ספטמבר היה חודש מאכזב עבור ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן. שתי התקוות שהיו לו להחזיר קצת מהמומנטום הפוליטי-פנימי שאבד לו - נגוזו. המכה הראשונה הונחתה ב-7 לחודש, אז התברר כי איסטנבול לא נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים ב-2020. כמה ימים לאחר מכן התברר כי ארצות הברית נסוגה מכוונות התקיפה שלה בסוריה, בעקבות קבלת התכנית הרוסית לפירוקה של סוריה מנשק כימי, שאושרה הלילה (שבת) במועצת הביטחון של האו"ם.
ארדואן חיכה, ציפה וקיווה לתקיפה האמריקנית. לראשונה זה זמן רב הסתמן סיכוי כלשהו שהרטוריקה האנטי-סורית שלו ושל וממשלתו תזכה לגיבוי צבאי משמעותי מגורם בינלאומי, שיצמצם את הפער בין הכמיהה הטורקית להפלת הנשיא בשאר אסד, לבין חוסר היכולת לגרום לזה לקרות. בימים בהם תקיפה אמריקנית הצטיירה ככמעט ודאית, דאגו דוברי ממשלת טורקיה להעביר מסר ברור לאמריקנים. טורקיה אינה מסתפקת בתקיפה מוגבלת או כירורגית, הם אמרו. היא מעוניינת במהלך רחב שיוביל להפלתו של אסד.
בסופו של דבר לא הייתה תקיפה - לא מוגבלת ולא רחבה. ההסכם האמריקני-רוסי התקבל בטורקיה ברגשות מעורבים. האכזבה הייתה ברורה, ואף קיבלה ביטוי פומבי בדבריו של סגן ראש הממשלה בולנט ארינץ', שהביע צער על ההחלטה וכינה אותה טעות. ממשלת טורקיה משדרת סקפטיות לגבי רצינות כוונותיו של אסד ליישם את ההסכם. הטענה הטורקית היא שאסד נמנע ממילוי מחויבויות קודמות לאורך מלחמת האזרחים בסוריה, ולכן אין לצפות הפעם להתנהגות אחרת מצדו. נוסף על כך, טוענים הטורקים, ההסכם מאפשר לאסד להרוויח זמן, להמשיך להחזיק בהגה השלטון ולהוסיף ולטבוח בבני עמו. דוברים טורקים, ובראשם ארדואן, הדגישו כי ההסכם אינו פותר את המשבר בסוריה ואינו עוצר את שפיכות הדמים במדינה, שרובה ככולה אינה נובעת משימוש בנשק כימי. "המשטר הסורי צריך לשלם על הפשעים נגד האנושות שהוא מבצע", קבע ארדואן בדברים שנשא ב-11 בספטמבר.
מעדיפים דמוקרטיה על יציבות
אולם טורקיה מצאה גם נקודת אור בהסכם האמריקני-רוסי. זה כמה שנים קוראת טורקיה לפירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית. ההסכם לגבי פירוק הנשק הכימי הסורי נתפס לפיכך בעיני טרקיה כצעד בכיוון הנכון, שגם אם אינו פותר את המשבר בסוריה - הוא מקדם מדיניות בה דוגלת טורקיה ואינטרסים החשובים לה. לפיכך, דורשת כעת טורקיה מהמערב לגבש תכנית ברורה למקרה שאסד לא יקיים את ההסכם, ולהבהיר כבר עכשיו מה יהיו הסנקציות המהותיות שתפעיל הקהילה הבינלאומית נגד המשטר הסורי במקרה של הפרת ההסכם. דרישות אלה עמדו במוקד המפגש שהתקיים ב-16 בספטמבר בפריז בין שרי החוץ של ארצות הברית, בריטניה, צרפת וטורקיה.
אך דיפלומטיה לחוד, ומציאות לחוד. בעוד המנהיגים הטורקים דנים עם עמיתיהם במערב, בשטח - המצב בין טורקיה לסוריה מוסיף להידרדר. מסוק סורי שחדר לשטח האווירי של השכנה מצפון הופל על ידי הצבא הטורקי. לא חלפו יומיים, ומכונית תופת התפוצצה במעבר גבול בין המדינות, ושבעה בני אדם נהרגו. ההידרדרות הזאת מחריפה את הדילמה של ארדואן בשאלה כיצד לפעול בנושא הסורי, כשהאופציה של תקיפה אמריקנית כבר לא על השולחן. ארדואן זוכה לגיבוי אמריקני לתגובות הצבאיות שהוא נוקט להתגרויות מסוריה. בארצות הברית אולי עוד יש כאלה המקווים שתהיה זאת לבסוף טורקיה שתתקוף את סוריה.
בעניין זה הטורקים עקביים. מאז תחילת המשבר בסוריה הבהירה טורקיה שהיא אמנם תתמוך בפעולה צבאית בינלאומית נגד משטר אסד ואף תהיה מוכנה ליטול בה חלק, אך שהיא לא תפעל לבדה. טורקיה תומכת בעקביות בכוחות המורדים בסוריה, ואף צפויה להגביר תמיכה זאת בעתיד, אך לא מעוניינת בהרפתקה צבאית משלה. זאת לא רק עמדתו של ארדואן, אלא גם של מרבית הציבור התורכי. הסקר הבינלאומי השנתי שלה-German Marshall Fund, שממצאיו התפרסמו ב-18 בספטמבר, מראה כי 72% מהטורקים מתנגדים להתערבות צבאית של מדינתם בסוריה. ב-2012 עמוד שיעור המתנגדים להתערבות שכזאת על 57%. ככל שהמשבר בסוריה מחריף, כך פוחת תיאבונם של הטורקים להתערב בו.
עוד הראה הסקר כי הטורקים מעדיפים דמוקרטיה במזרח התיכון (57%) על פני יציבות (28%). ובעוד סוריה רחוקה הן מדמוקרטיה והן מיציבות, הופך הנושא הסורי להיות גורם מרכזי יותר ויותר בפוליטיקה הפנים-טורקית - בייחוד כשמערכות הבחירות השונות (בחירות מקומיות, לנשיאות, וכלליות) הולכות וקרבות. המלחמות המילוליות בנושא בין ארדואן למפלגת האופוזיציה הראשית (מפלגת העם הרפובליקנית CHP) הולכות ומחריפות. באופוזיציה קוראים לארדואן ומפלגתו (AKP) מחרחרי מלחמה, בשל תמיכתם בפעולה צבאית אמריקנית. ב-AKP, לעומת זאת, מאשימים את האופוזיציה בתמיכה במשטר אסד ובפשעים שהוא מבצע. "איפה הייתם כש-110 אלף איש נהרגו?", תקף ארדואן את מתנגדיו, והדגיש כי מפלגתו תומכת בלב שלם באופוזיציה הסורית.
שיתוף פעולה אסטרטגי חדש-ישן?
זה זמן רב מחפש ארדואן שותפים למדיניות שהוא נוקט נגד אסד, לא רק בבית, אלא גם בחוץ. זה זמן, הוא מנסה להבין האם ישראל היא בעלת-ברית שלו בעניין זה או לא. העמימות הישראלית לאורך השנתיים האחרונות הותירה מסך של ערפל, והקשתה גם על שיקום יחסי ישראל-טורקיה. ההנהגה הטורקית לא ידעה אם היא חולקת אינטרס משותף עם ישראל בעניין כה חשוב, או ששתי המדינות נמצאות בצדדים שונים של המתרס.
והנה, בראיון לסוכות שהעניק לפני כמה ימים לג'רוזלם פוסט מייקל אורן, אמר לפתע שגריר ישראל בארצות הברית בבירור כי ישראל מעוניינת בנפילת אסד. עוד הוסיף אורן כי ישראל הייתה למעשה מעוניינת בכך מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה, וזאת בשל קשריו של אסד עם איראן.
הצהרות אלה מתקבלות לבטח בעין יפה באנקרה, למרות ההכחשה שמיהרה לפרסם בעניין לשכת ראש הממשלה. האכזבות הטורקיות של ראשית ספטמבר עשויות להתחלף בתקוות לשיתוף פעולה אסטרטגי חדש-ישן עם ישראל, במאמץ להפלתו של אסד. ייתכן שהמאמצים להשיג פריצת דרך במשא-ומתן בין ישראל לטורקיה בעניין הפיצויים לנפגעי המשט יקבלו כעת רוח גבית.
ד"ר נמרוד גורן הוא יושב ראש מיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, ומרצה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il