אלימות, גזענות והשחתת רכוש: מה קורה לתיכוניסטים?

בזמן שבבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים נרשמה ירידה במקרי האלימות הפיזית והמילולית, בחינות המיצ"ב בתיכונים מצביעות דווקא על עלייה. "צריך שינוי בחשיבה", טוען מורה

מיכל רשף
03/11/2013
מערכת וואלה!

נתוני בחינות המיצ"ב שפורסמו היום (ראשון) מצביעים על מגמת שיפור כללית בציוני התלמידים, אולם כיצד נראים החיים האמיתיים בבית הספר? במסגרת המבחן נשאלים תלמידים ומורים גם על יחסם הכללי לבית הספר, רמת האלימות בו ורמת המשמעת של התלמידים. מהנתונים עולה כי תלמידי התיכון בישראל חווים יותר אלימות מילולית, ונדליזם וגזענות.

בבחינת נתוני האלימות הפיזית בבתי הספר, ניתן לראות כי קיימת ירידה בדיווחים על אירועים אלימים בקרב תלמידי החטיבות ובתי הספר היסודיים, אולם המצב שונה בתיכונים (השאלונים הועברו בכיתות י'-י"א ועל כן רלוונטיים לתלמידים אלה). בשנת הלימודים תשע"ג דיווחו 12% מתלמידי היסודי, 10% מתלמידי החטיבה ו-7% מתלמידי התיכון בישראל כי חוו אירוע אלים בבית הספר, זאת לעומת 13%, 10% ו-6% בהתאמה בשנה שעברה – עלייה של 1% בדיווחים בגיל התיכון. אולם למרות העלייה בתיכונים, המגמה הכללית בכל הגילאים והמגזרים מראה על ירידה באלימות הפיזית, מלבד הדיווחים על אלימות בקרב תלמידי התיכון במגזר הערבי, שם חלה עלייה מתמדת בשנים האחרונות, כאשר השנה אחוז זה עמד על 10% מכלל תלמידי התיכון במגזר הערבי שחוו אירועי אלימות בבית ספרם.

במגזר הערבי נרשמת עלייה מתמדת בדיווחים על אלימות בבתי הספר(צילום: דרור עינב)

בבחינת נתוני האלימות המילולית, נמצא שחלה עלייה כללית במהלך השנים בקרב תלמידי תיכון משני המגזרים המדווחים כי חוו אלימות מילולית כלפיהם בבית הספר (אחוז הנפגעים הכללי מאלימות מילולית בקרב תלמידי התיכון עלה מ-13% בתשע"ב ל-15% בתשע"ג), זאת לעומת תלמידי היסודי והחטיבות שאחוז אירועי האלימות המילולית בבית ספרם נמצא במגמת ירידה.

פרמטר נוסף שנבחן הוא אלימות מילולית המעידה על גזענות נגד תלמידים, וגם במדד זה חלה עלייה. במסגרת השאלון, תלמידים התבקשו להסכים או לא להסכים עם ההיגד "בחודש האחרון מישהו מהתלמידים לעג לי בגלל צבע העור, המוצא או הדת שלי". התוצאות: 12% מתלמידי התיכון בישראל הסכימו עם האמירה, עלייה של 2% לעומת השנה שעברה. בחטיבות ובבתי הספר היסודיים הנתונים נותרו זהים – 13% ו-12% בהתאמה.

היבט נוסף של אלימות הוא אלימות נגד רכוש בית הספר, או בשמו הידוע יותר – ונדליזם. גם במדד זה תלמידי התיכון מתבלטים לרעה, כאשר בניגוד לתלמידי החטיבות ובתי הספר היסודיים, במדד זה נרשמה השנה עלייה של 2% במספר התלמידים שדיווחו על מקרים של הריסת ציוד בית ספרי (36% בתשע"ב ו-38% בתשע"ג). נתונים דומים נרשמו גם במדד שבחן את כמות הגניבות של ציוד אישי בבתי הספר. יצוין עם זאת, כי במבט רב שנתי נרשמת מגמת ירידה מתונה בשני המדדים הללו.

עוד בוואלה!

כל מה שאתם צריכים לדעת על כתיבת קורות חיים בשנת 2022

בשיתוף ManpowerGroup
"בחטיבות וביסודי הושקעו הרבה מאוד משאבים לשיפור האקלים". שר החינוך פירון מבקר תלמידים בפתיחת שנת הלימודים(צילום: מעריב, יוסי אלוני,)

מהנתונים עולה עוד, כי באופן כללי, כ-7% מכלל התלמידים בכל שלבי הגיל (יסודי, חט"ב ותיכון) מדווחים כי אינם חשים מוגנים בבית הספר. הבדלים נרשמו בין שני המגזרים, כאשר תלמידים בבתי ספר דוברי ערבית מדווחים בשיעורים גבוהים יותר על תחושה של היעדר מוגנות, בהשוואה לתלמידים בבתי ספר דוברי עברית. בין תשס"ח לתשע"א נצפתה מגמת ירידה קלה בשיעורי המדווחים על תחושה של היעדר מוגנות, בעיקר בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים במגזר דובר הערבית.

"המציאות שבה אנחנו חיים צריכה שינוי בצורת החשיבה"

רועי פרלשטיין דביר, מורה בתיכון ברנקו וייס בבית שמש וממקימי תנועת המורים החדשה, מציע הסבר לבעיה: "הסיבה לנתונים האלה יכולה להיות נעוצה בעיסוק המוגבר בחומר והעיסוק המצומצם מאוד בחינוך. מספר השעות שמחנך נמצא בכיתה הוא גורם מכריע. אם בכיתות ז' ו-ח' מחנכת רואה את התלמידים כמה שעות טובות בשבוע, משש עד אפילו 16 שעות בשבוע, בתיכון יש למחנכת, במקרה הטוב, שש שעות עם הכיתה. זה אומר שתלמידים רואים יותר מבוגרים פחות זמן והם הופכים לפחות משמעותיים עבורם. התוצאה היא שיש הרבה פחות עיסוק בחינוך ולמידה. לדעתי, חלק גדול מהבעיות נעוצות בחשיבה הדיסציפלינרית המקצועית שלא מאפשרת למחנכת להיות נוכחת הרבה בכיתה כי היא מלמדת רק את המקצוע שלה".

פרלשטיין דביר מוסיף כי כדי לפתור את הבעיה יש לשנות את צורת החשיבה בכל הנוגע לכיתות התיכון. "הלמידה צריכה להתבסס על פתרון בעיות בלמידה ופחות על העברה של ידע בכלל. זה כמובן לא מבטיח שום דבר, אבל אם תלמידים יהיו עסוקים בפתרון בעיות אמיתיות לחייהם, שיונחו על ידי מחנך שנמצא הרבה שעות ועוזר להם למצוא את הידע הרלוונטי אז יותר דברים יצופו על פני השטח, הלמידה תהיה יותר רלוונטית לילדים והם יוכלו להתעסק בדברים יותר רלוונטים לבית הספר. זו הבנה שהמציאות שבה אנחנו חיים צריכה שינוי בצורת החשיבה".

"תלמידים רואים יותר מבוגרים פחות זמן". הנשיא פרס מסייע לתלמידים לחצות הכביש(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, מארק ניימן)

פרלשטיין דביר מציין, כי ייתכן שהגורם לירידה במדדי האלימות בבתי הספר היסודיים ובחטיבות, ומנגד עלייתם בתיכונים, הוא השקעה בנושא מצד משרד החינוך. "בחטיבות וביסודי הושקעו הרבה מאוד משאבים לשיפור האקלים. יש הרבה תכניות למניעת אלימות בגילאים האלה ובתיכון אין בכלל. הירידה במדדים בבתי הספר האלה היא כנראה תוצאה של המאמץ המודע של המשרד בנושא. בתיכון יש אמנם תכניות אבל אין יכולת ליישם אותן כרגע. המשרד ראה שכשמשקיעים את המאמצים והכסף יש אפשרות לשנות את הדברים".

ומצד התלמידים, הציעה יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, גל יוסף, פתרון משלה. "אנחנו מאמינים שניתן לצמצם את תופעת האלימות בקרב בני הנוער על ידי מתן תחושה של שותפות, אחריות וחשיבות בבתי הספר. כאשר בן נוער מרגיש משמעותי ומחויב, בהתאמה הוא יצמצם התנהגויות לא הולמות ואלימות. ככל שימשיכו לתת למדידות ולמבחנים דגש רציני ומשמעותי כל כך, תחושת הניכור תתרחב, וכמוה גם תופעת האלימות".

וואלה! סקול – ללמוד באינטרנט בכל מקום בכל זמן ובקצב שלך

עוד בנושא:
פערים גדולים בין עשירים לעניים: נתוני המיצ"ב התפרסמו
פירון ביטל את מבחני המיצ"ב: "הפכו לשוט מכה"
"מבחן המיצ"ב הוליך שולל את מערכת החינוך"

לפניות לכתבת מיכל רשף: michalresh1@walla.com

  • מיצ"ב
  • משרד החינוך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully