ההתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות

הקרב על אריאל: מי יירש את ראש העיר המיתולוגי?

שמונה חודשים חלפו מאז הלך לעולמו רון נחמן - ו"בירת השומרון" הולכת לקלפי. האם יד ימינו הכריזמטית תצליח לגבור על מחליפו הזמני? הבחירות המקומיות - כתבה שישית בסדרה

יהושע בריינר

למרות הנסיעה דרך מחסומים, חיילים וכפרים פלסטיניים, התחושה באריאל היא שהגעת לאקס-טריטוריה של מפעל ההתנחלויות. יכול להיות שזה קשור לרוב החילוני של העיר שרחוק מהסטיגמות שדבקו בתושב גבעות מצוי, אולי זו העובדה שבלב השומרון חיים בשלום עם מעדניות שמוכרות בשר חזיר ואולי זה פשוט בשל העובדה שאריאל, בניגוד לשכנותיה שילה או יצהר, הצליחה להגיע לחלום הרטוב של כל מתנחל: הקונצנזוס הישראלי.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
הכניסה לאריאל, בשבוע שעבר (צילום: יותם רונן)

על דבר אחד אין הסכמה באריאל - מי צריך לרשת את כיסאו של ראש העיר המיתולוגי. מאז נפטר רון נחמן בחודש ינואר האחרון ולקראת ה-22 באוקטובר, יום הבחירות המוניציפליות, גובר הקרב על ראשות ההתנחלות בשומרון בין שני המועמדים הבולטים: ראש העיר המכהן, אלי שבירו, ומי שהייתה יד ימינו של נחמן, חנה גולן.

במרכז המסחרי של העיר מתקשים להתאחד סביב מועמד אחד. הדבר היחיד שבטוח הוא שכולם מתגעגעים לנחמן. "שבירו נראה כמו איש טוב ומאז שנכנס לתפקידו אחרי המוות של רון הוא עובד והעיר מתפתחת לכיוון טוב", מספרת חנה יצחקי, בת ה-24 שמתגוררת כבר 12 שנה באריאל מאז עלתה עם משפחתה מאוקראינה. לעומתה, גדעון לוי ("לא העיתונאי", הוא מדגיש), האופטיקאי של אריאל, הולך עם גולן. "למה? כי היא היחידה עם ביצים", קובע לוי. "היא אישה דומיננטית וחזקה. אני לא מצביע למישהו כי אני רוצה שיהיה חבר שלי, אלא למי שיכולה לריב עם שרים בשבילי. יש לה כריזמה והיא מזיזה דברים".

"רון היה רוצה שאהיה הממשיכה שלו"

את גולן אני פוגש בביתה, לבושה בחולצה ורודה כשלאוזניה עגילים עגולים. "אין לי ספק שרון היה רוצה שאני אהיה הממשיכה שלו", היא אומרת בביטחון ממרפסת ביתה המשקיפה להרי השומרון. היא בת 62, עם רקורד מרשים בעיר לצדו של נחמן. בעבר הייתה מנהלת בית הספר בעיר ובהמשך עברה להיות העוזרת של נחמן עד שמונתה להיות מנכ"לית העירייה. ניכר שהיא דומיננטית מאוד ולא חוששת להתעמת.

אני שואל אותה את השאלה המתבקשת, על עצם היותה אישה שמתמודדות על תפקיד ראש העיר. "זה תלוי בשוביניזם", היא עונה ומספת על גל ההשמצות האישיות שהיא מקבלת על רקע מינה. "בעיניי, זה חסר משמעות. אותי שואלים כל הזמן אם אהיה מסוגלת לעמוד בלחצים, אבל אני בספק אם שואלים את השאלה הזו מתמודדים ממין זכר".

כשאני שואל אותה למי היא מרגישה יותר קרובה, למתנחלת משילה או לתושבת פתח תקווה, היא לא מהססת לתקוף גם את אנשי הגבעות שנמצאים מרחק של קילומטרים ספורים ממנה. "מתנחלים היא מילה נהדרת שקיבלה קונוטציה שלילית בגלל אותם אנשים שמשתלטים על שטחים בלי אישורים וחושבים שהם חיים בתקופת התנ"ך. אריאל, לעומת זאת, הוקמה באישור הממשלה. בשאיפה שלנו, תמיד רצינו להתחבר למרכז הארץ כדי שתל אביב ואריאל יהיו היינו-הך".

"אריאל היא בקונצנזוס"

את שבירו, ראש העיר המכהן מאז מותו של נחמן, אני פוגש בעירייה מיד אחרי פגישה עם בכיר בליכוד, ממנה יצא מרוצה. "גם הליכוד איתנו", הוא אומר בגאווה. בשלב זה, על פי הסקרים האחרונים, שבירו הוא המוביל בהתמודדות על אף שבעבר היה דווקא ממתנגדיו של ראש העיר המיתולוגי. כעת, משנבחר על ידי חברי המועצה להחליפו, הוא מצהיר על כוונותיו לשדרג את העיר, כולל הבטחה לפעול לבניית אלפי יחידות דיור חדשות.

אני לא בטוח שהאמריקנים ישמחו לשמוע על זה. בוא נאמר את האמת, כדי לבנות כמה עשרות יחידות דיור באריאל לא צריך אישור של ראש העיר אלא של ראש הממשלה, שלא נאמר נשיא ארצות הברית.

"אריאל היא בקונצנזוס", מכריז שבירו. על האמירה הזו הוא יחזור שוב ושוב במהלך השיחה בינינו. "נכון שחלק מהבנייה תלוי באישורים מדיניים, אבל בגלל שאנחנו בקונצנזוס, ויש לנו כעת גם שר שיכון וגם שר ביטחון שהם תומכי ההתיישבות, זה חלון ההזדמנויות שלנו", הוא מסביר. "רק לאחרונה אושרו לנו עוד 117 דירות חדשות ואני מאמין שזו הסנונית הראשונה בדרך לעוד כמה אלפים".

"השארת הצעירים כאן נמצאת בראש סדר העדיפויות". אריאל (צילום: יותם רונן)

לדברי שבירו, העיר צמאה לצעיריה. "זו עיר מבוגרת. מתוך 18 אלף תושבים, ל-14 אלף יש זכות בחירה. זה רק מעיד עד כמה השארת הצעירים כאן נמצאת בראש סדר העדיפויות וקודם כל צריך לגרום להם להישאר כאן בזכות החינוך ודיור מתאים". שבירו מעיד על עצמו שהוא תומך גדול בשיתופי פעולה עם הפלסטינים באזור ומצביע על פיתוח אזורי התעשייה בעיר, שבהם מועסקים תושבי הכפרים. "העולם לא מבין שברגע שהוא מחרים תוצרת של אריאל הוא בעצם לא רק שלא עוזר לפלסטינים, אלא פוגע להם בפרנסה".

מי ישים סוף לחיכוך עם הפלסטינים?

אלא שעם כל הכבוד לכל שאר הנושאים, נדמה כי הנושא הכי בוער עכשיו באריאל הוא סוגיית קווי האוטובוס המשותפים עם הפלסטינים תושבי הסביבה של חברת "אפיקים". מדובר בכמה קווים שמגיעים מגוש דן לאריאל, אלא שתושבי ההתנחלות זועמים על כך שפועלים פלסטינים, חלקם ללא אישורים, עולים לאוטובוסים ותופסים להם את המקומות. קשה להימנע מהריח הרע של גזענות שעולה מהסיפור הזה וגם המועמדים מנסים להתמודד איתו מבלי להגיע לשם. על דבר אחד שניהם מסכימים: לא ייתכן שתושבי העיר ייאלצו לחכות שלוש שעות בתחנה בתל אביב עד שאוטובוס עם מקום פנוי יעצור להם.

"זו בעיה של שירות ולא של יהודים-ערבים", אומר שבירו, סגן-אלוף במילואים, שכיהן כמנהל אגף הביטחון בעירייה. "הובטח לי כי יתגברו את כמות האוטובוסים ויפתחו קו נוסף בין תל אביב לצומת תפוח שישמש בעיקר את הפלסטינים. ברור לנו שהפרדה לא תעמוד במבחן בג"ץ וגם אין לנו כוונה להפריד, אנחנו רק רוצים לקבל שירות נאות". גולן לעומתו בוטה יותר. "טרם פרץ השלום", היא אומרת. "הם עולים לאוטובוסים בהמוניהם בלי בדיקה אחרי שנכנסו בצורה לא חוקית לארץ, מה מונע מהם להניח מטען חבלה בתא המטען של האוטובוס? זו תחבורה ציבורית של מדינת ישראל, עבור תושבי מדינת ישראל, אז למה תושב צריך לחכות שלוש שעות כדי לחזור הביתה אחרי יום עבודה?"

אולי צריך להגיד את זה במפורש - אתם לא רוצים לנסוע עם ערבים באוטובוסים. למה לא להגיד את זה כפשוטו?

שבירו: "אין לי בעיה שערבים ייסעו יחד עם יהודים, אבל יש פה לא רק בעיה ביטחונית שצריך לפתור אלא התנהגות של בת יענה. אף אחד לא גזען ומי שאומר היום לא לנסוע עם ערבים, יבקש מחר לא להעלות אתיופים, אבל במקרה הזה, אנחנו נתקלים גם בבעיות פליליות קשות. הפלסטינים שעולים לאוטובוסים מטרידים מינית את הבנות ומערכת אכיפת החוק לא נוגעת בזה. על השולחן שלי יש עשרות תלונות של נשים מאריאל שהוטרדו על ידי פלסטינים באוטובוס. זו בעיה חמורה ביותר".

מאבק על "הקול הרוסי". המרכז המסחרי באריאל (צילום: יותם רונן)

גולן: "אנחנו שני עמים שונים ואין בינינו שלום, וכל עוד אין הסכם, צריך להתנהג כאילו אין שלום. אין לי בעיה שהפלסטינים יבואו לעבוד בישראל, אבל לי מפריע שהתושב שלי אינו מוגן. למה שלא יהיה קו שיעבור בכניסה לכפרים? זה יהיה השירות הטוב ביותר עבור שני הצדדים. גם ההטרדות המיניות שהבנות שלנו עוברות באוטובוסים זו בעיה של גזענות? זו בעיה היסטרית שצריך לטפל בה".

בינתיים, במרכז המסחרי אני נתקל בלודה קיסרמן, מוכרת בחנות למוצרי חשמל שכבר 22 שנה נמצאת באריאל וטרם החליטה במי מהשניים לתמוך. 43% מתושבי אריאל הם עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, אלא שהקול הרוסי כבר לא הולך כבלוק אחיד אחרי אחד המועמדים. קיסרמן, מהנדסת בהשכלתה ובעלת שני תארים, נאלצה לעבוד כמוכרת בשכר מינימום לאחר שלא מצאה עבודה במקצועה. "המדינה הזו פספסה לגמרי את העלייה מרוסיה", היא אומרת בתסכול. "לא רק המדינה, גם הציבור הישראלי לא אוהב את העולים כי אנחנו חזקים. תמיד לקראת הבחירות הם באים לרוסים ומבקשים את 'הקול הרוסי' אבל אנחנו כבר מזמן לא כאלה. היום כל אחד מצביע למי שטוב עבורו".

אז מי את חושבת שיהיה היורש של רון נחמן?

"אני הייתי נגד הפוליטיקה של נחמן כי הוא התנהג כמו מלך ומי הרי יעז להתנגד למלך. האמת, זה לא משנה מי ייבחר. יום אחר כך כולם ישכחו אותנו, אז מה זה משנה".

מבקר העיר - לכל הטורים
מנערים את האבק: הבחירות לראשות קריית שמונה
מבקר העיר באשדוד: במי יבחרו החרדים ועובדי הנמל?
ביילסקי נגד חופרי: הקרב על פנינת השרון

לפניות לכתב יהושע בריינר: joshjosh@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully