פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להחליש את אבו מאזן: האינטרס המשותף לבנט וחמאס

      לא ברור מדוע שר הכלכלה זועק מרה על שחרור האסירים, שהרי לא הביע התנגדות לכך לפני כניסתו לממשלה. בינתיים, חמאס יורה מעזה כי גם לו מאוד לא נוח לראות דיפלומטיה יעילה

      ירי הרקטות הלילה לעבר אשקלון כמו הזמין את המסקנה "הבלתי נמנעת" של חברת הכנסת אורית סטרוק מהבוקר (שני), כי "הנה ההוכחה ששחרור האסירים מעודד טרור". לאחר שבועות ארוכים של שקט בין עזה לישראל, דווקא הלילה נורו טילי הגראד לעבר אשקלון, כמה שעות בלבד לאחר שממשלת נתניהו מאשרת את שחרורם של 26 אסירים נוספים. אלא שהאמת כנראה אחרת וכלל אין ודאות שיש קשר בין הדברים. ואם קיים קשר כזה, הרי שהשיגורים לא נבעו מ"ריפיון" ישראלי שקשור בשחרור האסירים, אלא שההיפך הוא הנכון: הם ביקשו לפגוע במה שנתפש בציבור הפלסטיני כהישג נוסף של ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שפעם נוספת גורם לישראל לשחרר אסירים באמצעות משא ומתן בלבד. לא בחטיפות, לא ברציחות, לא ב"גלעד שליט 2" או דרך עסקת חילופי שבויים - משא ומתן בלבד.

      הנוסחה הזו, ששחרור אסירים במסגרת משא ומתן מחזקת את מעמדו של אבו מאזן, מוכרת לממשלת ישראל ואפילו לשרי הבית היהודי. אלא שבנט, אריאל, סטרוק וחבריהם, עסוקים בימים אלה ברדיפה אחר הספינים, אחר הכותרת שתביא את ציבור המצביעים שלהם להמשיך ולהאמין כי הם נותרו נאמנים להם. לנוכח גל ההתקפות שנשמעות מצדם נגד ציפי לבני ושחרור האסירים, אולי בכל זאת כדאי להבהיר נקודה או שתיים.

      על מה בנט מעז להתלונן?

      ראשית, ערב תחילת המשא ומתן בין ישראל והרשות, הבהירו אנשי הבית היהודי לעיתונאים, כמו גם לראש ממשלת ישראל, כי יסכימו להישאר בממשלה אם ישחרר נתניהו אסירים פלסטינים ותיקים, אך יעזבו אותה אם יילך על מהלך של הקפאת הבנייה בהתנחלויות. מכאן שכל הרחש בחש הזה שנשמע מצד "הבית היהודי" בחודשים האחרונים, כולו, מתחילתו ועד סופו, הינו ספין תקשורתי זול במיוחד. בנט ושות' זועקים "שוד שוד", על מהלך שהיו שותפים לו. ואם התחרטו עליו, הרי יכלו לקום ולעזוב את הממשלה - ובחרו שלא לעשות זאת.

      חבר הכנסת נפתלי בנט נואם במליאת הכנסת, יולי 2013 (טלי מאייר )
      קל לצעוק, אבל הוא היה שותף מלא להחלטה. בנט (צילום: טלי מאייר)

      שנית, שחרור האסירים הוותיקים אינו מעודד את הטרור. להיפך, הוא מעודד משא ומתן. נכון שמדובר ברוצחים, אך אלה מחבלים שעשו פיגועים לפני הסכמי אוסלו ונותרו בכלא הישראלי, וכעת חוזרים לבתיהם ללא שימוש באלימות או בטרור, אלא במסגרת שיחות מדיניות. והדבר הנוסף, והחשוב לא פחות, הוא ש-104 האסירים הוותיקים המדוברים אינם מהווים סכנה של ממש. אלה פלסטינים שחלקם יושב בכלא הישראלי 30 שנים - מבוגרים, בהם גם חולים, שכבר לא ישובו לפעילות טרור. לעומת זאת, רוצחים מסוכנים הרבה יותר שוחררו במסגרת עסקאות חילופי שבויים - ואלה אכן עודדו טרור.

      כאשר 1,027 מחבלים ומחבלות - בהם מאות אנשי חמאס - שוחררו בתמורה לגלעד שליט, היה הדבר מבחינת חבל הצלה לארגון, שהיה באחד מרגעי השפל הקשים שלו. ואכן, לא מעט מבין משוחררי אותה עסקה שהוגלו לחו"ל או לעזה, מעורבים כיום בניסיונות חמאס להוציא לפועל פיגועים מהגדה. שלא למרבה הפלא, הקבוצה הזו שוהה ברובה בטורקיה, נהנית מחסותה של ממשלת ארדואן. בראשה עומד סאלח אל-ערורי, ששוחרר אף הוא מהכלא הישראלי ללא קשר לשליט.

      והדבר האחרון, שלא פחות משמעותי מבחינת הבית היהודי, הוא ששחרור הקבוצה השנייה של האסירים מעיד כי משהו במשא ומתן ממשיך להתקדם. על אף גלי הפסימיות וההספדים האינסופיים שנשמעים באשר לשיחות, נרשמת בכל זאת התקדמות מסוימת. הפגישות בין צוותי המשא ומתן נערכות כל הזמן, חלקן מתחת לרדאר של כלי התקשורת ואף צד אינו ממהר להדליף או לפוצץ את השיחות. הסכם אפשרי מלחיץ מאוד את חמאס בצד הפלסטיני, ומלחיץ את הבית היהודי בצד הישראלי.

      עוד בנושא
      משפחות הנרצחים זועמות: "למדינה אין כבוד למתים"
      בתגובה לירי לדרום: צה"ל תקף שני משגרי רקטות בעזה
      השרים אישרו: 26 אסירים ישוחררו בפעימה השנייה
      רוצחי חיילים ומניחי מטענים: אלה האסירים שישוחררו

      לכל הטורים של אבי יששכרוף בוואלה! דעות

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il