איפור מוצלח - וזהו? היחצ"ן של חיזבאללה כבר עייף

בשתיים ושלושים בצהריים ראיתי גבר עם תיק איפור. זה היה יום רביעי. הוא חבש כובע שהסתיר ראש מקריח, והופיע, במקרה, בצד שמאל של תצלום גדול בכתבה בלעדית. חשבתי לעצמי: טוב עשה שהתאפר. אך כיצד ידע מראש שהוא עומד להצטלם?

כמה שעות קודם לכן התקשרה בחורה חביבה מדובר צה"ל, ואמרה בקול רך: ארבעה חיילים נפצעו בגבול הצפון. היה פיצוץ, לא אומרים איפה ולא יודעים מה קרה, אולי אסור ואולי פשוט לא יודעים, הרי זה לא שאסור להגיד, פשוט זה כל מה שכן מותר להגיד, אתה מבין שאם אפשר לומר אז אומרים מיד, תודה, בבקשה, שלום.

באותה השעה, הגבר עם תיק האיפור כבר ידע על כל מה שהתרחש קודם לכן בלילה. לפחות כך הוא נראה בזירת הפיצוץ, כאדם בקיא בסקירות העדכניות ביותר ובמידע שאין מסווג ממנו. מיהו האיש? בוודאי בעל תפקיד בכיר בצבא לבנון. או שהוא למעשה קצין חיזבאללה בתחפושת? אולי הוא גם כזה וגם כזה, בבקרים פה ובלילות שם. אולי גם תיק האיפור משמש הסוואה, ומדובר למעשה במטען חבלה.

ואולי האיש עם התיק בכלל לא היה אמור להיות שם.

אך אותו גבר (נניח ששמו חסן) הוא דווקא הדמות הבולטת ביותר בתצלום, הראשון שהפיץ חיזבאללה מאזור הפיצוץ. במשך שעות ארוכות היה בישראל הלם תקשורתי, תגובה אוטומטית לפציעה או למות חיילים, אך בשל רגישות המקרה, נלוותה לכך הפעם גם שתיקה צבאית-מדינית.

השתיקה התנקזה לשמועות על תקרית חמורה בהרבה וכרתה בור עמוק של מבוכה (האם חיזבאללה הרג עשרה חיילים ולא מספרים לנו?). לבור הזה השתחלה בטבעיות מחלקת היח"צ של הארגון הלבנוני, או בשמה המוכר יותר, רשת אל-מנאר.

הרשת פרסמה תצלומים "בלעדיים" מאזור הפיצוץ. מר חסן ותיק האיפור שלו מופיעים בהם, אך בתוצאות הפיצוץ – קשה להבחין. היכן הציוד הצה"לי, אפילו שרוך אחד, שנשכח במנוסת הבהלה; היכן המכתש שיצר הפיצוץ והיכן שיח חרוך אחד לרפואה.

צרכני החדשות של חיזבאללה קיבלו תצלום נוסף, מעין "סקופ" שחיפה על התצלומים הראשונים שלא הראו דבר: "הביטו - דם האויב ניגר על ארצנו". ובכן, לאיזו הוכחה נוספת זקוק אדם בעולם הזה, מאשר לתצלום של טיפת אדומה על מה שנראה כסלע. אין זה אומר שלא ניגרה אף טיפת דם, אך הנוזל כנראה התאדה לפני שהצלמים הגיעו.

ובכל זאת, צריך להודות: בשני העשורים האחרונים, אל-מנאר השתכללה וכבר אינה מקומון שמריצה בשידור חוזר סרטונים אנטישמיים מעליית גג בביירות, אלא תחנה אמיתית שמשדרת תכנים מלאים במשך 24 שעות. אפילו מי שאינו דובר ערבית, ולא יכול אלא להאזין לקריין ולשמוע "אני משקר", חש איום מסוים מהתשדירים שהציגו את ישראל עולה באש הגיהינום.

אבל מאז 2006, וככל שעובר הזמן, פחתה מאוד עוצמת התועלת של התעמולה הזו. ההוכחה לכך היא התצלומים המגוחכים שמפיצה אל-מנאר בשנתיים האחרונות, שבהם נראים זיופים ברורים או סרטי ארכיון שמתויגים כחשיפות.

בעבר היו לא מעט קשבים שהאזינו לשידורי אל-מנאר ותמללו במדויק את איומיה כלפי ישראל. כיום, כל עיתונאי יכול לתרגם בשניות את שידורי הרשת באמצעות טלפון הנייד. דיווחים מקבילים, של סוכנויות ידיעות מערביות, מסייעים רבות להפריך את דיווחי חיזבאללה.

התעמולה של אל-מנאר יכולה עדיין להחזיק מעמד, בעיקר אם חיזבאללה רוצה להשקיע אותה בתחזוק מעמדו הפנימי בלבנון. מצעד של אלפי צעירים, חובשים בנדנות וצעיפים ואוחזים רובי-אוויר, יכול בהחלט להרתיע את תושבי ביירות, ואולי לשדר מסר כלשהו לדמשק. אך כנראה שאזרחי ישראל עדיין חוששים יותר מלטוס מבורגס, מאשר שהם מצליחים להבין את פשרה של תהלוכה צבאית שכזו.

בלוג עולמי || פוסטים אחרונים
גופות מנמנמות בראש המזבלה הגבוהה בעולם
תא הגזים עושה קאמבק: לא אכזרי, סתם הוגן וסביר
האמת המוזרה על שורשי היהודיים של קייט מידלטון

*אוריה כנף uriah_c@walla.net.il