פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הרצח בדבורייה - תוצאה של הזנחת הרשויות

      סיפור אל-פורעה חזר על עצמו, וושוב מתבררות התוצאות העגומות של מחדלי השיטור והרווחה במגזר. איילת נאור ורדא ג'אבר קוראים למדינה - וגם למנהיגות הערבית - לקבל אחריות

      בשיר נג'אר, תושב הכפר דבורייה, התעורר בבוקר, נכנס לרכבו ויצא למסע של קטל. במסע זה נרצחו בנותיו מדלין ולמא, גרושתו זוהיירה והמנהל האדמינסטרטיבי של בית האבות בישוב, עבד אל-סאלם עזייזה. גם בבתו הקטנה, אמאני, הוא ירה - ופצע אותה אנושות.

      רצח מחריד זה אינו מקרה בודד. אין זו הפעם הראשונה שגבר רוצח את משפחתו, ודאי שאין זה המקרה הראשון של רצח נשים וילדים בחברה הערבית. רק באותו השבוע ירה גבר תושב כפר קרע באשתו ובבתו ופצע אותן קשה, וכמה חודשים קודם לכן, נרצחו באופן מחריד שתי ילדות מהכפר אל-פורעה שבנגב על ידי אביהן, לאחר שתלונותיה של האם במשטרה לא טופלו.

      ביישוב יהודי לא היו שותקים על זמינות כזו של נשק

      ישנן שתי עובדות חשובות שראוי להתייחס אליהן במקרה זה. הראשונה: בשיר רצח את גרושתו ובנותיו אחרי שנים של אלימות ואיומים על חייהן. זוהיירה פנתה בעבר למשטרה והתלוננה כי בעלה לשעבר עוקב אחריה ומאיים לפגוע בה. המשטרה חקרה את התלונה, והעבירה אותה לפרקליטות שהחליטה לסגור את תיק החקירה. גם בקשתה של זוהיירה מבית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו הגנה נדחתה על ידי בית המשפט. לא ברור באיזו מידה היו מעורבים גורמי הרווחה במקרה זה, אבל דבר אחד ברור: זוהיירה נותרה חשופה ונטולת הגנה מן הרשויות.

      העובדה השנייה: בשיר רצח את אשתו ובנותיו תוך שימוש באקדח גנוב שהיה ברשותו. לרוצח, בעל עבר פלילי, הייתה נגישות קלה לנשק בלתי חוקי שהוא זמין וקל להשגה באופן מפחיד בחברה הערבית בישראל.

      ומה הקשר בין הדברים? הקשר הוא ששתי עובדות אלו הן תוצר ישיר של מצב ההזנחה של החברה הערבית בישראל; הזנחה של רשויות המדינה, שבמשך שנים השירותים שהן מעניקות לחברה הערבית בתחום החינוך, הרווחה והשיטור אינם שוויוניים ואינם מותאמים לצרכיה הייחודיים. במחדל אשמה לא פחות גם המנהיגות הפוליטית, החברתית והחינוכית של החברה הערבית עצמה, שלא השכילה לייצר מנגנונים חברתיים, ערכיים ומוסריים המותאמים לשינויים המהירים העוברים עליה בשנים האחרונות. ובמצב של הזנחה - החלקים הפגיעים ביותר בחברה הם הנשים והילדים.

      אם כן, מה נדרש לעשות? נדרשת פעולה של התאמה ותיאום: התאמה של שירותי הרווחה והשיטור ושינוי מהותי בסדרי העדיפויות שלהם; השקעת משאבים ניכרת ושינוי תפיסתי אמיתי, על ידי תוספת של עובדות סוציאליות וחוקרות ערביות בישובים הערביים; והשקעה בהכשרות מתאימות לאנשי המקצוע הקיימים במחלקות הרווחה, במשטרה ובפרקליטות המדינה. תיאום, משמעו יצירת מנגנון מוסדר של עבודה משותפת, מניעתית וטיפולית, בין המשטרה, גורמי הרווחה, ארגוני נשים ונציגי דת בקהילה - על מנת להעניק את הטיפול המיטבי והמתאים ביותר לנשים מאוימות ונפגעות אלימות.

      לצד זאת, נדרשת מדיניות ופעולה אפקטיבית, נחרצת ובלתי מתפשרת של המשטרה ושל גורמי האכיפה למיגור תופעת הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית. זמינות של נשק לכל דורש לא הייתה עוברת בשתיקה באף ישוב יהודי, הן מצד הרשויות והן מצד החברה.

      מן הצד של המנהיגות הערבית, נדרשת פעולה מוסדרת לחיזוק החברה וליצירת מנגנונים חברתיים חדשים, התואמים את השינויים שעוברת החברה הערבית; כאלו המבוססים על חיזוק החינוך הבלתי פורמלי, הערבות ההדדית וההתנדבות, ועל קידום של ערכי השוויון בין המינים וזכויות האדם והאזרח.

      כשכל אלו יקרו, הרוצח הפוטנציאלי הבא יתקשה להשיג את הנשק, יחשוש מפני רשויות האכיפה וירגיש מנודה בתוך קהילתו. כשכל אלו יקרו, ירגישו הנשים והילדים בחברה הערבית שהם מוגנים ובטוחים בקהילתם ובמדינתם.

      איילת נאור, היא מנהלת מיזם "קשרי חברה ערבית-משטרה" בעמותת יוזמות קרן אברהם; עו"ד רדא ג'אבר הוא אחראי קשרי חברה ערבית במיזם

      מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il