התשובה לשאלה בכותרת המאמר הזה פשוטה: ניתן להם עוד סיבה לבוא לישראל, במקום למקומות אחרים. מקום מושך במיוחד, למשל, הוא הר כרכום שבנגב הדרומי, לגביו אף קיימת סברה שהוא-הוא הר סיני המקראי. יש כמובן גם סברות אחרות, הנוגדות הנחה זו, שיכולות להצטרף לסיפור המסגרת כהסברי חובה, מבלי לקלקל את הכותרת הראשית. כל עוד יש מי שמאמינים בסיפור יציאת מצרים ובמה שנלווה אליו כבסיס להליכה מעבדות לחירות (בישראל ובעמים), אפשר בהחלט להעמיד לפניהם עמוד ענן ביום ועמוד של אש בליל ולהציג את ההנחה החדשנית הזאת, כמשאבה לתיירות עולי רגל.
בשפיץ הדרומי חושבים על כך ואף חולמים על "עונת תיירות ביניים" שיכולה אף להתפתח להרבה יותר מכך - אבל צריך קודם כל ליישר קו בין כל הגורמים. "ליישר קו" זה אומר לעשות כמה דברים בסיסיים - הראשון שבהם הוא להפגיש בין כלל העוסקים בנושא, כדי לתאם עמדות. שתי גרסאות עיקריות נשמעות בהקשר זה: על פי האחת, קיימות תכניות לפיתוח אמצעים להרחבת תשתית התיור אל ההר; על פי השנייה - אין תכניות כאלה. אפי פרי, מנהל בית ספר שדה במצפה רמון, הפועל לקדם את הנושא, אומר כי יש "דיבורים באוויר", אך הדברים טרם הבשילו לכלל תכנית משמעותית. "אין איזשהי פרוגרמה תיירותית", הוא מסביר. "מדברים על זה, אבל לא באופן מעשי". הגישה אל ההר, הוא מדגיש, אינה סדירה, גם אם לכאורה הדבר נעשה בתיאום עם גורמי הביטחון: "הם יכולים לאשר את הכניסה, אבל פתאום קורה משהו ואז סוגרים את הדרך בהחלטה של דרג פיקוד מקומי".
מפקד פיקוד הדרום, אלוף סמי תורג'מן, הביע לדברי פרי נכונות לאפשר את הכניסה להר. גישה דומה נשמעת גם מפי גורמי צבא אחרים, העוסקים בקשר שבין צה"ל לתושבים - אלא שלעתים זה לא תלוי רק בהם. דובי גולדמן, מנהל היחידה הכלכלית לפיתוח התיירות בחבל אילות, שמע אף הוא דברים דומים מפי הגורמים הצבאיים - ועל פי גרסתו, נעשים צעדים לקידום פיתוח התיירות הצליינית, תוך מתן דגש על יצירת אמצעי גישה להר והרחבת התיירות הזאת. "אנחנו מנסים לקדם דרך אישור תכניות", הוא אומר, "ובמקביל מנסים לפרסם את דבר קיום האתר בקהילות נוצריות בעולם, כמו למשל במקסיקו ובארצות הברית".
ומה עם הג'יהאד העולמי?
רשות הטבע והגנים מקיימת כבר היום שיגרת פעילות בסביבת ההר, שעיקרה דאגה לאבטחת מטיילים, לפינוי אשפה ולתחזוקת האתר. ברשות רואים בחיוב כל תכנית שתכליתה הרחבה של תשתית התיירות לאזור, כולל פיתוח מרכיבים אחרים כמו הקמת מוזיאון, חשיפת התגליות והצבת אמצעי המחשה להבנת חשיבותן, ועוד. הרשות היא בין אלו שמצביעים על העדר קיומן של תכניות. על פי הערכת גורמי תכנון ברשות, העלות המוערכת של הפיתוח והצבת האתר באותה שורה עם אתרים כמו "הר משה" (ג'בל מוסא) בסיני והעיר הירדנית החצובה בסלע פטרה, נאמדת בעשרה מיליון שקלים.
בעיה נוספת, לכאורה, נובעת מהמיקום. הר כרכום שוכן בסמוך לגבול ישראל ומצרים. הגבול הפך להיות בעייתי בשנים האחרונות, בשל ריבוי התקריות בו, שמקורן בגורמים איסלאמיים קיצוניים כמו אל-קאעדה. מצד אחד, ברורה הדאגה שהתעצמות ופעילות ארגוני החבלה יוצרת בישראל ובמצרים. מצד שני, דווקא תנאים אלו, המאיימים על התיירות באזור סנטה קתרינה בסיני, יכולים להיות מנוף למשיכת תיירות לישראל. בארץ מעריכים כי מערך המגננה על הדרום מסוגל להכיל את אבטחת אזור ההר וסביבתו. הבעיה מתגמדת, איפוא, לממדים הניתנים להכלה ולטיפול במידת הצורך.
גם בערבה הדרומית ובחבל אילות לוטשים עיניים להר כרכום ובונים על התיירות העתידית. "זהו מוקד משמעותי", מסביר גיל חובב, העוסק בשיווק האזור לגורמי תכנון מסלולים. "ההשפעה של הגדלת מספר התיירים יכולה להיות מורגשת גם באזור שלנו, כלומר ביישובי הערבה, שיכולים להיות בסיס ללינה וליציאה לטיולים - וכמובן גם על העיר אילת". חובב מתכנן להציג תיק שיווק לאתר ביריד תיירות שיתקיים בלונדון בסוף השנה.
לפי ההערכות, מיסוד התיירות סביב הר כרכום יגדיל את מספר התיירים באזור בכ-50 אלף מבקרים בשנה - בהחלט סיבה טובה ליצור עונת תיירות נוספת, שתגשר על ה"בור" שבין החגים לסדר פסח. אחד ממוקדי המשיכה יכול בהחלט להיות מסע ברכב שטח פתוח בצירים קיימים. מסע כזה, במשך יום או יומיים, לצד תנאים מתאימים למוגבלי הליכה ותנועה, יאפשרו למכור את החוויה המקומית לכל חובב הרפתקאות וגם לכאלה המחפשים טיולים פחות אתגריים.
במשרד התיירות אומרים כי לא הוגשו בקשות ותוכניות הנוגעות להשקעות באזור, והועלו רק כמה רעיונות לא מפותחים ומפורטים כלל. אם יוגשו תכניות מסודרות, ישמח משרד התיירות לבחון האפשרות לפיתוח תיירותי באזור. במשרד מזכירים עוד כי לפי שעה מדובר בשטח אש פעיל של חיל השריון, שנסגר לעתים קרובות - ולכן נכון לעכשיו אינו יכול לשמש כאתר תיירותי.
המוביל הדרומי - הבלוג של רמי שני