וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שנה ל"נאום הפצצה": איראן מחוזקת והקו האדום נעלם

הקו הבולט ששרטט נתניהו בטוש אדום התחלף בקו אחר שסימן ברק אובמה בנוגע לסוריה. איראן מגיעה לכינוס הקרוב מחוזקת מהמשבר הכימי, ו"המלאך השומר" פוטין משגיח עליה מקרוב

צילום: עומר מירון, עריכה: טל רזניק

(בסרטון: נתניהו והשר קרי מדברים על סוריה ואיראן, אמש)

בעוד כעשרה ימים יציינו שנה ל"נאום הפצצה" המפורסם של בנימין נתניהו בעצרת האו"ם. "באביב הבא, ולכל המאוחר בקיץ הבא, על פי מדדי ההעשרה הנוכחיים", אמר אז ראש הממשלה וכיוון לימינו אנו, "הם (האיראנים) יסיימו את שלב ההעשרה השני, ויתקדמו לשלב הסופי. משם, נהיה רחוקים כמה חודשים, וקרוב לוודאי כמה שבועות, לפני שיהיה בידיהם אורניום מועשר המספיק לפצצה".

אך שנה לאחר מכן, איש אינו זוכר את האיור עם הקו האדום שהציג נתניהו. כולם, גם האיראנים, עסוקים כעת בקו אדום אחר, ששרטט מנהיג אחר, על נשק להשמדה המונית מסוג אחר.

בנימין נתניהו ראש הממשלה נואם בעצרת הכללית של האו"ם,ספטמבר 2012. רויטרס
הפצצה יצאה להפוגה. נתניהו נואם בעצרת האו"ם בחודש ספטמבר שעבר/רויטרס

גם באיראן עסוקים בימים האחרונים בסוריה, אולי כדי לחפות ולהשכיח מהעולם את דבריו של ראש הממשלה בספטמבר שעבר. הלך הרוח ברפובליקה האיסלאמית מופנה בשבועות האחרונים להבנת המציאות החדשה בשני המישורים: הפנים-איראני לצד הבינלאומי.

חומר חדש

מבחינת מדיניות הפנים החדשה של הנשיא חסן רוחאני, תפיסת העולם המתונה – שניתן אולי להגדירה רגועה, אפילו רגועה מדי – מתחילה אט-אט להתפשט בין משרדי הממשלה השונים. אלה אוכלסו בשבועות האחרונים בידי שרים שטרם מלאו להם מאה ימים של חסד.

הממשלה החדשה, שכינויה הרשמי באיראן הוא "ממשלת הניהול הנכון והתקווה", עסוקה בינתיים בלימוד החומר, איש איש ומשרדו. זו גם הסיבה לכך שמלבד שר החוץ החדש, מוחמד ג'וואד זריף, איש מן השרים האחרים לא התבטא עד כה באופן פומבי ביחס למשבר בסוריה.

מי שדווקא כן מתבטא בנושא הם אנשי הממשלה הישנה, בהם שר ההגנה לשעבר אחמד וחידי, לצד גורמים שונים במערכת הפוליטית והצבאית המשמשים בתפקיד זה זמן רב, דוגמת יו"ר ועדת החוץ והביטחון של המג'לס עלא אלדין ברוג'רדי, או מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני. איראן יודעת שזרקור שיופנה אליה בגלל התבטאות לא-נכונה, ישחזר את השיח שהיה נהוג בימים של נאום נתניהו באו"ם - ימים של התנהלות והתבטאויות משולחות רסן של נשיא איראני עם לקסיקון ארסי.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
מפקד כוח קודס, קאסם סולימאני. כל עוד ההתבטאויות מגיעות ממנו, הסטטוס קוו נשמר/מערכת וואלה, צילום מסך

מישור נוסף עוסק בשינוי התפיסה הבינלאומית, לנגד עיניהם של שליטי הרפובליקה האיסלאמית. במשחק כיפופי הידיים שבין המעצמות, הסכימה ארצות הברית לותר למוסקבה במקרה הסורי. אולי היה זה כדי שהרוסים יוותרו בעתיד על עימות מוחשי בין ישראל לבין איראן. ואולי, בסבירות גבוהה יותר, מדובר פשוט בהיחלשותה של המעצמה הגדולה בעולם. באיראן יודעים שאין מקום לחלשים במזרח התיכון, חולשה שבאה לידי ביטוי במקרה זה בנסיגה של הנשיא האמריקני מהבטחותיו ומהתבטאויותיו בעבר.

כותב שורות אלה דווקא סבור שהיה זה המעשה הנכון להימנע ממתקפה אמריקנית בסוריה, כשהטעות של הנשיא אובמה – בעיניים מזרח-תיכוניות – הייתה במובהקות ובבהירות של המילים שהוציא בעניין הקווים האדומים, מבלי להשתמש בלשון הדיפלומטית שמאפיינת את המדינאים האמריקנים. "תרבות הבזאר", שבה תגי מחיר אינם מסומנים על מוצרים, ונתונים למשא ומתן, לא הייתה תקפה אצל אובמה במקרה זה.

נשיא ארה"ב ברק אובמה. מאי 2013. GettyImages
אובמה מיהר לסמן קווים אדומים, ונקלע לתסבוכת/GettyImages

חתירתה של איראן לפיתוח גרעין ברמות העשרה גבוהות (באופן סמוי) לא תיפסק גם אם ישמיד אסד את מאגרי הנשק להשמדה המונית שלו, מעשה שקשה מאוד להאמין שייעשה, לפחות במלואו. אך גם חתירתה של איראן לפירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית (באופן גלוי), ובמשתמע גם פירוז מדינות אחרות שיש ברשותן נשק גרעיני למשל, הוא דבר שיימשך ביתר שאת, כפי שמצהירים מנהיגיה בימים האחרונים. גם הדיווחים (המבוססים לפי שעה רק על ה"דר שפיגל" הגרמני) כי איראן מתכוונת להפסיק את פעילות המתקן בפורדו יכולים להעיד על בטחונם העצמי הגבוה של מנהיגיה, בבחינת עצם שאותה הם זורקים למערב בתמורה להמשך שאר הפעילות הגרעינית. אחרי הכל, איראן טוענת כבר שנים כי היא מפתחת גרעין אך ורק לצרכים אזרחיים, וכי האיום הגרעיני האמיתי באזורנו מגיע דווקא מכיוונה של ישראל.

כשרוחאני פותח יומן

איראן של אחרי המשבר עם סוריה היא איראן מחוזקת, בעיקר בגלל הסאבטקסט של כלל המהלכים שהתרחשו באזור בהקשר זה בשנה האחרונה. בראש ובראשונה, ה"מלאך השומר" שלה – הנשיא פוטין – יצא כשידו על העליונה.

רוחאני ופוטין נפגשו ושוחחו בימים האחרונים כמה פעמים, ופגישות עתידיות כבר נקבעו לשניים. בנוסף, הנהגת הרפובליקה האיסלאמית יודעת שהצורך של מנהיגים מערביים להגדיר הגדרות ולסמן קווים אדומים עלול להתברר לעתים כחרב פיפיות, ובמקום להפגין חוזק – אפילו כמו במקרה של המעצמה הגדולה בעולם – התוצאה יכולה להיות הפוכה. מדובר, כמובן, במקרים של הצהרות ריקות מתוכן ואיומים שאין לצדם גיבוי מעשי, או לפחות גיבוי של הקונגרס. איראן מרגישה בהתחזקות הזו – מבחינה פנימית וחיצונית – ולכן רוחאני מרשה לעצמו לתכנן לעצמו פגישות עם מנהיגי המערב, אולי גם עם שר החוץ הבריטי הייג, ויש אומרים אפילו עם הנשיא אובמה בעוד כמה ימים בעצרת האו"ם המתקרבת.

אותו קו אדום ששורטט בטוש על גבי איור מעל במת האו"ם בשנה שעברה, יעמוד גם בשנה הזו למבחן, כששאלה עיקרית אחת מלווה אותו: האם יש מאחורי קו זה גיבוי מעשי, כשהדבר יוזכר בפגישות בין הנציגים הבכירים של המערב עם הנשיא האיראני? זאת, נוכח ההבנה כי המשבר האחרון שינה את מאזן הכוחות במזרח התיכון.


לקריאה נוספת:
איראן: "מוכנים לבנות אמון עם ארה"ב בנושא הגרעין"
קרי: רוסיה הסכימה - אסד ישלם על הפרת הפשרה
ליברמן על פירוק סוריה מנשק כימי: "המבחן בביצוע"
"רוחאני יסגור המתקן בפורדו תמורת הסרת הסנקציות"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully