיפה פיזית. אם לא די בנתונים הקשים הללו, מציג המחקר פער של מאות אחוזים בהיקף התופעה בפועל לבין הידע המצוי בידי גורמי המקצוע. "הממצאים מפתיעים מאוד", העיד פרופ' צבי איזיקוביץ, מהמרכז לחקר החברה, שהוביל את המחקר בשיתוף פרופ' רחל לב-ויזל. "תמיד ידעתי שיש בעיה, אך איש לא הבין את היקפה וחומרתה". לדבריו, מדובר בתופעה רווחת שבה ילדים הופכים קורבנות, המצריכה התגייסות בקנה מידה לאומי.

אם עד כה המידע בנושא התבסס על נתונים "יבשים" מהרשויות – המחקר הנוכחי, הראשון מסוגו בישראל והמקיף ביותר שנערך עד כה בעולם, בחן עדויות ישירות של 8,239 ילדים יהודים ו- 2,274 ילדים ערבים בגילאי 12, 14 ו- 16. מהממצאים עולה כי יש סיבה אמיתית לדאגה, כשקרוב למחצית מהילדים היהודים בישראל (48.5%) דיווחו כי חוו לפחות סוג אחד של אלימות דוגמת פגיעה פיזית, רגשית או מינית. במגזר הערבי המצב חמור עוד יותר. לפי המחקר שני שליש מהילדים הערבים (67.7%) דיווחו שחוו פגיעה. משום שהנתונים מהווים מדגם מייצג ברמה הארצית, ניתן להסיק כי יותר ממיליון ורבע ילדים בישראל עברו פגיעה.

עוד בוואלה! NEWS

ההחלטה הגדולה: איך יודעים שהגיע הרגע לעבור לדיור המוגן

לכתבה המלאה
יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

מפילוח הממצאים עולה כי הפגיעה הנפוצה ביותר שדווחה היא פגיעה רגשית – כלומר ילדים שהעידו כי הם חשים שנואים על ידי הוריהם או כאלה שנאמר להם שהם לא רצויים. מפגיעה זו סבלו על פי ההערכה מהמדגם המייצג יותר מ-730 אלף ילדים. מפגיעה מינית סבלו למעלה מ-460 אלף ילדים, ומהזנחה רגשית קרוב ל-400 ילדים. עוד עולה כי 370 ילדים סבלו מפגיעות פיזיות. "אנחנו מדברים על אלימות בקנה מידה שהמדינה לא תופסת", אמר פרופ' איזיקוביץ, שחשף כי 350 אלף ילדים היו ככל הנראה עדים לאלימות בין הוריהם.

פער בין דיווחים

"יש אנשי מקצוע רבים שיגידו כי להיות עד לאלימות, מזיק יותר מאשר להיות ילד מוכה", אמר. "מדובר ב'רעידת אדמה' - לא פחות", אמר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, שהיה שותף למחקר. "מתברר כי מה שידענו עד היום בעניין התעללות בילדים הוא רק קצה הקרחון. כל המערכות והגורמים העוסקים בנושא צריכים יהיו להיערך מחדש ובאופן שונה לחלוטין כדי להגיע לילדים הנאלמים והנעלמים".

הסיכוי של בנים להיפגע פיזית גבוה יותר (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

מהמחקר עולה כאמור תופעה מטרידה נוספת, והיא הפער העצום בין מספר הנפגעים שמצוי בידי הרשויות, לבין מספר הילדים המעידים באופן ישיר כי נפגעו. כך, לדוגמה, בשנת 2012 דווח בסך הכל על 48,992 ילדים שעברו לכאורה התעללות והזנחה (1.9% מכלל הילדים בישראל), זאת לעומת 48.5% במחקר. המצב ממחיש שהגורמים המקצועיים בישראל אינם מודעים למספרים האמתיים של ילדים שחוו פגיעה. מנתוני הדיווחים בפועל עולה כי 68.2% מהילדים שנפגעו מינית חשפו את הפגיעה בפני גורם כלשהו, וכך גם 63.5% מהילדים שנפגעו פיזית - אלא שמדובר בדיווח לבן משפחה או חבר, בניגוד לשיעור נמוך של דיווחים לגורמי מקצוע.

יח"צ פסטיבל הקולנוע ירושלים

ככל שהפגיעה המינית חמורה יותר (אונס או ניסיון אונס), העדיפו הנפגעים לספר על כך לחבר או חברה ולא למשפחה או לגורמים ממונים – זאת בשל תחושת בושה (67.8%) פחד (65%) או נקמה של הפוגע (52%). יצוין כי קרוב למחצית מהילדים (43%) שנפגעו ונחשפו ציינו שהדיווח לא שינה דבר.

הסיכויים להיפגע במגזר הערבי גבוהים יותר

אם תמונת המצב בקרב ילדי המגזר היהודי מדאיגה, אז הממצאים במגזר הערבי חייבים להדליק נורה אדומה. לשם השוואה, שיעור הילדים הערבים שדיווחו על פגיעה רגשית היה 40.1% לעומת 27.8% בקרב חבריהם היהודים. 33.4% מהילדים הערבים דיווחו על הזנחה פיזית לעומת 14.3% מהיהודים. הפערים מצטמצמים מעט בכל הנוגע לפגיעה מינית כש-22.3% מהילדים במגזר הערבי דיווחו על פגיעה מינית לעומת 17.6% מהילדים במגזר היהודי. מהממצאים עולה כי לבנים במגזר הערבי סיכוי גבוה יותר להיפגע פיזיות ומינית, לעומת בנות - להן סיכוי גבוה יותר להיפגע רגשית ולהיות חשופות לאלימות במשפחה.

מרבית הילדים ציינו כי היו מעדיפים לספר על המצב לאחד ההורים: 78% לאמא, 60.6% לאבא, ו-50.1% ציינו כי מעדיפים לדווח לחברים. מנגד, המוכנות לדווח על הפגיעה לאנשי מקצוע הייתה נמוכה באופן משמעותי: 17.7% הסכימו לדווח לרופא או לאחות ו-16.7% לדווח לעובד/ת סוציאלית. "המחקר מצביע על ממדים של מגיפה בתופעת ההתעללות, וזו בעיה חברתית מובהקת", אמר איזיקוביץ. "לא מספיק לדון בנושא ולומר 'נוסיף 4 או 40 תקנים של עו"סים', נדרשת התגייסות לאומית על מנת להתמודד ברמה הקהילתית. נוצרה כאן מנטליות בה מחכים שהמדינה תפתור הכל - אך זה לא יקרה. המדינה צריכה להתגייס וללמד את הקהילות להתמודד עם המצב כי לא מדובר במקום ספציפי או רק בקרב אנשים עניים, אלא מדובר בתופעה רווחת בה ילדים הופכים קורבנות".

פילוח פגיעות

עוד העלו ממצאי המחקר כי לבנים במגזר היהודי סיכוי גבוה יותר להיפגע מפגיעות פיזיות ורגשיות, ולבנות סיכוי גבוה יותר להיפגע מפגיעות מיניות ולהיות עדות לאלימות במשפחה. כך 16.9% מהבנים דיווחו על פגיעה מינית לעומת 18.3% מהבנות. 16.1% מהבנים דיווחו על פגיעה פיזית לעומת 11.8% מהבנות. עוד נמצא כי ככל שגיל הילד עולה כך עולה שכיחות הפגיעה: 42.9% מכלל בני ה-12 דיווחו כי נפגעו מסוג כלשהו של אלימות, לעומת 48.9% מבני ה-14 ו- 58% מבני ה-16.

לקריאה נוספת:
אלימות, גזענות והשחתת רכוש: מה קורה לתיכוניסטים?
נתוני המיצ”ב: פערים גדולים בין עשירים לעניים
חשד: תלמידי ישיבה ניפצו מצבות נוצרים בירושלים

לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully