(צפו ברב אלון ביום פתיחת משפטו. צילום: גדעון צנטנר, עריכה: טל רזניק)
בתום משפט מתוקשר שארך כמעט שנתיים, יוכרע הבוקר (רביעי) בבית משפט השלום בירושלים דינו של הרב מרדכי (מוטי) אלון, הנאשם במעשה מגונה בכוח ומעשה מגונה בקטין, תוך ניצול יחסי מרות בעת ששימש ראש "ישיבת הכותל" בעיר העתיקה בירושלים. מוקד הדיון המשפטי בעניינו של הרב נסוב סביב הטענה כי הוא ליטף, חיבק ונישק את א', נער בן 17 שהיה אחד מתלמידיו בישיבה.
סגנית נשיאת בית משפט השלום, השופטת חגית מאק-קלמנוביץ', תצטרך להכריע אם לקבל את עמדת ההגנה, הטוענת כי מדובר בהתנהגות תמימה וחברית כפי שנהג לפי תלמידיו, או את עמדת המדינה, הטוענת שמדובר בחיבוק ממושך לשם סיפוק מיני של הרב תוך התנגדות של הנער.
בתחילת המשפט הואשם הרב אלון בשני מעשים מגונים שביצע לכאורה בכמה הזדמנויות שונות בתלמידיו בין השנים 2003 ו-2005. בהמשך, לקראת סיום שלב ההוכחות בחודש פברואר האחרון, נאלצה הפרקליטות לחזור בה מאחת התלונות, מעשים מגונים נגד ב' בן ה-17, משום התנגדותו של הקורבן להעיד. בשל כך, נאלצה התביעה להתבסס לבסוף רק על תלונתו של א'.
על פי כתב האישום, בשנת 2005 הגיע א' למשרדו של אלון בעמותת "מבראשית" שבראשה עמד, ושם סיפר לרב על מצוקה אישית ומשפחתית בה היה שרוי. לטענתו של הנער, במהלך השיחה ביניהם הניח אלון את רגלו בין רגליו באופן שגרם לו לאי-נוחות. על פי אותה עדות, בהמשך הפגישה, תוך שהוא מביע התנגדות, הושיב אותו הרב על ברכיו, ליטף אותו ונישק את פניו.
בתגובה לכתב האישום טען הרב כי לא מן הנמנע שהתקרב אל הנער מבחינה גופנית כפי שהוא נוהג בעשרות שנים האחרונות כלפי מי שהגיע להתייעץ עמו, אך לא לשם גירוי מיני. בחודש ינואר האחרון, במענה שהגיש הרב לכתב האישום על ידי עורכי הדין יעקב ואריאל רובין, הוא הבהיר כי הוא "מודה בקיום המפגש עם הקטין. הרב מודה כי לא מן הנמנע, כי בעת כניסת הקטין לחדר, הוא חיבק אותו ואולם לא היה זה חיבוק ממושך שנמשך מספר דקות. הרב מודה, כי לא מן הנמנע כי הוא חיבק אותו פעם נוספת ואף כי נישק אותו, כפי שהרב נוהג לעשות עשרות שנים בדורשי עצתו המבקשים עידוד וחיזוק אמוני. אם יוכח כי היו נשיקות גם באזור העורף והצוואר, כי אז לא היו בכוונה מינית כלשהי, אלא מתוך חיבוק של נחמה או עידוד בלבד. הרב מכחיש בכל תוקף כי המעשים שנעשו על ידו היו לשם גירויו המיני או כי יש להם הקשר מיני כלשהו".
מהבולטים שברבני הציונות הדתית
פרשת המין של הרב אלון זעזעה את הציבור הדתי-לאומי בארץ. אלון נחשב לאחד הרבנים הבולטים בזרם, התחנך ולמד בישיבת מרכז הרב וישיבת אור עציון, נחשב לאחד מהמייסדים של ישיבת קריית שמונה, כיהן כראש "ישיבת הכותל", ראש התנועה הרוחנית-חברתית "בראשית", ראש ישיבת חורב ואף כחבר במועצה להשכלה גבוהה. ב-2006 הודיע במפתיע על יציאה לחופשה, ועבר להתגורר במושבה מגדל בצפון. למרות זאת, המשיך לשמור על קשר עם עמותת "מבראשית" ועם ישיבת "הכותל".
בהמשך התברר כי הסיבה לכך הם הגבלות שהוטלו עליו על ידי פורום "תקנה הפורום למניעת הטרדות מיניות" על רקע חשדות לביצוע מעשים מגונים בשניים מתלמידיו. לטענת אנשי הפורום, שפרסמו את החלטתם ב-2010, הפר הרב אלון את התחייבותו בפני הפורום להפסקת כל פעילות חינוכית וציבורית למשך שמונה שנים ולכן הוחלט לפרסם את הדברים. היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הורה למשטרה לבדוק את התלונות ובנובמבר2011 הוגש נגדו כתב האישום. לאורך כל אורך המשפט טען אלון לחפותו, טען כי נהג במגע גופני קרוב ואוהב בתלמידיו אך הכחיש כל קשר למעשים מגונים או מיניים אחרים והסביר כי האשמות נגדו מקורם ברדיפה אישית.