בראיון שהעניק החודש ל-BBC בפרסית, טען ראש ממשלתנו בנימין נתניהו כי אילו היו האיראנים חופשיים, היו לובשים ג'ינס ומאזינים למוזיקה מערבית. מעניין שההערה - שכבר נענתה במחאה נרחבת מצד צעירי איראן - בוטאה דווקא ימים ספורים לפני שהלך לעולמו הרב עובדיה יוסף, אדם שלא לבש ג'ינס מימיו ולא נודע בחיבתו לרוקנרול, אבל דווקא כן היה דמות משמעותית בתרבות ישראל וביטא חופש עבור מאות אלפים.
נתניהו, כמובן, הפגין בורות מזעזעת כשהניח שאיראנים אינם לובשים ג'ינס. די לצפות בסרט איראני אחד כדי להבין שהג'ינס הוא פריט לבוש סטנדרטי בטהראן, ולא מן הנמנע שבפסקול שלו יתנגנו גם רוק וגם רגאיי. אבל הבעיה אינה בבורות. הבעיה היא בהתנשאות. ביבי מאמץ את נקודת המבט האימפריאליסטית לפיה "החופש" משמעו ויתור על תרבותך ואימוץ המדים האחידים וההתנהגות האחידה של הגלובליזציה, מייד אין USA. נהיה חופשיים רק כשנהיה משועבדים לתרבות הצריכה ולדפוסיה, נהיה חופשיים רק על פי דרכו. הוא, השליט הנשגב, יגדיר לנו ולעולם מהו החופש.
בינתיים לעגו חילונים אדוקים לרב עובדיה יוסף על "שמלתו". הרי לו היה חופשי, ודאי היה לובש ג'ינס, או לפחות מכנסיים שחורים של חרדי מן המניין. היש חופש מרהיב מזה? כמה אירוניה. הרי אדרתו של הרב יוסף הייתה ביטוי אותנטי של חופש. הוא לבש אותה מבחירה, מתנכר ללבוש החרדי הליטאי שלבש בצעירותו; מצהיר הצהרת מחאה בזכות הזהות היהודית המזרח-תיכונית, ובזכות האחיזה בשורשים שאותם ניסה הזרם המרכזי האשכנזי לבטל (חופש זה חולצת צווארון של קיבוצניק מפ"איניק עם כפתור אחד פתוח, לא שניים! זה לא חופש!). הרב עובדיה יוסף ויתר הן על הג'ינס של החילוניות והן על החליפות החרדיות. זה חופש, יא ביבי. תפקח את העיניים.
בשקר ובתעתוע
עבורי, כיהודי חילוני, הרב יוסף ז"ל לא מבטא שחרור. די להביט בשחור ובלבן של קהל האבלים בהלווייתו כדי להבין מדוע. הוא אמנם פטר נשים נשואות מההכרח לגרוב גרביים, אבל ההולכים בדרכו נוטים לדבוק במשמעת לבוש שמרנית וקפדנית, ובסופו של דבר מגבילים מאוד את זכות הבחירה של הבריות, וביחוד של נשים, באשר ללבוש. סביבי נשמעים קולות המציגים אותו כמי שמיתן ביעילות כמה וכמה מסורות כופתות, במיטב מסורת בית הלל של הפוסקים הספרדים. כל זה ייתכן מאוד. אני לא נמנה על הציבור שחווה את הרב יוסף כגיבור משחרר. אין לי היכרות עם היבט זה של מנהיגותו מיד ראשונה. אבל הוא עצמו, על כל פנים, היה חופשי, חופשי על אמת, בסתירה מוחלטת למודל החופש של נתניהו, שלקוח מתוך פרסומת לקוקה קולה.
נתניהו משחק איתנו משחקי מחשבה מסואבים. הוא מושל על מדינה שרבים מתושביה, אזרחים וכבושים, לא היו מעלים על דעתם ללבוש ג'ינס, החל מכפריות פלסטיניות בשמלות רקומות וכלה בהיפסטרים תל אביביים שיש להם רק קורדרוי בארון. הוא מופקד על ציבורים עצומים שאין להם עניין במוזיקה מערבית - בין היתר הציבור המזרחי, שנאבק במשך עשורים להשיג הכרה בסגנונות המוזיקה האהובים עליו. הוא מגביל את זכויות הפרט שלנו, מרסק את הדמוקרטיה, שעיקרה שימור עקרונות החופש, והוא מטיף, לאחרים, באוזנינו, איך אמורים להיות חופשיים: ג'ינס ומוזיקה מערבית.
ביבי בוודאי לא באמת חושב שאין לאיראנים ג'ינס בארון. ההערה לא הייתה אמורה להיות "נכונה". היא יועדה לישראלים, במטרה לקבע את הדעות הקדומות שלנו על איראן, וגם על עצמנו, ולהעמיק את שעבוד מחשבותינו: להצר ביעילות את התפיסה של מה אסור ומותר לנו ללבוש, מה אסור ומותר לנו לחשוב. כי כך מכבים חופש של הדעת: בשקר ובתעתוע.
יובל בן עמי הוא סופר ועיתונאי
לכל הטורים של יובל בן עמי בוואלה!
מות הרב עובדיה - עוד טורים:
גם בלי הרב עובדיה, ש"ס תשמור על כוחה / פרופ' יואב פלד
תודה לך מרן, בשם העדה האתיופית / ח"כ פנינה תמנו-שטה
הרב עובדיה של החילונים / אמנון הררי ואבנר בורוכוב
חגיגה של הדרת נשים / הילה קובו
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il