פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מי מנסה לכרות את הענף של אלפי עובדים בנגב?

      משרד הבריאות החליט לאפשר כרייה ניסיונית של פוספטים בשדה בריר, אולם מעכב זאת בגלל חוות דעת מופרכות שטוענות לסיכון בריאותי. הסכנה האמתית: "ניאלץ לכרות במדינה אחרת"

      מדינת ישראל הפכה את אתר כריית הפוספטים המתוכנן בנגב שדה בריר לשטח מסוכן מאוד. השארתו במצב הזה תסכן כ-10,000 בני אדם בדרום ובנגב. כל עוד הרשויות, בהן משרד הבריאות וגורמי תכנון נוספים, מסרבים לעיין בדוחות מקצועיים שהונחו בפניהם, פרנסת העובדים במפעלי הכרייה ומניפות התעסוקה הנסמכות עליהן צפויה להיגדע בתוך זמן קצר. הסכנה היא אי-פיתוח, כלומר מניעת מימוש תכניות הכרייה של השטח, לאחר אימוץ חוות דעת בידי משרד הבריאות, שמסקנותיהם הוגדרו והוכחו כמופרכות.

      אתר כריית הפוספטים המתוכנן בנגב שדה בריר (יח"צ)
      סכנה מהמכרה אין. סכנה מאי-קיומו – יש ויש. כריית פוספטים בנגב

      משענתן המדעית היא נתונים מדאיגים בהחלט, אך הם אינם קשורים למצב הנתון בשדה בריר, כמו למשל השפעות גז רדון וזיהום. רדון יש – תודה ששאלתם, והרבה, בסביבת ערד – העיר העברית הקרובה ביותר לשדה בריר, וגם בכסייפה, העיר הבדואית הקרובה לאתר. הוא לא מחכה לכרייה שתחשוף אותו מתחת לאדמה. יש גם זיהום דומה לזה שנוצר בעת כרייה. בשני העשורים האחרונים הוא מגיע ממחצבת חול שנמצאת ליד העיר, לגביה לא נשמעות מחאות קולניותה כמו אלה הנשמעות מפי קבוצה המגדירה את עצמה מומחית ל"מה שיקרה לעיר אם יהיה בסביבתה מכרה פוספטים". אחרי שהפריכו את חוות הדעת שעליה נשען משרד הבריאות, בחנה אותה שורת מומחים (רוויית תארים מתקדמים – מהנדסים, דוקטורים ופרופסורים) את השפעת המכרה על הסביבה המיושבת הסמוכה אליו. בפי כולם תשובה אחת: סכנה מהמכרה אין. סכנה מאי-קיומו – יש ויש!

      במשחק "רביעיות – פרחי ארצנו" יש מקום של כבוד לנורית, אותו פרח יפה שאין כמעט גינה ישראלית בלעדיו. נכון להיום, אין כמעט מאכל, תרופה או מצרך אחר המכיל זרחן שהאדם משתמש בו, שלא עבר קודם אצל נורית. כלומר אצל נורית ליסטובסקי, פרח המדבר וגאוות מפעלי רותם אמפרט נגב. עד שהגיעה לעבודה בחברה, היא הייתה ממתינה במקומות שונים עם חבריה כדי לחסום בגוף ניסיונות כרייה שהוגדרה בפיהם מזהמת. היום היא מנהלת את מכרה אורון הוותיק תוך הבנה שיותר משכריית הפוספטים מסכנת את בריאות האדם, היא מועילה לו. "זה מכרה", היא הצביעה על משהו שנראה לפי גודלו כמאגר מים מיובש. "העומק הוא 60 מטר. כל 15 מטרים אנחנו עושים מדרגת אבטחה, ואחרי שמוציאים את הפוספט, מכסים אותו והוא חוזר להיות מה שהיה טרם תחילת הכרייה, כלומר גבעה מדברית שתכסית הטבע שלה כאילו לא חשה את השנים בהן היא הייתה חסרה".

      מפת אזור מכרה הפוספטים שדה בריר בנגב (עיבוד תמונה , גוגל מפות)
      הנתונים מדאיגים, אך אינם קשורים למצב הנתון. שדה בריר (צילום: גוגל מפות)

      בנוף אגם החול אפשר לראות את שלבי תהליך הכרייה כולם. ראשית כי גם ביום שבו הראות לקויה, אין בסביבתו אבק המסתיר אותו. ושנית, כי מתחוללים בו כל התהליכים. "כך כורים", הסבירה נורית, "מתחילים בקדיחת עומק ומסירים שכבות קרקע עד לרובד לשם שקעו החומרים מהם מורכב הפוספט, כשעוד היה כאן ים לפני... עוד לא נולדנו, מאות מיליוני שנים. עם מרבית החומר מכסים את מתחם הכרייה הקודם, לנוכח העול שלקחנו עלינו לשקם כל מכרה מחדש, כאילו לא היינו פה. בכל יום מבצעים מספר קידוחים ברובד הזה, כדי לפרק את החומר ואוספים את משקעי הפוספט לעיבוד. בהמשך, כשהשטח ריק, מכסים אותו עד לגובה שבו הוא היה לפני הכרייה בחומר שנלקח ממתחם הכרייה הבא". דיבורים על רדון, זיהום ואבק, שוקעים בחולות לאור העובדה שכל ההסברים שהיא מספקת, נמסרים מעל בטן הריונית של חודש שמיני.

      רמי שני בביקור מכרה הפוספטים בשדה בריר בנגב עם נורית מנהלת המכרה, נובמבר 2013 (יח"צ)
      ההסברים על ה"סכנות" נמסרים מעל בטן הריונית. כתבנו עם נורית ליסטובסקי בשדה בריר

      תנועת דחפורי הענק ועמם זחלילי המקדחים הגדולים, המשאיות ושאר ציוד הכרייה, נעשית בדרכי המכרה בלי להרים את האבק. "כל אזורי החפירה הם כאלה", הסביר אורי יסעור, סמנכ"ל אקולוגיות ברותם אמפרט. "שופכים עליהם מים ותמלחת. רק בתנאים האלה קיבלנו את זיכיון הכרייה". גם המכונית של גרשון הג'ינג'י אינה מעלה טיפה אחת של אבק, כשהיא חולפת במהירות בדרכיו של מכרה רותם ליד מפעל עיבוד הפוספט. "ג'ינג'י" הוא מנהל התפעול של האתר. עשרות שנים הוא עובד במקום, בריא כמו שרק ג'ינג'ים אמתיים יכולים להיות, דק גזרה אך ממלא בנוכחותו השלווה את התדר האווירי שבין קירות מתחמי המכרות. הוא יכול היה להיות הראשון לחלות מתופעות הלוואי של מזהמים כתוצאה של הכרייה, אם היו כאלה.

      רמי שני בביקור במכרה הפוספטים בשדה בריר בנגב, נובמבר 2013 (יח"צ)
      "הג'ינג'י" יכול היה להיות הראשון לחלות מתופעות הלוואי של מזהמים כתוצאה של הכרייה, אם היו כאלה

      במיקרופון קטן הוא שולט על צי של ענקי הובלה, שרק ליד הצמיג שלהם, נראה אדם ממוצע גודל כחרק. היטאצ'שי 2 ממתין לקחת חומר מדחפור הכרייה. הג'ינג'י נעמד לידו ואחרי דקה וחצי, בתוך הקבינה הצנועה של מפלצת המכרות, גם הוא נראה כזאטוט. טל לוי, נהג הרכב, מביא אותו אל מתחת לדחפור: "170 טון הוא דוחף לארגז. המשקל מרגיש לך הרבה יותר גדול, אבל אחרי התפזרות החומר, מרגישים את כבדו האמתי". פעם, פעמיים ושלוש אסף הדחפור הענק חומר מכרה אל כפו ורוקן אותו לתוך מיכל המטען. לוי מתחיל להניע את המפלצת. בתוך הקוקפיט מרגישים היטב את מאמץ המכונה, עד שהמטען מסתדר. הוא מסיע את עשרות הטונות למרחק של כמה מאות מטרים, שם כבר משחזרים את המכרה החפור, מרים את הארגז ושופך את הכול.

      מוכרים לכם את הזיהום

      המשפט הבא מיועד לכל תושבי ערד, למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, לכותבי חוות הדעת בעניין המזהמים ולאלה שקפצו ואימצו אותן כמו לחמניות חמות ולכל שאר סרבני הכרייה בשדה בריר. בזמן החפירה, שפיכת החומר לתוך ארגז המטען, הנסיעה על דרך העפר, הורקת המטען על תלולית חומר כרייה ורישום העבודה בספרן, עלה אבק בכמויות בלתי מורגשות לחלוטין. כלומר, אם מוכרים לכם את הזיהום בעמודי הסברים על סכנות רוויות במילים מדעיות כמו "רדיונוקלידים", "בקרל/ק"ג", "פרקציונציותTSP " ומונחים נוספים, אין הכרח כלל שהם תואמים למה שיש במכרות ומה שיוצא מהם.

      חוות הדעת שעליה נשען משרד הבריאות למשל, כללה נתוני זיהום אוויר עירוניים, שמקורם במנועים של כלי רכב או גזי מזגנים, הצביעה עליהם כמסוכנים ביותר כשהם מופיעים בריכוזים גבוהים (מה שנכון), אבל הם לא מה שצפוי להגיע משדה בריר. גם כמויות החומר הרדיואקטיבי (איזו מילה מפחידה!) שעלולות להימצא בפרומיל האבק הנפלט בכרייה, נמוכות אפילו מקרינת מיקרוגל שבו מחממים את האוכל לפעוטות.

      הסכנה העיקרית היא באי-כרייה בשדה בריר. החשש הכבד בתעשיות הפוספט הוא שהתנגדות הרשויות נובעת ממניעים פוליטיים בלבד: "כי"ל, כימיכלים לישראל, צריכה להחליט", הסביר יסעור. "אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על מרבצי פוספטים לתקופה של כמה עשרות שנים. קיבלנו אישור להריץ כרייה ראשונית, כדי לבחון את התוצאות שלה. הביצוע של הדבר, כלומר של הפיילוט הזה, תלוי ועומד באישור משרד הבריאות. החלטה צריכה להתקבל עד סוף השנה. נקבל אישור – נלך על זה. אם לא נקבל אישור, נצטרך לעשות מה שעושים כולם – ללכת לכרות במקום אחר". במקום אחר, זה אומר במזרח הרחוק, בווייטנאם, אנגולה ומדינות אחרות, אבל בלי נורית, בלי טל לוי, בלי הג'ינג'י ובלי עוד 1,200 עובדי המפעל ו-8,000 עובדים במקומות אחרים, המספקים שירותים למפעלי הכרייה. התרגום הישיר: עוד עשרות אלפים חסרי תעסוקה בנגב.

      משרד הבריאות מתנגד והדבר מתבטא בתגובתו. "משרד הבריאות מגבש את עמדתו בנושא בימים אלו. בשלב זה, וכל עוד לא יוכח אחרת, משרד הבריאות מתנגד לכרייה", נמסר מהמשרד. מנכ"ל המשרד, פרופ' גמזו, אמר באירוע שבתרבות בבאר שבע כי הוא חושש מפיתוח חשאי של אתר הכרייה הניסיוני: "אומרים לי פיילוט ובונים לי מפעל שלם". ביוני 2011 קיבל המשרד החלטה לאפשר את הכרייה הניסיונית. אלא שעד עכשיו הוא טרם נתן את האישור הסופי לכך, דבר המעכב את ביצוע הניסוי, אך דוחף את החברה להחליט לעבור לכרות פוספטים בחו"ל.

      המוביל הדרומי - טורים נוספים:
      איך נרוויח עוד 50 אלף תיירים בשנה?
      מתבייש בסיקור חופשת קצב
      טיבי, אתה מכיר את המפה שקרעת?