פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דוח: ישראל מובילה בעולם ב"בריחת מוחות" לארה"ב

      דוח שמפרסם מרכז טאוב עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מראה כי לצד גידול במספר הסטודנטים, מספרם של המרצים הבכירים פחת. בטכניון איבדו 26% ממשרות הסגל הבכיר ב-40 שנה

      פחות אנשי סגל, יותר סטודנטים והתרחבות תופעת בריחת המוחות - עם פתיחתה של שנת הלימודים האקדמית, פרסם אתמול (שני) מרכז טאוב עבודת מחקר על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, שתופיע ב"דוח מצב המדינה 2013" של המרכז. מהדוח עולה, כי בעוד שאוכלוסיית ישראל עלתה ב-133%, אוכלוסיית הסטודנטים באוניברסיטאות המחקר גדלה ב-157%, ומספר הסטודנטים בכל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל (כולל המכללות) עלה ב-428%.

      המחקר מראה גם כי ישראל ניצבת בראש המדינות שסובלות מבריחת מוחות אקדמיים לארצות הברית, בהבדל גדול ממדינות אחרות. כך למשל, נמצא כי בשנים 2003-2004 היו 25 מרצים ישראלים בארצות הברית על כל 100 אנשי סגל בכיר בכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל - פי ארבעה יותר ממרצים זרים באוניברסיטאות אמריקניות (מלבד קנדה, עם 12 מרצים בארה"ב). החל משנת הלימודים 2007-2008 (הנתונים המעודכנים ביותר הקיימים), נמצא כי בריחת המוחות האקדמיים ממרבית המדינות לארה"ב הצטמצמה – בעוד שבריחת המוחות מישראל לארצות הברית עלתה ל-29 מרצים על כל 100 בישראל.

      הדוח בחן גם את מצב ההשכלה הגבוהה במדינה, וליתר דיוק את מספרם של אנשי הסגל והסטודנטים בין השנים 1973-2010 באוניברסיטאות המחקר, וכן את מספרם של אנשי הסגל הישראלים הפועלים במוסדות לימוד בחו"ל. הוא מראה כי לעומת הגידול המאסיבי במספר הסטודנטים, מספרם של אנשי הסגל הבכירים באוניברסיטאות המחקר עלה ב-9% בלבד, בעוד שהשינוי הכולל בסגל האקדמי הבכיר בכל המכללות והאוניברסיטאות עלה ב-40% בלבד. כמו כן, לאורך 35 השנים האחרונות מספר אנשי הסגל הבכירים בשתי האוניברסיטאות המובילות בישראל לא רק שלא גדל, אלא אף הצטמצם: מספר משרות הסגל הבכיר באוניברסיטה העברית הצטמצם ב-17% בשנת 2010, ביחס לשנת 1973, ו-26% באוניברסיטת תל אביב. גם הטכניון איבד למעלה מרבע (26%) ממשרות הסגל הבכיר שהיו לו לפני כארבעה עשורים.

      תרשימים על תופעת בריחת המוחות המתרחבת באקדמיה (יח"צ)

      עורך המחקר, פרופ' דן בן דוד, מסביר: "במהלך שני עשורים וחצי מהקמתה, הקימה ישראל אוניברסיטאות מחקר מהשורה הראשונה בעולם. למרות הצפת המדינה בפליטים שהגיעו ארצה רק עם הבגדים שלגופם, תקופת צנע שבה היה מחסור במזון, מלחמות כוללות חוזרות ונשנות ואילוצי תקציב קשים – כבר בתחילת שנות השבעים היו לישראל שבע אוניברסיטאות מחקר חשובות ומספר חברי הסגל הבכירים לנפש נסק והגיע לרמות הדומות לאלה שבארצות הברית. לעומת זאת, מאז שנות השבעים ישראל עשירה במידה ניכרת ויש לה יכולות רבות יותר לפתח את מערכת ההשכלה הגבוהה, אך המדינה שינתה כיוון באופן דרמטי". לדבריו, "במשך תקופה של כארבעה עשורים, האוניברסיטאות ירדו בעקביות מסדר העדיפויות של המדינה – כפי שניתן לראות בבירור מהנתונים".

      הדו"ח מצא עוד כי כדי למלא את החסר בהוראה, אוניברסיטאות המחקר פנו למיקור חוץ. על פי המחקר, האוניברסיטאות צירפו לשורותיהן מורים מן החוץ במספרים הולכים וגדלים על חשבון הגידול הנדרש במספר אנשי הסגל הבכיר בעלי הקביעות או במסלול קביעות. ב-1986 שיעור המרצים מן החוץ עמד על 13% מכלל אנשי הסגל הבכיר. עד 2010 עלה שיעור זה ל-46%.

      תרשימים על תופעת בריחת המוחות המתרחבת באקדמיה (יח"צ)

      לסיכום, הוסיף פרופ' בן דוד כי "ההשכלה היא אולי התשתית החשובה ביותר של מדינה. בישראל נמצאים כמה ממוסדות המחקר האקדמיים המובילים בעולם, והם עשויים להיות המפתח לשדרוג מערכות החינוך היסודי והעל-יסודי ולהעלאת פריון העבודה (הנמוך מאוד יחסית למדינות מפותחות אחרות), החיוני כל כך להתמודדות במשק גלובלי מודרני. במהלך ארבעת העשורים האחרונים, ישראל – שכיום עשירה הרבה יותר בהשוואה למצבה בשנותיה הראשונות, עם יכולת תקציבית גדולה במידה ניכרת מזו שהייתה לה בשנות החמישים והשישים – הזניחה בהתמדה את המוסדות האקדמיים שלה, מה שמטיל סיכון הולך וגובר על עתידה, התלוי לחלוטין ביכולתה להישאר בחזית הטכנולוגיה. לא מאוחר מדי לשנות כיוון, אך זה מחייב את ישראל להחזיר את העדיפויות הלאומיות של המדינה למסלול של העשורים הראשונים – מסלול שבסופו של דבר היה זה שאפשר לישראל להפוך ל'מדינת הסטארט-אפ' שהיא חייבת להיות אם היא חפצה לשרוד בשכונתה העוינת".

      עוד בנושא
      ראשי האקדמיה: בלי סיוע אירופי המחקר בישראל יקרוס
      דעה: סופה של ההשכלה הגבוהה כפי שאנו מכירים אותה?