פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה היה הרב עובדיה יוסף עבור החילונים?

      הדתיים התאחדו מאחורי הרב עם מותו - אך בצד השני נפערה תהום בין מי שסירב לסלוח על האמירות הגזעניות, לאלו שביקשו להכיר בנסיבות. 2 טורי דעה הפוכים, משני חילונים גמורים

      מתון שבמתונים? חשוך שבחשוכים

      לאחר שבועיים של מאבק בגופו (ובגילו), הלך הרב עובדיה יוסף לעולמו. טרם מותו, סיפרו לנו שהוא תרם כל כך הרבה לכולנו, שהגיע הזמן שקצת נחזיר לו בתפילות. אחר מותו, עלה שמו לגדולה עוד יותר מזו שזכה לה בחיים, ולא היה אחד שלא האדיר את שמו, ודרש שלא להזכיר היבטים מאדירים פחות. תלמיד חכם, ראשון לציון, מרן, פוסק הדור, גדול הדורות האחרונים. סיפרו שהוא נאור ומתון, שהוא התיר לנשים ללבוש מכנסיים, שיישוב הארץ בעיניו לא עמד בפני פיקוח נפש, שהוא התיר שימוש באינטרנט לצורכי פרנסה, שהוא התיר עגונות. תודה באמת. עבורי ועבור אוכלוסיה נרחבת בעם, גם המתון שבמתונים היה עדיין חשוך שבחשוכים.

      יש גם כאלה ששמחים על מותו, חס וחלילה. לא תשמעו אותי שמח על מותו של אדם, אב וסב. אבל גם לא תשמעו אותי בוכה היום. לא תשמעו אותי מברך על מותו של אדם, אבל גם לא תשמעו אותי בוכה כשמסתיימים חייו של מי שכינה את כל הערבים "רשעים", שאמר שצריך להשמיד את כולם, שקרא לא לרחם עליהם. לא תשמעו אותי בוכה על אדם שקרא להומואים "רשעים מתועבים", שאמר שחילונים הם "חמורים, שכל המוח שלהם ברגליים". שאמר שמותר להרוג, לא פחות, את אלה שקוראים לבחורי הישיבות להתגייס. שאמר גם שבניו אורלינס, העיר בה היכתה סופת הוריקן קטרינה, "היו כושים", ולכן נאמר "יאללה נביא להם צונאמי, נטביע אותם", רק "כי אין להם הקדוש ברוך הוא". מן הראוי שלא רק אני, אלא גם הערבים, ההומואים, החילונים וה"כושים" לא יבכו על מותו, חס וחלילה.

      נהוג היה לפטור את אמירותיו האלימות, הגזעניות והחשוכות של מרן מאחריות פלילית בטענה שאנחנו, החילונים, לא מבינים אותו, לא מבינים את שפתו. שהוא "לא באמת התכוון לכך". זה לא מעניין, וזה גם ממש לא משנה. כי בין אם התכוון לכך ובין אם לא, אדם משכיל כמוהו ודאי יודע, שכשאחת הדמויות החשובות בעולם הדתי, אם לא החשובה שבהן, מדברת כך - כפי שאני הבנתי את דבריו, כך יבינו גם אחרים, גזענים חשוכים כמוהו. אם אני תפסתי אותם כהסתה לאלימות נגד אוכלוסיות שלמות, כך יבינו גם אלה שמחפשים לגיטימציה לאלימות כלפי אותן אוכלוסיות. אנחנו לא מבינים את שפתו? גם לא רבים מאלה שהלכו, הולכים ויילכו בדרכו.

      כפה על כולנו הדרה

      רבים מספרים שיחסית לעולם בו נולד ובו גדל, עובדיה יוסף היה גדול הליברלים. מסבירים שלא ניתן לשפוט אותו לפי אמות המידה המוסריות שאנחנו חיים לפיהן. ובכן, כזה הוא המוסר: אף פעם לא אוביקטיבי, ותמיד דורש להיות אוניברסלי. כן, גם אם השפה שלך היא "ציורית", גם אם אתה לא מתכוון לדברים כהוויתם: "רשעים מתועבים" הוא ביטוי המסית לשנאת האחר, ושנאת האחר תביא עימה אלימות, אפליה והשפלה.

      התנגדות לאלימות ולהשפלה היא משהו שאולי אינו נחלת כל התרבויות כולן - אך מדובר בדרישה בלתי מתפשרת בחברה נאורה. גם אם נקבל את הטענה שהרב עובדיה היה ליברל בעירו, הרי שאת אותם ערכים "מתונים", שזכותו אולי לדרוש מעצמו - הוא כפה על כולנו באמצעות הדרת האחר, אפלייתו והסתה לאלימות נגדו. את הכפייה הזו, בכלים האלה, בהחלט רצוי לגנות - גם אם מדובר בסמן הליברלי של תקופתו ועולמו. כשאדם שכפה באלימות את ערכיו "הליברליים" מסתלק מעולמנו, לא תשמעו אותי בוכה.

      לא תשמעו אותי מברך על מותו של אדם, אבל גם לא תשמעו אותי בוכה, לא כמו פוליטיקאים שפתאום נזכרים לספר כמה שהוא היה הרב של כל ישראל, כמה שהוא היה מורה דרך לכולנו. אלה הרי פוליטיקאים שרוקדים על דם המת. בהם, אגב, גם נשים, גם כאלה שחרתו על דגלן את המאבק הפמיניסטי, גם יו"ר האופוזיציה, שדרשה לשכוח למרן, עם מותו, את כל ההתבטאויות האיומות עליהן הוא חתום.

      לא תשמעו אותי מברך על מותו של אדם, או מייחל לו, כפי שנהג הרב עובדיה יוסף לייחל לאוכלוסיות שלמות בעם. אבל גם לא תשמעו אותי בוכה.

      לכל הטורים של אמנון הררי בוואלה! דעות

      להיות ליברל כשרפורמה היא תועבה

      רובכם ודאי יופתע לשמוע, אך אין שום דבר מרשים בהחזקת מקלדת ומתיחת ביקורת על פועלו של הרב עובדיה יוסף. אדם שנאם מדי שבת במשך 35 שנה, כתב מאות ספרים, חי עד גיל שהחושים מתקהים בהם, כשלקראת סוף ימיו אף השיקו לו "ויקיציטוט" - סביר שגם ההדיוטות שביניכם לא יתקשו להעלות באוב אמירות בעייתיות שלו. אלא שלהבדיל משליפת ציטוטים סותרים ומגוחכים בטורי עבר של שר האוצר, שבין היתר ניכס את קופרניקוס לחכמי יוון העתיקה - במקרה של הרב יוסף, הבורות אינה בצד של המבוקר.

      בני אדם נוהגים לקחת את אמות המוסר שלהם ושל הסביבה הקרובה להם ולהשליך אותן על האחר, כדי לפסוק ולהכריע אם מדובר באדם ראוי או מוקצה בעיניהם. לזה כבר התרגלנו. אבל הדבר נעשה מגוחך כשמבקשים לשפוט אדם שגדל בחברה שונה לחלוטין, בן לדור שמרן ומסוגר, בכלים מערביים. אין פסול במחשבה שדרך החיים שלך מוסרית יותר משל הרב עובדיה, זה מה שבני אדם תמיד עושים - הם משוכנעים בצדקת דרכם - בין אם השכילו להבין למה, ובין אם כל מה שעשו היה להיוולד במקרה בחברה נאורה יותר מאחרים. הבעיה מקורה בחוסר ההבנה שאתה מבקר אדם שעשה יותר ממך למען המטרה שאתה עצמך מקדש, ועשה זאת בסביבה מאתגרת הרבה יותר.

      אני רוצה להאמין שלא קיים מימד של צביעות בהתנהגות הזאת. לכן אין לי ספק שמבקרי הרב הם בעלי יושרה פנימית שפשוט אינם מסוגלים לעשות שקר בנפשם ולהכיל אמירות שמקורן בתיאולוגיה חשוכה שלא מתיישרת עם דעתם. משום כך, היו בטוחים שאם היה מדובר במותו של אימאם או מופתי, הם לא היו מעזים לגלות סובלנות או להשתיק ציטוטים בעייתיים פי כמה, או חלילה לזעוק שמדובר בהבדלי תרבויות שאל לנו לשפוט, וכי יש להביע צער על כאבה של חמישית מהאוכלוסייה בישראל. שכחו מזה, יושרתם אומנותם.

      אתם שחררתם עבדים לאחרונה?

      הרב עובדיה יוסף היה חלק משמעותי מאוד במערכת הפוליטית ובחיים הציבוריים כאן במשך עשורים רבים, לכן בימי חייו היה זה יותר מלגיטימי לבקר את הדעות שלו. בחלקן היו מסוכנות, בחלקן גזעניות, והיה ראוי להעמיד להן אופוזיציה לוחמנית. מרגע שמת - או למעשה, מרגע שאושפז - זה הפך לעניין כמעט אישי. ואם זה אחד-על-אחד, אם זה מאבק ישיר מולו, אז אלא אם שחררתם עבדים לאחרונה - יהיה מוזר מצדכם לחשוב שאדם ממוצע בחברה נאורה יכול להטיף מוסר לליברל בחברה חשוכה.

      אני מניח שזה השלב שבו עליי להדגיש שאני לא מחסידיו של הרב, אני סולד מאורח חייו של מאמיניו, ואני מאוד חושש שפסקי הלכה בעייתיים שלו יזכו לגלוריפיקציה בלתי נמנעת לאחר מותו. ועם זאת, במבט מהצד, פרץ ההתנשאות של מבקריו הוא לא יותר מפתטי. בזמן שרוב המבקרים אינם אלא דגים שנזרקו לזרם ושוחים בו בחשיבות עצמית, הרב עובדיה יוסף העניק חידושים ליברליים בסביבה שבה המילה "רפורמה" היא תועבה.

      לאחר שידור קבורתו של הרב עובדיה בערוץ 2, התחיל חיים הכט להתיש בשאלה "מה אנחנו היינו עושים". ואם נודה על האמת, סביר להניח שאם היינו נכנסים לנעליו של מנהיג חרדי במאה ה-20, כנראה שהיינו בוחרים בדרך הקלה ומתיישרים מיד לדעת הרבנים החרדים הליטאים הקשוחים, שממילא מסתכלים עלינו במבט מתנשא, ולא מתירים את העגונות לאחר מלחמת יום הכיפורים.

      ולמרות שקידוש חיי אדם על פני קידוש שטחים והכשרת הסכמי אוסלו נראה כמו מהלך מתבקש עבור רבים, לא מופרך להניח שבמקומו היינו נרתעים מלהכריע כפי שפסק באומץ, רק כדי לא לעורר זעם בקרב הציבור שמקיף אותנו, שברובו ימני מאוד, וכדי לא להצית את היחסים המתוחים ממילא עם רבני הציונות הדתית. אז לשאלתך, חיים הכט: כנראה שלא הרבה. אבל שלא יהיה ספק, היינו יוצאים ממש טוב בוויקיפדיה.

      לכל הטורים של אבנר בורוכוב בוואלה! דעות