ועדת נובל באקדמיה המלכותית למדעים בשטוקהולם בירת שבדיה הכריזה בצהריים (שלישי) על הזוכים בפרס נובל בפיזיקה לשנת 2013: המדען הבלגי פרנסואה אנגלר והמדען הבריטי פיטר היגס. הפרק יוענק להם בשל תרומתם לגילוי בוזון היגס, הידוע בשמו הפופולרי "החלקיק האלוהי".
ההכרזה על זהות הזוכים התעכבה בשעה. ועדת הפרס התקשתה להשיג את פרופ' היגס, שיצא לחופשה ולא לקח עמו טלפון נייד. אלן ווקר, עמיתו של היגס באוניברסיטת אדינבורו, אמר: "הלחץ היה רב כל-כך, והיגס העדיף לצאת לחופשה כדי להימלט מהסערה התקשורתית. הוא לא זמין, וטוב שעשה כך".
כבר אמש נכתב במקומון שבדי כי היגס עשוי "להתחבא" בעת ההכרזה על הפרס, והועלה חשש כי ועדת הפרס תתקשה לאתר אותו מכיוון שהוא אינו משתמש בטלפון נייד: "באופן אירוני, הוא מסרב להיכנע לטכנולוגיה".
לקריאה נוספת
כל מה שרציתם לדעת על הבוזון היגס ופחדתם לשאול
30 המדענים הישראלים שתרמו לפרויקט "החלקיק האלוהי"
הענקת הפרס לשני המדענים תאמה את הציפיות המוקדמות בקהילה המדעית ובכלי התקשורת בעולם. "נדיר שיש מועמד ברור לפרס בפיזיקה", נכתב בעיתון ניו יורק טיימס, "רבים סבורים שזה יהיה מטורף מצד ועדת הפרס שלא להכיר ב'כוכב הרוק' של העשור - למרות שדבר אינו בטוח".
התיאוריה לחלקיק הונחה כבר ב-1964
ב-4 ביולי 2012, פיזיקאים במאיץ החלקיקים במכון CERN בשוויץ הכריזו על זיהויו של בוזון (חלקיק) התואם לתיאוריה של היגס, בן 84, שהגה ב-1964 את קיומו של החלקיק, במסגרת מחקר ענף שנעשה במקביל לעבודתם של כמה פיזיקאים נוספים, בהם אנגלר. במשך השנים נחלקו מעריציהם של שני המדענים למחנות יריבים, שטענו כל אחד לבכורה על הגילוי.
הבוזון של היגס הוא החלקיק האחרון שאמור להיות קיים על פי התיאוריה הסטנדרטית של פיזיקת החלקיקים, ובמשך עשרות שנים לא ניתנה הוכחה לקיומו. מדענים ביקשו למצוא הצדקה לתיאוריה המסבירה כיצד נוצר החומר (המסה ביקום), ולהעניק תוקף למה שכבר היה ידוע למדע על כל סוגי החלקיקים האחרים: פרוטונים, אלקטרונים, ניוטרונים ופוטונים.
בשנה שעברה הוענק פרס נובל בפיזיקה לסרז' הרוש ולדיוויד ווינלנד, צרפתי ואמריקני שמחקרם פרץ דרך במכניקת הקוונטים. הסברה הרווחת בקהילה המדעית הייתה כי הפרס לא הוענק להיגס, לאנגלר או למכון CERN, מכיוון שלא עבר די זמן מאז שהוכח גילוי החלקיק.
מדענים אחרים ששמם הוזכר כמועמדים אפשריים לפרס נובל בפיזיקה היו הידאו הוסונו מהמכון הטכנולוגי של טוקיו, על מחקרו בתחום מוליכות החשמל במתכות; וקבוצת האסטרו-פיזיקאים ג'פרי מרסי מאוניברסיטת ברקלי, מישל מיור מאוניברסיטת ז'נבה ודידייה קוולוז מקיימברידג', על תרומתם לגילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש.
אמש הוענק פרס נובל ברפואה למדענים האמריקנים ג'יימס רותמן רנדי שקמן ולגרמני תומס סודהוף. לפי הודעת מכון קרולינסקה שבשבדיה, השלושה "חקרו את בועית התא ופענחו את התעלומה שבה התא מארגן את מערכת העברת המסרים שלו".
מחר (רביעי) יוכרזו הזוכים בפרס נובל לכימיה, וביום חמישי יוכרז הזוכה בפרס נובל לספרות. ביום חמישי יוכרז הזוכה בפרס נובל לשלום.
לקריאה נוספת
חגיגה במאיץ החלקיקים: פיזיקאים מצאו את הבוזון של היגס
30 המדענים הישראלים שתרמו לפרויקט "החלקיק האלוהי"
אמש הוכרזו הזוכים בפרס נובל לכימיה: חוקרי התעבורה בתא