ארצות הברית ביצעה לא מעט טעויות במזרח התיכון בעשור האחרון, ושילמה מחיר יקר עבור טעויותיה. כך לדוגמה, אחת הטעויות הגדולות ביותר הייתה החלטתו של הנשיא לשעבר ג'ורג' וו. בוש לפזר את צבא עיראק מיד לאחר כיבושה באביב 2003. הצבא העיראקי על מאות אלפי לוחמיו היה הכוח היחיד שיכול היה לשמור על סדר במדינה השסועה, אבל האמריקנים החליטו לפרק אותו מנשקו ולפזר את חייליו לבתיהם, כביכול למען קידום הדמוקרטיה בעיראק. התוצאה הייתה אנרכיה מוחלטת, שממשיכה להשתולל עד לימים אלה.
בירושלים יש מי שחושש שהאמריקנים, יחד עם מדינות מובילות באירופה, קרובים כעת לבצע טעות בסדר גודל דומה במצרים. החשש הוא שבשם המחויבות לקידום הדמוקרטיה בעולם הערבי פרויקט שאפתני שאובמה, כמו בוש לפניו, נשאב אליו ונחבל תנחית ארצות הברית מכת מוות על צבא מצרים. אם וושינגטון תחליט לקצץ את הסיוע השנתי שהיא מעבירה לצבא המצרי, שעומד על כ-1.5 מיליארד דולרים, מדינות שונות באירופה ינקטו בצעד דומה, ובמהרה צבא מצרים יאבד כל תמיכה או לגיטימציה בינלאומית. במצב כזה הצבא יתקשה לשלוט במצרים, המצוקה הכלכלית הקשה תוציא מיליונים לרחובות והשכנה הדרומית שלנו תשקע באנרכיה מוחלטת, שממנה ירוויחו בעיקר ארגוני הטרור.
התסריט הזה מדיר שינה מעיניהם של גורמים בכירים בירושלים. על פי דיווח בעיתון "ניו יורק טיימס" מתכוונת ישראל, שבינתיים שומרת על שתיקה מוחלטת לגבי האירועים במצרים, להפעיל לחץ דיפלומטי על ארצות הברית ומדינות אירופה כדי לא לפגוע בסיוע למצרים.
גורם ישראלי בכיר אמר לעיתון כי אם "מתעקשים על ערכים גדולים, מפספסים את הדבר המהותי שיקומה של מצרים. צריך קודם כל להציל את מה שאפשר, ואחר כך לטפל בדמוקרטיה, חירות וכדומה". הגורם הוסיף כי בנקודה הנוכחית, "הבחירה היא בין הצבא לבין אנרכיה".
לקיצוץ הסיוע הבינלאומי לצבא מצרים עשויות להיות השלכות חמורות גם על הסכם השלום בין ישראל למצרים. בחודש שעבר אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בראיון לרשת CBS האמריקנית כי בהקשר המצרי, "לישראל חשוב הסכם השלום, ואחד מיסודותיו של ההסכם הוא הסיוע שארצות הברית מעניקה למצרים", רמז ברור לכך שישראל חוששת מתסריט בו עקב ביטול הסיוע האמריקני, יודיע צבא מצרים שהוא אינו מחויב עוד להסכם השלום. בטווח הקצר התפתחות כזו תפגע בתיאום הביטחוני בין ישראל למצרים בסיני. בטווח הארוך ההשלכות עשויות רחבות הרבה יותר.
בישראל נזהרים לא להעניק לצבא המצרי חיבוק דוב
בהפגנות במצרים בימים האחרונים שני הצדדים מאשימים זה את זה בקבלת תמיכה חשאית מישראל, ובישראל נזהרים מאוד לא לספק דלק לתיאוריות הקונספירציה הללו. את הפרסומים בתקשורת הזרה על תמיכה ישראלית בצבא מצרים, שמצוטטים בהרחבה גם בעיתונות הערבית, מנסים לשמור במינון הנכון: מצד אחד להבהיר לארצות הברית ולאירופה את המחיר של פגיעה בצבא מצרים, מצד שני לא לחבק את הצבא בצורה שתזיק למעמדו ברחוב המצרי האנטישמי.
זו גישה נכונה: לעמדה הישראלית יש אמנם משקל משמעותי בנושא, לפחות בוושינגטון, אבל ישראל לא צריכה להתייצב בחזית הגלויה של המאבק הזה. חשוב לזכור שישנם גורמים נוספים שפועלים נגד קיצוץ הסיוע הצבאי בהם בנות הברית הערביות של ארצות הברית במזרח התיכון, תעשיית הנשק האמריקנית ואפילו גורמים בתוך ממשל אובמה, שמזהירים אותו: אל תחזור, בשם ערכי הדמוקרטיה, על הטעויות הקשות של קודמך בתפקיד.