מכון קרולינסקה שבשבדיה מכריז בצהריים (שני) על הזוכה או הזוכים בפרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 2013. זהו פרס נובל הראשון המוענק השנה, ובהמשך השבוע יוכרזו הזוכים בתחומי הפיזיקה, הכימיה והשלום.
לפי סוכנות תומסון רויטרס הבריטית, שניים מהמועמדים המובילים לקבלת הפרס הם שני חוקרים ישראלים פרופ' חיים סידר ועמיתו פרופ' אהרון רזין, שניהם חוקרים בכירים מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.
מחקרם של סידר (70) ורזין (78), חתני פרס ישראל, זיכה אותם בפרס וולף ב-2008. הוא מתמקד בתרומתם היסודית לחקר הגנטיקה ובניסיון להבין את הסיבה לאופן שבו מחלות נגרמות בגלל שינויים ברצף הדי-אן-איי.
סידר ורזין לצד אדריאן בירד מאוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד, שחקר במקביל אליהם את יישום התגלית בחולים הלוקים בתסמונת רט - מופיעים בראש רשימה של שלוש קבוצות חוקרים, העשויות כל אחת לחלוק את הפרס, שגובהו עומד השנה על שמונה מיליון קרונות שבדיות (כ-1.25 מיליון דולרים).
בבסיס מחקרם של השניים, שהחל בשנות ה-80', עומד תהליך בשם מתילציה תגובה כימית שבה מצטרף מתיל אל רצף הדי-אן-איי (CH3, אטום פחמן, הקשור לשלושה אטומי מימן). הליך זה מופעל על התאים בגוף אדם, המכילים כולם את אותו המידע הגנטי, אך חלקם מתמיינים, למשל, לתאי עור, אחרים הופכים לתאי ריאה או תאי שריר וכו'.
התהליך מתרחש ברגע חד-פעמי ומתוזמן היטב, כדי לאפשר ביטוי לפרופיל המדויק של החלבון הקובע את תפקידו הסופי של התא; כאשר תהליך זה משתבש ("דיכוי התהליך" או "השתקתו", לפי סידר ורזין), משתבשים גם הגנים שתפקידם למנוע התפתחות מחלות קשות כגון סרטן. כיום קיימות תרופות המנסות להטיל מנגנון בקרה על המנגנון הזה.
פרופ' חיים סידר נולד בארה"ב ב-1943 וקיבל דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1970. הוא החל ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1973 ובהמשך מונה לפרופסור מן המניין במחלקה לביוכימיה של התא וגנטיקת האדם. ב-1999 קיבל את פרס ישראל בביולוגיה. הוא אביו של הבמאי יוסף סידר, שסרטו "הערת שוליים" עסק במערכת היחסיים בין השניים.
פרופ' אהרון רזין נולד בישראל בשנת 1935, וב-1967 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. הוא החל ללמד בה ארבע שנים לאחר מכן, ובהמשך כיהן כראש המחלה לביוכימיה של התא. בשנת 2004 קיבל את פרס ישראל לביולוגיה.
בשנה שעברה הוענק פרס נובל ברפואה לשיניה ימנאקה היפני ולג'ון גורדון הבריטי, ששהצליחו לראשונה לקחת תאים בוגרים ולהחזירם למצב של תאי אב באמצעות "תכנות מחדש".