שנת הלימודים האקדמית נפתחה השבוע, ובהעדר איומי השבתה מצד אגודות הסטודנטים וארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות, מתמקד הדיון הציבורי בעיקר בבכיים המר של אנשי האקדמיה על קריסתו של תחום מדעי הרוח. מרצים בכירים וראשי פקולטות מנסים בכוחותיהם האחרונים לשכנע את ציבור הסטודנטים הגדול (על פי הנתונים, 308,335 סטודנטים לומדים ב-66 המוסדות להשכלה גבוהה), שחוץ ממנהל עסקים, כלכלה ומשפטים - חשוב גם ללמוד בלשנות, מקרא, היסטוריה או ספרות.
הפתרון שאימצו בשנים האחרונות ראשי הפקולטות כדי להילחם בתופעת "בריחת המוחות" ממדעי הרוח, שואב את מקורו מהנעשה בארצות הברית, ועיקרו שיתוף פעולה עם חברות מסחריות. כך, למשל, במהלך שלוש שנות לימודיי בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, נתקלתי מדי בוקר במסדרונות בניין גילמן בשלט מעוצב ובו רשימת החברות המסחריות המשתפות פעולה עם האוניברסיטה. באותיות קידוש לבנה הובהר לנו הסטודנטים המסכנים שבחרו ללמוד תחום "לא כלכלי" כי עוד לא אבדה תקוותנו. אם רק נרצה בכך, נוכל להיוושע מהגזירה הנוראה שגזרנו על עצמנו עם בחירת תחום לימודים נפסד שכזה, לגשת לראיון עבודה ב"סלקום", לומר שאנו בוגרי הפקולטה למדעי הרוח - ובו ברגע להתקבל לעבודה בשל יכולתנו "לחשוב מחוץ לקופסה" ושאר קלישאות חבוטות. השנה, כך מתברר, הגדילה לעשות הנהלת הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, ופנתה לחברת שיווק פרטית שהושיבה את המרצים בחדרים ממוזגים והעבירה להם סדנאות מיוחדות, בהן למדו כיצד עליהם לדבר בצורה נכונה עם המועמדים לרישום כדי למשוך כמה שיותר מהם לחוגי הפקולטה השונים.
להחזיר עטרה ליושנה
כל אותם נסיונות נואשים לשכנע את צעירי הארץ שמטען תרבותי מקיף ומעמיק חשוב לא פחות מחישובי נוסחאות בקורס מימון (וכך למשוך עוד כמה מאות או אלפי תלמידים לכיתות הלימוד), נועדו כנראה מראש לכישלון. אך גרוע מכך - הם גם מעידים על ניוון ושחיקה מוסרית של ראשי האקדמיה בעצמם. נראה שהאנשים המכובדים ורבי הזכויות הללו שכחו שהאקדמיה, בבסיסה, הוקמה על בסיס הרעיון הנשגב של הקניית השכלה לשם השכלה, ולא לתכלית פונקציונאלית כמו מציאת עבודה או רכישת מקצוע. על ידי פתרונות קסם מסחריים שכאלו, תורמים ראשי האקדמיה במו ידיהם להרס התחום שעדיין קרוי מדעי הרוח, ולהוצאת העוקץ העיקרי המצדיק את קיומו ושומר על משמעותו הייחודית: לימוד והשכלה שאינם תלויים בדבר.
כמובן שהתהליך העגום הזה נכפה על אנשי הרוח בשל המציאות הקפיטליסטית העכשווית, והתחרות חסרת הסיכוי של האוניברסיטאות מול המכללות הפרטיות, שמציעות, ברובן, תואר אקדמי שאינו עומד בסטנדרטים אקדמיים ראויים. אבל דווקא מהאנשים האלו יש לצפות שיילחמו בתופעה בכלים שלהם, ולא ייכנעו לכוחות השוק האלימים. הרי ייחודם העיקרי של מדעי הרוח הוא דווקא בניתוקם מעיסוק כלכלי טהור ומשיקולי רווח והפסד, ובהתמקדותם בהלכי המחשבה התיאורטיים שעומדים בבסיסה של התרבות האנושית. בנסיונות "למכור" את הדיסציפלינות השונות של מדעי הרוח כעוד תחום שאמור להניב רווחים בעתיד, על ידי שימוש במושגים קפיטליסטיים מובהקים, משחקים מוסדות ההשכלה הגבוהה לידיהם של אנשי השוק החופשי השואפים לשמר את הסדר הקיים, ויוצרים את המצב שבו הופכים אט-אט מדעי הרוח לעוד מוצר על המדף שיש למדוד אותו על בסיס שיקול כלכלי טהור.
בהשראת מרן שהלך השבוע לעולמו, מומלץ לקרוא לראשי האוניברסיטאות לפעול למען החזרת עטרה ליושנה. כלומר, להחזיר לקדמותו את המצב הראוי והנכון שבמסגרתו הפקולטות למדעי הרוח הן שמורות טבע ייחודיות בתוך המרחב האקדמי הכללי. לצורך כך, יהיו חייבים נשיאי האוניברסיטאות וראשי הפקולטות להפשיל שרוולים ולצאת למלחמת חורמה בממסד, שמשמר את הסדר הקיים במסגרתו הפכו המוסדות האקדמיים לחברה כלכלית לכל דבר. מטרת-העל צריכה להיות שכנוע מקבלי ההחלטות בכך שחובה ליצור את התנאים המתאימים (גם על ידי חקיקה) שיאפשרו למתי המעט שבאמת רוצים בכך - ולא לכל מתלבט מזדמן שמגיע ליום הפתוח ומחפש לו תואר שיכניס לו כמה שיותר כסף בעתיד - לרכוש השכלה שאינה תלויה בדבר, ולאחר מכן לחשוב מהו המקצוע בו הם רוצים לעסוק בהמשך חייהם. כל צעד אחר, בייחוד הצעדים הנואשים שננקטים היום, רק ימשיכו לדרדר את מדעי הרוח לתהומות ולחזק את אבירי השוק החופשי שרואים לנגד עיניהם את האינטרס הכלכלי קצר המועד.
דעה מזווית אחרת: היסטוריה וספרות - לכל סטודנט / עליזה שנהר
לכל הטורים של מעין דגן בוואלה! דעות
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il