יותר נשים, פחות מדעי הרוח: נתוני הההשכלה הגבוהה

פחות סטודנטים מבקשים ללמוד מדעי הרוח, יותר נשים במערכת ההשכלה הגבוהה ויותר סטודנטים לומדים במכללות במקום באוניברסיטאות – כך עולה מנתונים שפרסמה היום (חמישי) המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לקראת שנת הלימודים תשע"ד, שתיפתח ביום ראשון הקרוב. מהנתונים עולה כי כ–308,335 סטודנטים צפויים לפתוח את שנת הלימודים ב-66 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מהם שבע אוניברסיטאות המחקר, האוניברסיטה הפתוחה, 37 מכללות אקדמיות ו-21 מכללות להכשרת עובדי הוראה. 236,770 מכלל הסטודנטים במערכת ילמדו השנה במסגרת התואר הראשון, 59,700 ילמדו לתואר השני, 10,650 לתואר שלישי ו-1,215 ילמדו במסגרת לימודי תעודה.

עוד עולה מהנתונים כי למרות הגידול במספר הסטודנטים מדי שנה, בעשור האחרון חלה האטה משמעותית בעלייה זו. בשנות ה-90 אופיינה המערכת בגידול מהיר ומשמעותי מאוד במספר הסטודנטים. הביקוש הער ללימודים אקדמיים מצד אחד, ופתיחתם של המוסדות החדשים להשכלה גבוהה כמענה לאותו ביקוש, הביאו לקצב גידול של 8.1% בממוצע לשנה במספר הסטודנטים הכולל, וקצב הגידול במספר הלומדים לתואר ראשון היה אף גבוה יותר - 8.7% בממוצע לשנה. עם זאת, בשנות ה-2000 עמד קצב הגידול על 3.5% בממוצע לשנה. לטענת המל"ג, האטה זו נבעה מהקיצוצים התקציביים הקשים שהושתו על המוסדות להשכלה גבוהה, בין היתר באמצעות הטלת מגבלות על הגידול במספרי הסטודנטים.

במהלך שני העשורים האחרונים, גדל מספר הלומדים לתואר ראשון ביותר מפי שלושה, ומספרם הגיע בתשע"ג ל-190,810. גידול אדיר זה הביא לעלייה הדרגתית ועקבית גם בחלקם של הסטודנטים שלמדו לתואר ראשון במכללות האקדמיות, ובתשס"ט חצה לראשונה חלקם של הסטודנטים שלמדו במכללות האקדמיות (כולל המסלולים האקדמיים באחריות אוניברסיטאית) את ה-50%. במקביל ממשיך לרדת חלקם של הלומדים בקמפוסים הראשיים של האוניברסיטאות, עד שבתשע"ג הגיע ל-34.7%.

על פי הערכות המל"ג, מספרם של הלומדים לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות בשנת תשע"ד יתייצב סביב 72,730 סטודנטים, ירידה של 1.7% ביחס לשנה שעברה. עוד צופים במל"ג כי כל הגידול שיירשם במספר הלומדים הכולל לתואר ראשון יתרכז במכללות האקדמיות וקצב הגידול בהן יעמוד על 2.8%, גידול של כ-2,600 סטודנטים. מספרם של הלומדים לתואר שני בכלל מערכת ההשכלה הגבוהה צפוי לעמוד בתשע"ד על 59,700 סטודנטים, גידול של 3.1% יחסית לתשע"ג, ואילו מספר הלומדים לתואר שלישי צפוי להישאר ללא שינוי - 10,655 איש, בדומה לשנת תשע"ג.

הנתונים לגבי תחומי הלימוד שהיו מבוקשים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתשע"ב נותנים ביטוי מסוים למקצועות המבוקשים בשוק העבודה. מדד המשקף את עודף הביקוש בתחום מסוים הוא היחס שבין מספר המועמדים למספר המתחילים ללמוד את אותו התחום. יחס המועמדים ללומד לכל המקצועות באוניברסיטאות עמד על 1.7 בתשע"ב לעומת כשני מועמדים על כל סטודנט שהתקבל במהלך שנות ה-2000. עם זאת, במספר מקצועות יש ביקוש גבוה יותר מהממוצע. כך למשל, בשנת הלימודים תשע"ב היו 3.9 מועמדים על כל סטודנט ללימודי ארכיטקטורה ובינוי ערים ו-3.7 מועמדים על כל סטודנט ללימודי רפואה. ביקוש נמוך נרשם ללימודים במדעי הרוח, שם בשנת הלימודים תשע"ב היחד בין המועמדים למתקבלים היה 1.3.

מאז המחצית השנייה של שנות ה-90, חלו שינויים בנטייתם ובהתייחסותם של הסטודנטים לתואר ראשון ללימודי מדעי הטבע והטכנולוגיה לעומת מדעי הרוח והחברה. בתשנ"ז למדו כ-24% מהסטודנטים לתואר ראשון את אחד ממקצועות המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי הטבע או ההנדסה. חלקם של אלה עלה בהתמדה עד לשנת תשס"ב, בה עבר את ה-30%, ירד במעט בשנים שלאחר מכן ובתשע"ג הגיע ל-28%.

התנודות המאפיינות את ענף ההיי-טק באות לידי ביטוי גם הן בנתוני הסטודנטים הרב-שנתיים. בתשס"ב הגיע חלקם של מי שלמדו את מקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ל-8.3% מהלומדים לתואר ראשון. בשנים שלאחר מכן נרשמה ירידה בחלקם של הסטודנטים בתחומים אלה ובתשע"ג הגיע חלקם ל-5.7% מהלומדים לתואר ראשון. הביקוש של סטודנטים ללימודים בתחום הביוטכנולוגיה מושפעים אף הם מהתפתחויות התעשייה בתחום, ובתשע"ג היה מספרם של הסטודנטים בשנה א' שפנו לתחום זה 2,800. בשנים האחרונות נרשמת עלייה איטית במספר הפונים לתחום זה.

חלקם של הלומדים לימודי מנהל עסקים עלה מ-6.7% בתשנ"ז (6,780 סטודנטים) ל-12% בתשע"ב (22,650 סטודנטים), כשרוב הגידול בתקופה זו נרשם במכללות שאינן מתוקצבות על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב. מספרם של הלומדים לימודי משפטים עלה מכ-6,000 סטודנטים בתשנ"ז ליותר מ-16,190 בתשע"ג. במקביל לשינויים אלה, ירד באופן משמעותי חלקם של מי שפנו ללימודי מדעי הרוח מ-18.5% בתשנ"ז ל-7.5% בלבד בתשע"ג.

עם זאת, בלימודי התואר השני נרשמות מגמות שונות. בניגוד למגמת הירידה בביקוש ללימודי תואר ראשון במדעי הרוח, עלה מספרם של המועמדים ללימודי התואר השני – כולל לימודי חינוך והכשרה להוראה – מ-4,360 בתשס"ד ל-5,285 בתשע"ב. גם מספרם של המועמדים לתואר שני במדעי החברה עלה בהדרגה בשנים האחרונות מ-4,160 בתשס"ד ל-5,320 בתשע"א, אך ירד ל-4,980 בתשע"ב, כתוצאה מירידה של כמאה מועמדים בכל אחד מהמקצועות: כלכלה, מדע המדינה ופסיכולוגיה. גם מספר המועמדים שנרשמו ללימודי תואר שני במנהל עסקים עלה משמעותית מ-3,760 בתש"ע ל-4,460 בתשע"ב, ובתשע"ג למדו כ-11,800 סטודנטים לימודי תואר שני במנהל עסקים, ואלה היוו כ-23% מכלל הסטודנטים לתואר שני במערכת. במשפטים עלה מספר המועמדים בתשע"ב ל-2,070, לעומת 1,650 בתשס"ד.

עם זאת, בלימודי המדעים המדויקים ממשיכה הירידה בביקוש לתארים מתקדמים. בלימודי ביולוגיה נרשמה בשנים האחרונות ירידה עקבית במספר המועמדים לתואר שני, מ-1,325 בתשס"ד ל-1,000 מועמדים בתשע"ב, כפי כנרשם בתשע"א. למדעים הפיזיקליים נרשמו בתשע"ב 520 מועמדים לעומת 780 בתשס"ד; במתמטיקה ובמדעי המחשב ירד מספר המועמדים מכ-1,045 בתשס"ד ל-860 בתשע"ב.

חלקן של הנשים מבין הסטודנטים היה בתשע"ג כ-57%, לאחר עלייה משמעותית בהשתתפותן בלימודים אקדמיים במהלך העשורים שחלפו. הנשים מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון – 56%, בתואר השני – 61% ובתואר השלישי – 52%. בד בבד עם העלייה בהשתלבות הנשים בלימודים אקדמיים, חלו שינויים גם בתחומי הלימוד שאליהם הן פונות. בתחומים עסקים ומדעי הניהול, משפטים, רפואה והנדסה ואדריכלות חלה עלייה בהשתתפותן של הנשים מכלל הלומדים בתחומים אלו בשני העשורים האחרונים. שיעור הנשים שלמדו תואר ראשון במנהל עסקים עלה מכ-32% בתש"ן לכ-50% בתשע"ג ובלימודי הנדסה ואדריכלות עלה חלקן מכ-16% בתש"ן לכ-28% בתשע"ג. לעומת זאת, עם הירידה במספר הפונים למדעי הרוח, ירד גם חלקן של הנשים הלומדות תואר ראשון בתחום זה מכ-70% בתש"ס לכ-62% בתשע"ג.

לקריאה נוספת:
דוח: ישראל מובילה בעולם ב"בריחת מוחות" לארה"ב
בדיקה: איפה הכי כדאי לעשות בארץ תואר ראשון?