בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, כאשר נטיית הציבור הינה לחשיפה עצמית ושיתוף בחיים הפרטיים, נדמה שהשאלה האם הזכות לפרטיות נפגעת היא שאלה רטורית. הציבור סבור לתומו כי כאשר הוא בחור לשתף את העולם במידע האישי שלו, כגון תמונות, הגיגים, דעות ובילויים חברתיים - החשיפה נתונה לשליטתו. אך לא כך הוא; פעמים רבות פורסם ברשת מידע אינטימי ופוגעני, לרבות תמונות וסרטונים במצבים אינטימיים שהופצו אך ורק מתוך כוונה לגרום לפגיעה וביזוי של המצולם. למותר לציין את הנזק הבלתי הפיך ועוגמת הנפש שנגרמו, תוך רמיסה מהותית של הזכות לפרטיות. כך גם לגבי פרשיות ואירועים החוסים תחת צו איסור פרסום, או איסור לפרסם את פרטיהם של המעורבים. לא פעם, חושף טוקבקיסט עלום שמו של אדם ופוגע פגיעה אנושה בפרטיותו, לעתים תוך הפרת צו שיפוטי.
אך נדמה כי הפגיעה החמורה יותר בזכות לפרטיות, זו שאמורה להדאיג את הציבור כולו - היא דווקא זו הנגרמת על ידי המחוקק ורשויות האכיפה. בשנים האחרונות חוקקו בכנסת חוקים בעלי צביון מובהק של פגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המעגן את הזכות לפרטיות. מחד ניצב הטיעון כי בעידן בו המידע הוא רב, התחכום הטכנולוגי מספק יתרון לפורעי חוק - ועל כן יש לאפשר לרשויות המדינה, ובהן משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, נגישות מהירה וישירה למידע החסוי. מאידך, זהו אבסורד לטעון כי קיים צורך להגן על שלומו וביטחונו של הציבור באמצעות לא פחות מאשר פגיעה מהותית בפרטיותו.
דוגמה מובהקת לחוק שעלולים לעשות בו שימוש למטרות שלא לשמן חוקק הינו חוק חוק נתוני התקשורת מ-2007. החוק מתיר לרשויות, ובהן המשטרה והשב"כ, לקבל מספקיות התקשורת מידע על שיחות טלפון של מנוייהן. כמו כן, הוא מאפשר להעביר מידע אודות שליחה וקבלת מסרונים וחשיפת זהות הצדדים, נתוני מחשב אודות משלוחי דואר אלקטרוני, ולאתר את מיקומו של אדם באמצעות איכון הטלפון הנייד שלו.
חשיפת המידע הפרטי ואיסופו על ידי הרשויות הינה ללא ספק פגיעה חמורה בזכות לפרטיות. טרם חקיקת החוק, היה מידע זה נגיש לרשות אך ורק לאחר שהתקיימה ביקורת שיפוטית וניתן צו שופט. כך שימש בית המשפט כגוף מפקח על עבודת המשטרה והרשות, כאשר השופט עורך איזונים בין הזכויות המנוגדות - מחד, הצורך לאפשר מסירת המידע הפוגע בפרטיות, ומאידך, השמירה על האינטרס הציבורי. לשכת עורכי הדיו ואגודות למען זכויות אזרח עתרו לבג"ץ נגד החוק הפוגעני, אך לשווא. בית משפט העליון, שהיה מודע לפגיעה החמורה בפרטיות ולחשש כי ייתכן שייעשה בחוק שימוש פסול, מצא שהחוק מגן על ערכים ראויים והביע תקווה שייעשה בו שימוש ראוי, תוך שמירה על טוהר המידות.
פוטנציאל נפיץ
המגמה הצוברת תאוצה, של פגיעה בפרטיות האזרח הקטן על ידי "האח הגדול", משתקפת גם בפרויקט המאגר הביומטרי, פיילוט שהושק בחודש שעבר. נטילת שתי טביעות אצבע מאזרחים וצילום ביומטרי של פניהם הינו איסוף מידע שללא ספק מגלם פוטנציאל רב של פגיעה באזרחי ישראל שיסכימו להתנדב לפרויקט.
די לדמות את הפוטנציאל הנפיץ הגלום בנתונים אלו במידה והם זולגים מהמאגר, שאינו מאובטח דיו, כדי להיווכח עד כמה הפגיעה בזכות היא הרת אסון. הזכות לפרטיות נפגעת גם אם השימוש יהיה מושכל ויוגבל לצרכים משטרתיים ותו לא, כפי שנטען היום. שוו בנפשכם עד כמה תהיה חמורה אם בעתיד, ירחיבו המחוקק ובתי המשפט את השימוש במידע לצרכים נוספים, שפגיעתם בזכות לפרטיות היא גורפת.
אם ננסה להקיש מארצות הברית, בה החוקה הינה נר לרגלי בית המשפט והם המקפידים עד מאוד בשמירה על זכויות היסוד של האזרחים, ניווכח שהמצב אינו מעודד. מאז פיגועי ספטמבר 2011, נדמה שגם האומה שמתהדרת בחוקה מעוררת השראה שכחה קמעה זכות לפרטיות מה היא. כך למשל, נתון כיום הממשל במבוכה עם חשיפתן של תוכניות חשאית שונות לאיסוף מידע על הציבור. משיכת תכתובות דואר אלקטרוני, תמונת, סרטונים, צ'אטים ואפילו מידע על שאלות שהזינו אזרחים למנועי החיפוש היוו בסיס למשא ומתן בין הממשל האמריקאי לבין חברות וספקיות האינטרנט - גוגל, מייקרוסופט, פייסבוק, יאהו ועוד. עשרות אלפי מסמכים סיפקו מידע על לקוחות חברות האינטרנט. הממשל הובך, הציבור התרעם - והזכות לפרטיות הופרה.
אנחנו חיים כבר בעידן "האח הגדול", זה המשקיף באזרח מהצד או מלמעלה. אנו מצויים בעידן בו הרשויות רואות אותנו ודרכנו. הציבור הופך שקוף, התנהלותנו חשופה. השאלה הינה - אנה אנו צועדים? האם לכיוון של רמיסה מוחלטת של הזכות לפרטיות, לנוכח העידן הטכנולוגי המתוחכם בו אנו מצויים ובשם השמירה על ביטחון הציבור והמדינה? או שמא יעמדו המחוקק ושומרי הסף האמונים על שלטון החוק, בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון - ויעצרו את הפרץ של רמיסת הזכות לפרטיות.
עו"ד רויטל סויד, מומחית לדין הפלילי, יו"ר הועדה לעניינים פליליים במחוז תל אביב והמרכז, ומרצה במכללת שערי משפט. עו"ד סויד תיטול חלק בוועידת המשפט השנייה ובטקס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב והמרכז שייערכו ב-26 באוגוסט בשיתוף וואלה! חדשות, בהשתתפות שרת המשפטים, נשיא בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה.
לפרטים והרשמה לוועידה לחצו כאן
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il