פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לשנה הבאה: אופטימיות מדינית, פסימיות חברתית

      סקר מדד השלום: ערב ראש השנה, כחצי מהציבור מעריך שמצבנו לא ישתנה בשנה הקרובה. רבים יותר צופים שיפור ביטחוני-מדיני והידרדרות חברתית-כלכלית. מתוך מהדורת וואלה! חדשות

      לשנה הבאה: אופטימיות מדינית, פסימיות חברתית

      מאת פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן

      מדד השלום, ספטמבר 2013: ערב השנה החדשה – רוב הישראלים, ככלל, לא צופים שינויים גדולים בשנה החדשה, וחוזים שיפור קל במצב המדיני-ביטחוני, אך החמרה במצב החברתי-כלכלי. כך עולה מתוצאות סקר "מדד השלום" החדש המתפרסם היום (שלישי). ככלל, הנתונים מצביעים על כך שהדעה השכיחה בקרב הנסקרים היא שבכל התחומים שעליהם נשאלו – סביב המחצית השיבו כי מה שהיה בשנה החולפת, הוא שיהיה בשנה הקרובה: מבחינה צבאית-ביטחונית: 46%; מבחינה מדינית-דיפלומטית: 50%; מבחינת צמצום הפערים החברתיים-כלכליים: 40%; מבחינת היציבות הכלכלית של המשק: 39%; מבחינת הביטחון האישי של האזרחים: 40%; ומבחינת מידת ההקשבה של המנהיגים לציבור: 56%.

      עם זאת, מבין יתר הנשאלים, שהעריכו כי המצב ישתנה, ישנם שני תחומים, הצבאי-ביטחוני והמדיני-דיפלומטי, שבהם שיעורם של אלו הסבורים כי המצב ישתפר גבוה משיעור החושבים שהוא יחמיר: 28% אופטימיים לעומת 16% פסימיים בתחום הביטחוני, ו-24% אופטימיים לעומת 17% פסימיים בתחום המדיני. מנגד, תמונה הפוכה – ובהבדלים גדולים יותר – מתקבלת ביחס לפערים החברתיים: 14.5% בלבד חוזים שיפור בתחום זה, ו-38% צופים החמרה. תוצאות דומות עולת גם בהקשר ליציבות הכלכלית של המשק: 19.5% אופטימיים, לעומת 32% פסימיים. בשני התחומים הנותרים – הביטחון האישי וההקשבה של המנהיגים לציבור – אין הבדלים משמעותיים בין שיעורי האופטימיות והפסימיות.

      כל זאת – לגבי הציבור היהודי. בציבור הערבי התמונה מעט שונה – ופסימית יותר: מבחינה צבאית-ביטחונית, התפלגות הדעות היא כמעט שווה בין מי שסבורים שהמצב יישאר אותו דבר, ישתפר או יחמיר (בהתאמה – 29%, 30% ו-27%). מבחינה מדינית-דיפלומטית, הדעה השכיחה היא כי מצבה של ישראל יחמיר (35% צופים כך, 29% צופים כי יישאר אותו הדבר ורק 21% מעריכים שישתפר). מבחינת צמצום הפערים החברתיים יש כמעט שוויון בין מי שצופים שהמצב יישאר או יחמיר, כשרק מיעוט קטן מעריך שהוא ישתפר (36%, 36%, 18%). מבחינת יציבות הכלכלה, הדעה הרווחת היא כי המצב יחמיר (43%, לעומת 23% שהעריכו כי יישאר אותו דבר או ישתפר). מבחינת הביטחון האישי, השיעור הגבוה ביותר סבורים שהמצב יחמיר (39%, יישאר אותו דבר - 34%, ישתפר – 16%). מבחינת הקשב של ההנהגה לציבור – גם כאן התחושה הרווחת היא שהשמיים קודרים (יחמיר – 28.5%; יישאר אותו דבר – 26%; ישתפר – 16.2).

      שני שלישים מהישראלים: החרם האירופי מסכן את כלכלת ישראל

      החלטת האיחוד האירופי לאסור על כל 28 מדינות האיחוד לשתף פעולה ולתת סיוע כלכלי לגופים ישראליים הפועלים בשטחים לא התקבלה באדישות: 67% בציבור היהודי מעריכים שההחלטה מסכנת את ישראל מבחינה כלכלית. כשמדובר בהשפעת ההחלטה על מעמדה הבינלאומי של ישראל, הדעות בציבור היהודי חצויות: כמחצית (49%) הם בדעה שההחלטה מצביעה על סכנה משמעותית למעמדה הבינלאומי של ישראל ושיעור דומה (47%) אינם חושבים שההחלטה מצביעה על סכנה כזאת.

      גם הציבור הערבי, בשיעור דומה לזה היהודי, מעריך כי החלטת האיחוד מסכנת את ישראל מבחינה כלכלית (64%). בשאלת הסכנה למעמד הבינלאומי, גם כאן הדעות חצויות (44% סבורים כי יש סכנה, 48% מעריכים כי אין סכנה).

      מדינה דו-לאומית? רק חצי מהציבור מודאג

      תמונה מורכבת מתקבלת כשבוחנים את עמדות הציבור היהודי ביחס לסיכויים, על רקע המשך התהליך המדיני, להגיע להסכם שלום על בסיס הנוסחה של שתי מדינות. החודש בחנו את עמדות הציבור ביחס לקביעתו האחרונה של השר נפתלי בנט, בפוסט שכתב בפייסבוק, לפיה "רעיון המדינה הפלסטינית בשטחי ארץ ישראל מת". אמנם רוב קטן (54%) אינו מסכים עם אמירתו של בנט, אבל מיעוט גדול (41%) כן מסכימים עמה.

      יתרה מכך, הציבור חלוק כמעט שווה בשווה בין מי שמסכימים למי שאינם מסכימים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאמר לאחרונה כי הסכם השלום הוא חיוני כדי למנוע "מצב בו ישראל תהפוך בעתיד למדינה דו-לאומית", שבה לא יהיה רוב יהודי: 48% מצויים בדעה שקביעה זו נכונה, שעה ש-45% סבורים כי אינה נכונה. נתונים אלה מחזקים את ממצאינו הקודמים, לפיהם אין כיום תמיכה סוחפת ברעיון שתי המדינות, וכי היהגיון הבסיסי שביסוד המשא ומתן, כי ללא מדינה פלסטינית תיווצר מציאות דו-לאומית, אינה מדירה שינה מעיניו של הציבור היהודי בארץ כיום.

      הסקפטיות והשניות בעמדותיו של הציבור היהודי ביחס לפתרון הסכסוך מתבטאת גם בתפיסות האמינות של שני שחקנים מרכזיים בנושא: הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, ונשיא ארהצות הברית ברק אובמה. כך, רק מיעוט קטן (20%) מאמינים לאמירתו של אבו מאזן כי חתימת הסכם שלום תהיה מבחינת הפלסטינים סוף הסכסוך ההיסטורי בין העמים, שעה שהרוב המכריע, 77.5%, אינם מאמינים לדבריו אלו. לעומת זאת, 71% מהציבור היהודי מצוי בדעה כי בהקשר של החזרה לשולחן המשא ומתן, הנשיא אובמה אכן מחויב להגן על ביטחונה של ישראל.

      בציבור הערבי, הרוב (58%) אינם מסכימים עם אמירתו של השר בנט כי פתרון שתי המדינות מת, והשיעור הגבוה יותר, כמעט רוב למעשה (50%), אינם מסכימים עם אמירתו של ראש הממשלה נתניהו כי הסכם שלום הוא חיוני כדי למנוע בעתיד מצב שבו ישראל תהפוך למדינה דו-לאומית. הציבור הערבי חצוי במידת האמונה שלו לדברי אבו מאזן כי חתימת הסכם היא סוף פסוק מבחינת הפלסטינים: השיעור הגבוה יותר (48%) אינו מקבל זאת לעומת 44% המאמינים לדבריו. אולי יש בכך כדי להעיד שערביי ישראל עצמם אינם רואים בהסכם שלום את סוף הסכסוך מנקודת המבט הפלסטינית. שיעור אלה בציבור הערבי הסבורים כי הנשיא האמריקני אובמה מחויב לביטחונה של ישראל גבוה במובהק מאשר בציבור היהודי (82%), וייתכן שיש בכך כדי להעיד שלהערכתם הוא אינו "מתווך הוגן".

      רוב הציבור: תקיפה בסוריה תחזק את מעמד ארה"ב באזור

      ביחס לתקיפה האמריקנית המסתמנת בסוריה, הציבור היהודי חלוק בדעתו בשאלה האם סוריה תקיים או לא תקיים את איומה לתקוף את ישראל אם ארה"ב ובעלות בריתה יכו בסוריה בתגובה על השימוש של כוחות אסד בנשק כימי: שיעור מעט גבוה יותר (46%) לוקח ברצינות את האיום הסורי, שעה שאחוז מעט נמוך יותר (41.5%) מחזיק בדעה שסוריה לא תממש את איומה לתקוף את ישראל. התפלגות הדעות בציבור הערבי בשאלת מימוש האיום הסורי גם היא לא חד משמעית, אך הפוכה מזו היהודית - השיעור הגבוה יותר (47%) חושב שסוריה לא תתקוף את ישראל והשיעור הנמוך יותר (40%) מעריך שהיא כן תממש את איומה. השבוע ערכנו בנפרד ניתוח מעמיק יותר של ממצאים אלו, ומשמעויותיהם מבחינת חוסר האמון של הציבור במסרים המרגיעים של הממסד.

      התפלגות דעות חד-משמעית יותר מצאנו בשאלה כיצד תשפיע מתקפה על סוריה, אם תצא לפועל, על מעמדה של ארה"ב כשחקן מרכזי במזרח התיכון: רוב בציבור היהודי (54%) מעריך כי מעמדה של ארה"ב יתחזק כתוצאה מכך, ורק 14% בדעה שהוא ייחלש. כחמישית (21%) סבורים שמעמדה של ארה"ב לא ישתנה לכאן או לכאן, והשאר אינם יודעים. גם הציבור הערבי חלוק בדעתו בשאלה זו, עם יתרון-מה לסבורים כי מהלך כזה יחליש את מעמדה באזור (יחליש – 33.5%; יחזק – 26%; לא ישפיע – 20%; השאר אינם יודעים).

      בנושא התהפוכות האחרונות במצרים, על רקע הדיווח בתקשורת כי ישראל ניסתה להשפיע על ארה"ב ואירופה שימשיכו את הסיוע הכלכלי למצרים, מסתבר שרוב גדול בציבור היהודי (66%) חושבים או בטוחים שהיה זה צעד נכון. עמדה זו עולה בקנה אחד עם הרוב (56%) המעריך שמבחינת ישראל, טוב שהצבא המצרי הדיח את הנשיא מורסי. ובאותה רוח, לשאלה כיצד תשפיע הדחת מורסי על יחסי ישראל-מצרים, אמנם התשובה השכיחה (34.5%) היא שלא תהיה לכך השפעה על היחסים, אך בין הנותרים, שיעור הסבורים כי ההדחה תשפר את היחסים (30%) גבוה כמעט פי שלוש משיעור המעריכים כי כתוצאה מכך היחסים ייפגעו (12%).

      בשאלת הלחץ הישראלי על המשך הסיוע, הדעות בציבור הערבי שונות מאשר בזה היהודי. כאן דווקא המיעוט (36.5%) חושבים שישראל נהגה נכון אם אכן פנתה למדינות המערב כדי שלא יפסיקו את הסיוע למצרים, לעומת השיעור הגבוה יותר (42%) המעריכים כי מעשה כזה, אם נעשה כפי שדווח בתקשורת, היה לא נכון. עם זאת, כמו בקרב היהודים, גם בקרב הערבים השיעור הגבוה יותר חושבים כי הפלת מורסי טובה מבחינת ישראל (44%) שעה שהמיעוט (33%) חושבים להיפך. באשר ליחסים העתידיים בין ישראל למצרים, בציבור הערבי הדעה השכיחה היא שהיחסים ישתפרו דווקא בעקבות חילופי השלטון במצרים (35.5%), כאשר הקבוצה השנייה בגודלה (28%) סבורה שהם לא ישתנו בעקבות התהפוכה. רק 14.5% מעריכים כי היחסים יורעו.

      ***

      מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ושל המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 27-28 באוגוסט, בקרב 601 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת גילאי 18 ומעלה. הסקר נערך בשפות עברית, ערבית ורוסית. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.5%± ברמת ביטחון של 95%. עיבודים סטטיסטיים: יסמין אלקלעי. הפקה והפקה: נעמה אסטריך, שירה בארי ויהושע עוז.

      לצפייה במדדי השלום הקודמים לחצו כאן

      המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק

      עוד במהדורה:

      על רקע ההמתנה לפעולה אמריקנית בסוריה: הרוסים דווחו על ירי של טילים בליסטיים במזרח הים התיכון. מאוחר יותר התברר כי ישראל היא שהשלימה הבוקר ניסוי מוצלח של טיל "אנקור", המשמש את מערכת הביטחון לדימוי טילים בליסטיים של האויב, ביניהם טילי שיהאב וטילי סקאד.

      המצרים מקימים רצועת ביטחון: הצבא המצרי החליט לרכז מאמצים בסיני ולפגוע בארגוני הטרור שם, והבוקר תקפו מסוקי קרב ופגעו בעשרות חמושים, ובהם גם הרוגים. הרחק ממוקד ההתעניינות בסוריה, בלי "בצלם" ושאר ארגוני זכויות אדם, הצבא מפעיל לחץ כבד על חוליות הטרור המזוהות עם "אל-קעידה".

      כל מה שוויז עוד לא יודע - שרטטנו את מפת הפקקים המלאה בדרך לארוחות החג. איפה תתקעו ואיפה התנועה תזרום?

      התחזית: היום מעונן חלקית ונאה עם טמפרטורות רגילות, מחר ערב החג- ללא שינוי, יתכן טפטוף בשעות הבוקר במישור החורף. בחמישי ללא שינוי, בשישי עלייה קלה בטמפרטורות.

      צפו במהדורה המלאה של וואלה! חדשות