פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר מזהיר מאסון "מפרץ מקסיקו" בקידוחים בים

      משרדי הממשלה התעלמו במשך שנים מהסיכונים האקולוגיים שבקידוחי הגז והנפט מול חופי ישראל, לא הציגו דרישות סביבתיות לחברות הקידוח ולא נערכו לזיהום ים מדליפת נפט

      המבקר מזהיר מאסון "מפרץ מקסיקו" בקידוחים בים
      עריכה: יותם בן-דוד, קריינות: לירון בארי

      על רקע הפעילות הגוברת של חיפושי גז ונפט מול חופי ישראל בשנים האחרונות, מציג דוח מבקר המדינה שפורסם אחר הצהריים (שלישי) את "המערב הפרוע" שמתנהל בים התיכון, במרחק קילומטרים בודדים מהחוף, ומתבטא בהיעדר רגולציה מתאימה וחוסר בהיערכות למניעת זיהום ימי, שעלול להיווצר כתוצאה מהקידוחים ולהביא לאסון אקולוגי.

      חיפושי הגז הטבעי והנפט, מתאר המבקר יוסף שפירא, הניבו בנוסף לכמויות מסוימות של נפט, תגליות של ארבעה מאגרי גז גדולים ביותר בשנים 1999, 2000 ו-2009. תגליות אלה הגבירו את הפעילות בענף הגז, שיתרונו הגדול הוא בחיזוק עצמאותה האנרגטית והכלכלית של ישראל. עם זאת, שלבי החיפוש והפיתוח של אותם מקורות אנרגיה בים כרוכים בתהליכים טכנולוגיים מורכבים העלולים לגרום לנזקים לקרקע, לים, לאוויר, לחי ולצומח, ובהיעדר כללים ברורים - גם לאסון אקולוגי בעל השפעות סביבתיות, בריאותיות וכלכליות ניכרות. הפגיעה הכלכלית עלולה לבוא לידי ביטוי בין היתר, בפגיעה בתשתיות ובענפי עבודה הקשורים לים, כגון תחנות כוח לייצור חשמל המשתמשות במי הים לקירור, מפעלי התפלת מי ים, דייג, נופש, תיירות וייצור מזון שמקורו בים ובאוויר. "הנזקים עלולים להיות כה גדולים עד כי ייתכן מצב שהמדינה שבהרשאתה נעשו הקידוחים תיאלץ לשאת בחלק מהעלויות", נכתב בדוח.

      פעולות מניעה - רק עשור לאחר גילוי הגז

      במהלך החודשים אפריל עד דצמבר 2012 בדק מבקר המדינה באיזו מידה נקטו משרדי האנרגיה והגנת הסביבה פעולות להסדרה ופיקוח שמטרתן להפחית את הנזקים הסביבתיים הנגרמים מעצם החיפוש וההפקה של הגז והנפט בים ולצמצם את ההסתברות לדליפת גז או נפט. כמו כן, בדק המבקר את היערכות מדינת ישראל לטיפול באירוע זיהום ים ופעולות המשרד להגנת הסביבה לקידום הנושא.

      מדוח המבקר עולה כי רק 11 שנים לאחר גילוי מצבור הגז הטבעי הראשון מול חופי ישראל, בסוף שנת 2010, ו"לאחר שאירע האסון הסביבתי הגדול ביותר בארצות הברית עקב דליפת נפט בקידוח שנעשה בים במפרץ מקסיקו", החל המשרד להגנת הסביבה בפעולות מניעה. עד לאותה שנה פעל בתחום זה משרד האנרגיה בלבד.

      כזכור, פיצוץ קטלני שאירע באפריל 2010 באסדת קידוח במפרץ מקסיקו שבארצות הברית, במרחק של כ-64 קילומטרים מדרום לחופי מדינת לואיזיאנה, גרם לשקיעתה של האסדה ולדליפת נפט מבאר בעומק של קילומטר וחצי מתחת לפני הים. 11 בני אדם נהרגו, 17 אחרים נפצעו, ועד לעצירת הדליפה, שנמשכה כמה חודשים, זרמו אל הים מאות מיליוני ליטרים של נפט וגרמו לאסון הסביבתי הגדול ביותר בתולדות ארצות הברית. "עלות שיקום נזקי הדליפה והנזקים לכלכלה הוערכה בעשרות מיליארדי דולרים", מתאר המבקר. "ועדה ממשלתית מונתה לבדיקת האסון, ובינואר 2011 הגישה את מסקנותיה לנשיא ארצות הברית. בדוח הבדיקה נקבע כי מבצעי הקידוח כשלו מהבחינה הבטיחותית וכי הגופים הממשלתיים כשלו באכיפה ובפיקוח על הקידוח. הדוח הציג, בין היתר, כשל מבני של המערכת הממשלתית שמקורו בניגוד עניינים מובנה: המערכת האחראית להנפקת רישיונות הקידוח, אחראית גם לפיקוח על ההיבטים הסביבתיים ולהסדרתם".

      כיבוי שריפה באסדת נפט שהתפוצצה במפרץ מקסיקו (רויטרס)
      על פי דוח הבדיקה, הגופים הממשלתיים כשלו באכיפה ובפיקוח. פיצוץ באסדה במפרץ מקסיקו, אפריל 2010 (צילום: רויטרס)

      על פי ממצאי מבקר המדינה, בעקבות גילוין של שתי תגליות הגז בים התיכון בשנים 2000-1999, הקפיא בשנת 2000 משרד האנרגיה מתן הרשאות חדשות לחיפושי גז ונפט ולהפקתם בים התיכון. בשנים 2002-2001 אמנם בחן משרד האנרגיה באמצעות חברה בינלאומית את מתכונת הפעילות הראויה תוך התחשבות בהיבט הסביבתי והבטיחותי, אולם "עם זאת פעולתו של משרד האנרגיה למניעת זיהום סביבתי בים הייתה חלקית ולא ממצה", לדברי המבקר. "ברוב ההרשאות (39 מ-41) שנתן משרד האנרגיה משנת 2006, אז חידש את מתן ההרשאות, ועד סוף שנת 2011, הוא לא כלל דרישות כלשהן בתחום הגנת הסביבה, אף שהיועץ הבינלאומי ציין שיש צורך בכך. כל זאת על אף שהפעילות התרחבה מאוד בשנים אלה ובמהלכן (בשנת 2009) התגלו שני מאגרי גז גדולים נוספים, שחיזקו את הצורך בהסדרה סביבתית". עוד הוסיף המבקר כי "ברישיונות שנתן משרד האנרגיה, בהם הרישיונות שניתנו לאחר האסון במפרץ מקסיקו, לא נקבע לפי אילו תקנים תפעוליים ובטיחותיים יש לבצע את פעילות החיפוש וההפקה של גז ונפט בים".

      אין מספיק כוח אדם לפעולות מניעה

      מבקר המדינה אף מותח ביקורת על כך שרק בסוף שנת 2011 החל משרד האנרגיה והמים לשתף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה וגופים ציבוריים נוספים, לצורך בדיקת השפעת הפעילות על הסביבה. רק אז החל לגבש ביחד עם המשרד להגנת הסביבה הנחיות, שיהוו תשתית לקריטריון שבו יידרשו לעמוד החברות המפיקות גז ונפט בים ולהביא לראשונה לאיזון בין האינטרס לחיזוק עצמאותה האנרגטית והכלכלית של ישראל לבין האינטרס הסביבתי.

      עוד כותב המבקר כי רק בשנת 2012 החלו משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה לחלק ביניהם אחריות וסמכויות בכל הנוגע לזיהום ים. אמנם מתגובות המשרדים על ממצאי הביקורת עולה כי ממרץ 2012, כל פעולה ימית של החברות הותנתה בקיום דרישות בתחום הגנת הסביבה, אבל בפועל, נכתב בדוח: "לעתים פעלו המשרדים מול החברות ללא הסכמה ביניהם על דרכי הפעולות הראויות". היעדר חלוקת אחריות וסמכויות ברורה בין המשרדים, ממשיך המבקר, עלול ליצור חוסר ודאות בקרב החברות לגבי החובות החלות עליהן ולגבי זהות המשרד לו הם כפופים. מעבר לאפשרות כי החברות יפרשו בצורה שונה את הדרישות הרגולטריות, מוסיף המבקר כי הדבר עלול לפגוע בהשגת המטרות של המשרדים השונים.

      עוד מצא המבקר שפירא כי רק במחצית השנייה של שנת 2012 החל משרד האנרגיה והמים לקבוע עקרונות לקבלת ערבויות מהחברות לכיסוי הנזקים, לרבות הנזקים הסביבתיים, שעלולים להיגרם כתוצאה מהקידוחים. עוד הוסיף המבקר כי "רק בסוף שנת 2010, כמה שנים לאחר התגברות פעילות החיפוש וההפקה של גז ונפט בים, פנה משרד הגנת הסביבה למשרד האוצר בבקשה לקבל תקציב עבור תוספת כוח אדם שיעסוק, בין היתר, בפעולות מניעה. משרד האנרגיה הגיש בקשה דומה בתחילת שנת 2011. עד דצמבר 2012, תקופה של כשנה וחצי, קיבל כל אחד מהמשרדים אישור לתוספת כוח אדם, שיעסוק כאמור בתחומים משיקים. במשרד האנרגיה אוישו המשרות האמורות, ואילו במשרד הגנת הסביבה הן טרם אוישו. שני המשרדים עדיין נדרשים להכשיר עובדים לביצוע תפקידים אלה".

      אסדת קידוח הגז לוויתן מול חופי ישראל (יח"צ)
      רק ב-2012 החלו לדרוש מחברות ערבויות לכיסוי נזקים אפשריים. אסדת הקידוח תמר (צילום: יח"צ)

      ממצאים נוספים מצביעים על כך שרק בשנים 2012-2011 נקטו שני המשרדים פעולות להשלמה ולהעשרה של הידע המקצועי, האקדמי והמחקרי בישראל לגבי הקידוחים בים. רק בשנת 2008, עשר שנים אחרי שממשלת ישראל החליטה להטיל על המשרד להגנת הסביבה לארגן, לתאם ולהכין תכנית חירום לאומית למוכנות ולתגובה לאירועי זיהום ים, הגיש המשרד את התכנית לממשלה. אך התכנית שהוגשה, מציין המבקר, עוסקת במוכנות לזיהום ים הנובע מהובלת שמן לסוגיו בים התיכון, ו"אינה עוסקת כלל בזיהום ים הנובע מקידוחי גז ונפט בים, אף שכאמור כבר בשנים 2000-1999 נמצאו תגליות גז גדולות והדבר הביא לידי התגברות הפעילות", לפי המבקר.

      תגובות

      מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "כבר שנים שהמשרד להגנת הסביבה מתריע מפני הסיכון הסביבתי הטמון בפעילות הקידוחים בים ומקורות נוספים, אך רק לאחר אסון מפרץ מקסיקו גופים נוספים במדינה התעוררו והחלו להקשיב לנו בעניין. עם זאת, לו הדאגה מסכנות הזיהום הייתה חלק מהותי יותר משיקוליהם של משרדי הממשלה השותפים, אזרחי ישראל היו נהנים היום מהיערכות טובה בהרבה לתקריות זיהום מהקידוחים בים. אנו לוקחים ברצינות את הערות המבקר ונמצאים כבר היום בהליך הטמעתם בתוכניות העבודה שלנו".

      ממשרד האנרגיה והמים נמסר בתגובה: "במהלך שלוש השנים האחרונות מוביל המשרד שינוי מהותי בנושא הסביבתי, החל מפברואר 2012 כל פעילות של חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים מחויבת בעמידה בדרישות סביבתיות ובטיחותיות כמקובל במדינות מפותחות (כולל מסמך סביבתי, תסקיר השפעה על הסביבה, תוכניות ניטור, תוכנית בטיחות, ערבויות וביטוחים). כחלק מכך פעל המשרד להכנת סקר רקע לים התיכון, בעלות של ארבעה מיליון שקל, המתבצע על ידי המכון לחקר ימים ואגמים. הפעילות המתואמת והמשותפת עם המשרד להגנת הסביבה, הובילה למצב בו כלל הקידוחים מתבצעים בצורה הבטיחותית ביותר תוך שמירה מיטבית על הסביבה".

      לקריאה נוספת:
      השר פרץ מזהיר: "הרכבת לאילת תפגע אנושות בטבע"
      מע"צ מודים: הרכבת לאילת עלולה לפגוע באלמוגים

      לפניות לכתבת עדי חשמונאי: adihashmonai@walla.co.il