בעידן של חברת הידע, הביקוש להשכלה גבוהה הוא קשיח ונמצא בעלייה. השכלה גבוהה הינה משאב חיוני לניעות חברתית ותעסוקתית של בוגרי התארים האקדמיים. בימים אלו, נמצאת ההשכלה הגבוהה בישראל בעיצומה של עונת "החיזור" אחרי סטודנטים חדשים לקראת שנת הלימודים הבאה. כל המוסדות להשכלה גבוהה מנסים לשווק בכל ערוצי המדיה והתקשורת ערך מבדל של המותג שלהם. ההתמודדות הזו מאתגרת, מכיוון שמוסדות ההשכלה הגבוהה מתכנסים לסטנדרט אחיד של שירות, טכנולוגיות, תוכניות לימוד, נגישות ומתכונת לימוד המאפשרת שילוב עבודה ולימודים. משתנים אלו הם תוצרים שמחד מוכתבים על ידי התחרות בשוק, ומאידך על ידי אילוצים ומגבלות הנכפים על ידי המועצה להשכלה גבוהה שקובעת את הרגולציה בתחום. בזירה זו מתעצבים כללי התחרות והתמודדות בין מוסדות להשכלה הגבוהה.
ואולם, מציאות זו עומדת בפני תמורות מהותיות שיצרו מודל למידה שונה מהאופן שבו מתקיימת הלמידה האקדמית המסורתית. מיזם ההשכלה החינמי "קורסרה" שפותח על ידי פרופ' דפנה קולר הישראלית ועמיתה באוניברסיטת סטנפורד ומבוסס על העלאת קורסים לרשת ("Massive open online course") זוכה לתהודה עולמית ולנתונים פנומנליים: ארבעה מיליון סטודנטים רשומים בקירוב, 70% מהם מחוץ לארה"ב; 400 קורסים ממגוון הדיסציפלינות; ו-85 שותפים אקדמיים, בהם אוניברסיטאות העילית של ארה"ב וכן אוניברסיטאות מובילות ברחבי העולם.
מיזם קורסרה גייס נכון לעכשיו סכום של 63 מיליון דולר מקרנות הון ומהבנק העולמי. זוהי הצבעת אמון בערכים של הנגשת ההשכלה באיכות הגבוהה ביותר, ובפוטנציאל העסקי הגלום בפרויקט זה, שקיים קצת יותר משנה. המודל העסקי עדיין לא מוגדר באופן סדור, וכיום נגבה תשלום בעבור הנפקת תעודה בגמר כל קורס, בסכום של בין 30 ל-70 דולר.
מי שלא שם לא קיים
הקורסים המוצעים ב"קורסרה" תוכננו כקורסים מקוונים, ולא שעתוק של קורסים סטנדרטיים באוניברסיטה שהועלו לרשת. קשרי הגומלין המתקיימים בין הסטודנט למרצה ולהרצאות בקורסים הינם ידידותיים, ומאפשרים פרסונליזציה של הליך הלמידה. הקורסים נלמדים במודל של יחידות זמן קצרות, עד 12 דקות, ומשלבים משוב מיידי על מטלות שמוגשות ומערך תומך-למידה המבוסס על חווית שיתוף בין הסטודנטים. כמו כן, מאחר ולכל פעילות במערכת יש חתימה, ניתן לפתח עקומת למידה שמפיקה לקחים ומשפרת את הביצועים של ההוראה - היבט שלא קיים במערך הקיים.
קורסרה מהווה את האיום הקיומי המשמעותי ביותר על הממסד האקדמי המסורתי בטווח הזמן הבינוני, כמו גם בטווח הארוך. מדובר במהפכה בהרגלי הצריכה של ההשכלה הגבוהה כפי שהיא מקובלת כיום. חמישה קורסים הניתנים במסגרת קורסרה זכו זה מכבר לקרדיט אקדמי של המועצה להשכלה וחינוך בארה"ב. הכרה זו הינה הסנונית הראשונה בקבלת הלגיטימציה לפעילות האקדמית של הפרויקט.
אם כך, האם דינם של המוסדות האקדמיים להיכחד? על פי כללי הברירה הטבעית, שינויים לא מתרחשים בן יום. אולם ניתן להעריך שהתקורות הגבוהות של כוח אדם ואחזקה, הקטנת תקציבי התמיכה של המוסדות, ירידה בכוח הקנייה של ציבור הסטודנטים ומשבר כלכלי מתמשך יחישו את התהליך, שסופו ייתר את הממסד הקיים במתכונתו הנוכחית.
לתפיסתי, מדובר בשעת כושר של הממסד האקדמי. אין תכלית לשמר את שיטת ההוראה הקיימת, שבה באולם הרצאות נוכחים בין 100 ל-300 תלמידים אנונימיים מבחינת המרצה, והקשר ביניהם מצטמצם לציון בסוף הקורס. יש לפתח מודל של השכלה היברידית שמכילה את הקורסים של קורסרה בתוכניות הלימוד, לשכלל את מיומנויות ההוראה וההכשרה של סגל החוקרים כך שיתאימו עצמם לתקופה שבה ידע עצום וכמעט בלתי מוגבל קיים במרחבים השונים, אך דרכי השימוש, העיבוד והניתוח הם המרכזים.
עופר בכר הוא מומחה בשיווק והסברה
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il