בני הזוג פרלמן לא הבינו מי זה חובט להם בדלת בשעה 7:00 בבוקר, ביום בהיר בנובמבר האחרון. "היינו בטוחים שזה מחבל", מספרת קרן, האישה. בני הזוג מתגוררים בקרוואן מטופח במאחז תפוח מערב שבהתנחלות המפורסמת בשומרון, וכבר ידעו בעבר חקירות שב"כ ומשטרה, אבל התפרצות כזו לא ראו מזמן. "הבת שלנו, בת החמש, פתחה את הדלת ופתאום בבת אחת נכנסו 20-30 שוטרים פנימה ואמרו לנו 'קומו, יש לנו פה צו חיפוש על רצח'", המשיכה קרן. בעלה חיים התעורר במפתיע והביט בצו החיפוש. שם היחידה החוקרת שהיה כתוב בצו היה ימ"ר תל אביב. הוא לא הבין מה לו ולעיר ללא הפסקה.
השוטרים, בינתיים, הפכו את הבית וחיפשו אקדח. אחרי דקות ארוכות, הקרוואן היה באי-סדר מוחלט. השוטרים ניגשו לפרלמן ואמרו לו: "אתה עכשיו בא איתנו". מסביב לבית היו סוואנות משטרתיות, מאבטחות את המקום. לבני הזוג ארבעה ילדים, הגדול שבהם בן שמונה וכולם לא הבינו מה לאביהם ולרצח. "כשהילד ראה שלוקחים את חיים, הוא חשב שהשוטרים עומדים לרצוח את אבא שלו, הוא לא הבין", סיפרה קרן. לאט לאט נפל האסימון: אקדח, ימ"ר תל אביב, חיפוש בהתנחלויות. במשטרה חושדים שפרלמן קשור לרצח בבר-נוער.
"חיפשו דווקא בהתנחלויות"
הפרקליטות אמנם הגישה בחודש שעבר כתב אישום נגד חגי פליסיאן באשמת הרצח במועדון הקהילה הגאה, על רקע סכסוך אישי עם בעליו, אולם בשנים האחרונות התעקשו במשטרה למצוא את העומדים מאחורי הפיגוע דווקא בימין. על אף שבפועל לא הייתה למשטרה כל אינדיקציה למעורבות איש מההתנחלויות במעשה, בשנה האחרונה נחקרו לפחות שבעה אנשים שונים מהיישובים באזור בנימין והשומרון בהקשר לפרשה. איש מהם לא היה בבר-נוער, חלקם מתעקשים שכלל לא היו באזור תל אביב בשנים האחרונות. למרות זאת, פעם אחר פעם התעקשה המשטרה לבצע פעולות חקירה נגד מתנחלים בניסיון נואש למצוא את האחראים לרצח דווקא בשורותיהם.
עבור פרלמן, למשל, זו לא החקירה הראשונה. ב-2010 הוא נעצר בחשד לרצח פלסטינים בסוף שנות ה-90. חודש ימים היה פרלמן נתון לחקירות שב"כ, אך שתק בכל חקירותיו, ולבסוף שוחרר לחופשי. מעבר לכך, פרלמן, שהיה נתון בחודשים שקדמו למעצר למעקב צמוד של סוכנים, הצליח להקליט בסתר את אנשי הארגון ולהביך את סוכני השב"כ. "הגענו לחדר החקירות במטה המשטרה ליד אצטדיון בלומפילד, ופתאום השוטרים היו נחמדים", הוא משחזר. "הכינו לי קפה, דיברו יפה, ואז החוקר אמר לי: 'שמע, אנחנו רוצים לדבר איתך על הבר-נוער. אתה לא חשוד, אבל אתה יכול לעזור לנו'". פרלמן זעם על החוקר. "התפרצתי ואמרתי לו: 'באיזו זכות אתה מפחיד את אשתי והילדים שלי ככה, ואחר כך רוצה שאעזור לך?'", שאל. "הייתם יכולים להתקשר".
פרלמן סיפר כי הבהיר שהוא לא מסכים עם מה שקרה בבר-נוער, שאין לו דבר נגד הומוסקסואלים, ושלרצח זה אין הצדקה, "אבל אחרי איך שהתנהגו אלינו אני לא מעוניין בכלל לדבר". החוק הודיע לפרלמן שהוא יישאר בחקירה עד שיפתח את הפה, אלא שכנראה שכח שהנחקר לא הוציא הגה מהפה מול חוקרי שב"כ קשוחים במשך חודש. פרלמן עצם את עיניו, מלמל שירים ואחרי כמה שעות גורש מהתחנה.
"הם היו כל כך נואשים למצוא את הרוצחים של הבר-נוער וחיפשו דווקא בהתנחלויות ובגבעות", אמר פרלמן, וקרן הוסיפה: "ועל הדרך, בגלל שהצלחנו בזמנו להביך את המשטרה ואת השב"כ הם באו דווקא אלינו למרות שידעו שאין לנו קשר לבר-נוער. באותה השבת של הרצח בכלל היינו בגבעת וושינגטון, אבל מבחינתם אנחנו אוויר. באו לכאן, הפכו בתים, התנהגו אלינו בצורה משפילה. מאז הפשיטה שלכם הילדים צריכים לעבור טיפול בטראומה, ואנחנו מוציאים על זה כסף רב, אבל במשטרה בכלל לא מתנצלים. הנה, היום הם כבר יודעים שאין לאף אחד מהאזור איזשהו קשר לרצח, אז למה לא מתנצלים?".
הקונספציה של ג'ק טייטל
בעקבות המקרה, צפוי פרלמן להגיש תביעת נזיקין נגד המשטרה. "תראה איזו בושה. הם שפכו מיליונים על החקירה הזאת ובסוף, רק במקרה, ובלי קשר לפעולות שלהם, הגיעו לרוצח האמיתי. הם פשוט לא יעילים, אבל על המתנחלים הם גיבורים גדולים. מתחת לבית שלנו כמעט נהרגה ילדה מאבנים, למה לא משקיעים מיליונים על זה?".
דבר מעצרו של פרלמן נאסר בזמנו לפרסום בשל צו איסור הפרסום הגורף שהוציאה המשטרה על כל התפתחות בחקירת הרצח. אבל הוא לא היה היחיד: יום קודם למעצר, נעצר מתנחל בשנות ה-30 לחייו, המתגורר בהתנחלות באזור שילה, גם כן בחשד למעורבות ברצח בבר-נוער. תוך שעות ספורות הוא שוחרר. "הוא לא הבין מה רוצים ממנו", סיפרו מקורביו. באותם חודשים ניסתה המשטרה לשוב ולנסות לייחס את הפיגוע במועדון למחבל היהודי ג'ק טייטל, על אף שכבר בימים הראשונים למעצרו הובהר שאין לו קשר לאירוע. בחקירותיו אמנם הודה טייטל בתחילה בביצוע הרצח, אלא שלמעשה התברר כי באותו הזמן הסיע זוג חברים מיישובו שבות רחל לבית חולים בירושלים ללידת האישה. לבר-נוער לא היה לו קשר, אבל במשטרה, גם שנים לאחר מכן, המשיכו להתעקש.
חברים של טייטל משבות רחל נלקחו לתשאולים במשטרת תל אביב, ונחקרו גם הם בחשד למעורבות באירוע. גורמים בימין מספרים שלאחד מהם, פעיל המוכר באזור ירושלים כמי שמסייע לנערות במצוקה ונוטל חלק במאבק נגד התבוללות, אף הוחרם האקדח האישי ונבדק אם יש התאמה בינו לבין הכדורים שנמצאו במועדון הקהילה הגאה. קשר, כמובן, לא נמצא, אבל כיוון החקירה המשיך להיות זהה: הרוצח מהבר-נוער הגיע מהימין. "אנו רואים בחומרה את העובדה שמשטרת ישראל חקרה והשפילה מספר נחקרים בידיעה ברורה שאינם קשורים כלל לפרשת הבר-נוער, כל זאת תוך זלזול ובלי להתחשב בהשפעתה הקשה של החקירה על הנחקרים", אומר עו"ד עדי קידר שייצג כמה מהחשודים מטעם עמותת "חננו". "חלק מהנחקרים אף הגישו תלונות במחלקה לחקירות שוטרים על היחס המזלזל והפוגע בהם, וכל זאת בחקירה שלא היה מקום לקיימה מלכתחילה".
אחת הנחקרות בימ"ר תל אביב הייתה אשתו של טייטל, רבקה. באוקטובר האחרון פשטה המשטרה על ביתה בשבות רחל ועצרה אותה לחקירה. נדגיש שוב - בשב"כ הבינו כבר לפני שלוש שנים שטייטל מתפאר ברצח לא לו, אבל זה לא הפריע לקונספציה של ימ"ר תל אביב. באותו היום נחקרה שוב, שוחררה, וכעבור כמה ימים נעצרה ונחקרה פעם נוספת. טייטל שמרה על זכות השתיקה אבל את החקירה היא לא תשכח. לדבריה, שני החוקרים נצמדו אליה פיזית, קיללו ודיברו אליה בגסות. "איך הבל הפה שלי?", שאל אותה לדבריה אחד החוקרים. "איך זה כשגבר מתקרב אלייך ככה? הרבה זמן לא הרגשת הבל פה של גבר".
בעקבות כך הגישה טייטל תביעת נזיקין נגד המשטרה על 80 אלף שקלים בגין הטרדה מינית, באמצעות עו"ד איתמר בן גביר. בין לבין, נשאלה על מעשיה ועל מעשי בעלה במוצאי השבת שבה אירע הרצח. על פי כתב התביעה, במהלך החקירה אמר אחד החוקרים לטייטל: "כמה מעניין זה יהיה אם הבן שלך יהיה מזדיין בתחת, רק לאלוקים יש חוש הומור שכזה". לבסוף טייטל שוחררה. הרוצח האמיתי, כך נראה, נמצא לבסוף הרחק מהגדה המערבית, בלב רמת גן, בשכונת פרדס כץ.
ממשטרת מחוז תל אביב נמסר בתגובה: "בפרשה נבדק מספר רב של כיווני חקירה שונים. באשר לטענות כנגד התנהלות המשטרה, בפני הטוענים עומדת האפשרות להגיש תלונה למחלקה לחקירות שוטרים".