סדקים בקואליציה ומשחק הכיסאות: הכנסת שבה מפגרה

מרבית אזרחי ישראל חזרו לשגרת העבודה מיד עם תום החגים, אולם בכנסת זה יקרה רק היום: אחרי עשרה שבועות של פגרה ארוכה, ישובו היום (שני) 120 חברי הכנסת אל הספסלים, כשעל הפרק מוקשים פוליטיים רבים כמו הברית המתקררת בין בנט ולפיד והחשש בימין מהתקדמות בתהליך המדיני, כמו גם כמה חוקים מרכזיים כמו חוק הגיוס וחוק המשילות שצפויים לעבור בקריאה שנייה ושלישית.

בשעה 16:00 צפוי יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, לפתוח את ישיבת המליאה ולשאת נאום חגיגי. אחריו יעלו לדוכן הנואמים גם נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר האופוזיציה, שלי יחימוביץ'. אדלשטיין, כמו יתר אזרחי המדינה, צפה אתמול במצעד חברי הכנסת שהחליטו להתוודות על התנסות בעישון מריחואנה בעברם. לא פחות מ-12 חברי כנסת הודו שהתנסו בעישון, וכעשרה אחרים סירבו להשיב לשאלה.

יו"ר הכנסת סבור שנכון עשו חברי הכנסת שהתוודו כי עישנו. "אני לא בעד שקרים בתחום הזה", אמר אדלשטיין בשיחה עם וואלה! חדשות. לדבריו, "אם יש למישהו מה לספר על עברו, מצחיק לחשוב שדברים כאלה לא ייחשפו. כולם מדברים על כך שעשו את זה פעם בצעירותם. אני לא יכול לומר שאני שמח מהתופעה הזו, אבל נראה שהאחוזים מעידים על כך שהם דומים לרמת העישון בכלל המדינה, וזה לא צריך לשמח".

במושב החולף נראו במשכן לא מעט גימיקים: מחברי כנסת חרדים שקרעו את בגדיהם לאות אבל על חוק הגיוס החדש, ובהם חבר הכנסת מאיר פרוש (יהדות התורה) שאזק עצמו לדוכן, דרך חברי הכנסת הערבים שהחליטו לקרוע את הצעת החוק להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, ועד להחלטה של חברי השמאל לשתוק מעל דוכן הנואמים במחאה על חוק המשילות. אדלשטיין אמנם הזהיר את חברי הכנסת "להתנהג בהתאם", אולם אין לו אשליות לגבי המושב הקרוב. "אני חושש מן התופעה הזו, לא כי אני חושש מן העבריינים אלא כי מספיקים שניים או שלושה מקרים כאלה כדי שזה מה שיזכרו", הסביר. "זה מכתים את הרוב המכריע שלא עוסק בזה, אלא עוסק בחקיקה. שוחחתי עם לא מעט חברי כנסת. חלקם התנצלו. אם זה לא יספיק, נטכס עצה עם ועדת הכנסת ונראה כיצד להתמודד עם זה".

החוק המרכזי שצפוי לעלות לקריאה שנייה ושלישית במושב הקרוב הוא חוק הגיוס, שמעורר בימים אלה מתיחות בין הבית היהודי ליש עתיד. החוק עבר בסוף מושב הקיץ בקריאה ראשונה ובמפלגתו של שר האוצר, יאיר לפיד, היו רוצים להשאירו על כנו, ובמיוחד את הסנקציות הפליליות שהוא מבקש להטיל על בחורי הישיבות שישתמטו משירות צבאי. מנגד, יו"ר סיעת הבית היהודי, איילת שקד, העומדת בראש ועדת הכנסת שתפקידה להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית, סבורה כי אין מנוס מהמרת הסנקציות הפליליות בסנקציות כלכליות.

"ועדת פרי הגיעה לסנקציות פליליות בגלל שהייעוץ המשפטי לא מצאו סנקציות כלכליות שיהיו חוקיות", טענה שקד. "גם ב'יש עתיד' מבינים שלא ניתן יהיה לשלוח משטרה צבאית לבני ברק. אז אם לא ניתן לאכוף את זה, למה לא להשית סנקציות כלכליות שיהיו הרבה יותר יעילות?". לדבריה, "אנחנו עושים את תהליך החקיקה יחד עם חברי הכנסת החרדים, בזמן שוועדת פרי עשתה את זה בלעדיהם. צריך להפוך כל אבן כדי למצוא אלטרנטיבה לסנקציה הפלילית שבכל מקרה לא תיאכף. אני חושבת שעפר שלח ואני רוצים בדיוק אותו דבר. אין לי טעם להוציא חוק שאוכלוסייה מסוימת תהיה מרוצה ממנו, אבל הרבנים יוציאו נגדו איסור, ובסוף לא יתגייס אף חרדי".

חוק אחר שיטריד את חברי הקואליציה במושב הקרוב הוא חוק המשילות. על פי החוק, שעבר בקריאה ראשונה בסוף חודש יולי, יועלה אחוז החסימה ל-4%. הגשת אי-אמון תתאפשר רק פעם בחודש, ובכדי להפיל ממשלה יהיה צורך ברוב של 65 חברי כנסת שיביעו אמון במועמד ספציפי. גורם בקואליציה הבקיא בהליכי החקיקה העריך אמש כי העלאת אחוז החסימה תתמתן ותעמוד בסופו של דבר על 3%, או שלחלופין אחוז החסימה יועלה ל-4% באופן מדורג. על פי ההערכות, החוק צפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית במחצית השנייה של חודש נובמבר.

יו"ר הכנסת אדלשטיין נמנע בהצבעה בקריאה הראשונה. "אני לא מתלהב מהניסיונות להשאיר ציבורים גדולים מחוץ לכנסת ואני גם לא חושב שהמטרה תושג", הסביר אתמול. "אפשר לקרוא לזה 'הגברת המשילות' כדי להשאיר ארבע מפלגות. אני לא חושב שזה נעשה מתוך גזענות, אבל הגברת המשילות לא תושג. יקומו בלוקים לא טבעיים של מפלגות, כמו חיבור של המפלגה הקומוניסטית והתנועה האיסלאמית שאין ביניהן שום דבר. מפלגות ירוצו יחד ויתפצלו אחרי הבחירות מה שיהפוך את הבחירות לפחות דמוקרטיות. אם יוזמי החוק יגידו שהם רוצים להעלות את אחוז החסימה בחצי אחוז, אז אפשר לדון בזה, זה לגיטימי".

חוק נוסף שאמור לעבור במסגרת הבטחות הבחירות של הסיעות הוא חוק יסוד: משאל עם. יו"ר הקואליציה, יריב לוין, כורך את החוקים הללו ביחד. בשיחה עם וואלה! חדשות, אמר אמש לוין: "יהיו משברים, אבל שלושת החוקים – משילות, גיוס ומשאל עם, צריך לסיים אותם במקביל. ברגע שנגיע לנוסחה שכל אחד יוכל לחיות איתה, יהיה מצב שלכל סיעה יהיה הישג וזה דבר שיבטיח יציבות. זה בר-ביצוע. כשמסתכלים על סקרים, ובכלל על הלכי הרוח, אני לא חושב שיש שותפה קואליציונית שיש לה אינטרס לפרק את העסק. יכול להיות שתהיה הצבעה שתתפקשש, אבל באופן עקרוני, לא אמורות להיות בעיות".

עניין אחר שעשוי לגרום לתנודות משמעותיות במערכת הפוליטית קשור בהכרעת הדין במשפט ליברמן, שצפויה להינתן בראשית חודש נובמבר. דוגמה קטנה לכך היא המרוץ שכבר נפתח לכיסא יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בו מחזיק כיום ליברמן. אם יזוכה, צפוי שר החוץ לשעבר לשוב לתפקיד אותו עזב בחודש דצמבר שעבר בשל הגשת כתב האישום נגדו בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת השגריר. אם יורשע, ייאלץ להתפטר מתפקידו בכנסת, כך שהתפקיד בכל מקרה צפוי להתפנות בשבועות הקרובים. על הכיסא צפויים להיאבק מקורבו של נתניהו ומי שעמד בעבר בראש הוועדה, חבר הכנסת צחי הנגבי (הליכוד). מולו צפוי להתמודד על התפקיד יו"ר הקואליציה, יריב לוין, שאמר אתמול: "יש עתיד רוצה את זה בעבור עפר שלח, וישראל ביתנו עשויים לדרוש זאת במסגרת סבב תיקים, אבל אני לא מתכוון לוותר על התפקיד. אני רואה את עצמי מועמד אם וכאשר הוא יתפנה".

מעבר לכל הוויכוחים הפרלמנטריים, המושב הקרוב עשוי להיות גם מושב פוליטי מאוד. כבר בשבוע הקרוב יעמדו למבחן כוחם והשפעתם הפוליטיים של ליברמן ויו"ר ש"ס, אריה דרעי, עם הכרעת ההתמודדות בין ניר ברקת לבין משה ליאון, בו תומכים השניים, במרוץ לראשות עיריית ירושלים. השניים מעורבים באופן אישי בניסיון להביא להיבחרו של ליאון, והפסדו צפוי לגרום לפגיעה ביוקרתם ואף לגרור עימו נזק פוליטי לא מבוטל.

בחודש נובמבר ייערכו הפריימריז לראשות מפלגת העבודה, שם יתמודד ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג, מול היו"ר המכהנת, שלי יחימוביץ'. הרצוג הבהיר אמש לוואלה! חדשות כי עבודת הסיעה לא תיפגע בזמן ההתמודדות של השניים. "זה יהיה מושב שבו שחיקת הקואליציה תבוא לידי ביטוי", אמר. "נאתגר את הקואליציה הן בנושאים החברתיים והכלכליים והן בנושא המדיני שיגיע לבשלות והכרעה לכאן או לכאן". עם זאת, על פי ההערכות, צפויות תוצאות הבחירות במפלגה לגרום לתנודות במערכת הפוליטית כולה: בחירתו של הרצוג צפויה לסלול את דרכה של מפלגת העבודה לתוך קואליציית נתניהו, בעוד היבחרה מחדש של יחימוביץ' יקטין את הסיכויים שהמפלגה תיכנס לממשלה בעתיד הקרוב.

לכל אלה יש לצרף גם את הקרב על הנשיאות שצפוי להיפתח לקראת תום המושב. שני חברי הכנסת שצפויים כמעט בוודאות להתמודד על התפקיד הם יו"ר הכנסת לשעבר, רובי ריבלין (הליכוד), והח"כ הוותיק במליאה, בנימין (פואד) בן אליעזר (העבודה). אישים נוספים ששמם הוזכר כמי שעשויים להתמודד הם דליה איציק ודוד לוי, ולא ברור מה הסיכויים שאכן ייכנסו למרוץ.

לקריאה נוספת
דעה: חדשות רעות - הכנסת חוזרת
משאל הסמים של 120 הח"כים
חוק הגיוס אושר בקריאה ראשונה, החרדים קרעו את החולצות

לפניות לכתב עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il