הדילמה של נתניהו: כסף מאירופה או התנחלויות?

הסנקציות נגד ההתנחלויות, שאותן קיבל האיחוד האירופי לפני כשבועיים, הציבו את ישראל בפני מבוכה דיפלומטית, אבל בקרוב הן עשויות גם להתחיל לפגוע בפועל בכלכלה הישראלית. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ייאלץ במהלך השבוע הבא להכריע בדילמה לא פשוטה: האם לצרף את ישראל לפרויקט המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי, "אופק 2020", ובתוך כך לחתום על הסכמים שלא יחולו על מוסדות מעבר לקו הירוק, או לדחות את הצטרפות ישראל לתכנית ולהסתכן בוויתור על מענקים בשווי יותר מחצי מיליארד שקלים.

המגעים הרשמיים בין ישראל לבין האיחוד האירופי בנוגע לתכנית היוקרתית אמורים להתחיל בעוד כשבועיים, ביום חמישי ה-14 באוגוסט. את הצד הישראלי אמור לייצג מרסל שאטון, שעומד בראש המינהלת לשיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד האירופי (ISERD), ומן הצד האירופי ישתתפו נציגים מנציבות האיחוד האירופי בבריסל.

לפני קבלת ההחלטה נגד ההתנחלויות, מפגש בסדר גודל כזה בין פקידים משני הצדדים לא היה עולה לכותרות. אלא, שלסבב הדיונים הזה יגיע הנציג הישראלי רק לאחר שהגורמים הבכירים ביותר בירושלים, ובראשם כמובן ראש הממשלה נתניהו, יכריעו האם ישראל תסכים לקחת חלק בתכנית גם במחיר חתימה על הסכמי שיתוף פעולה בהם יצוין מפורשות כי הסכם זה "אינו חל על מוסדות שנמצאים מעבר לקווי ה-4 ביוני 1967".

אם ישראל תחליט לא לקחת חלק בתכנית, בשל הסתייגותה מהסעיף המחרים את ההתנחלויות, המחיר הכלכלי יהיה כבד: במסגרת תכנית "אופק 2020" צפויה ישראל לקבל יותר ממאה מיליון אירו במענקי מחקר. הסכום המדויק שישראל תרוויח מהצטרפות לפרויקט אינו ידוע, אבל לשם השוואה, במסגרת פרויקט המחקר והפיתוח הקודם של האיחוד האירופי – פרויקט SP7" " – השקיעה ישראל כחצי מיליון אירו וקיבלה בתמורה יותר מ-630 מיליון, כלומר "רווח נקי" של יותר ממאה מיליון אירו לטובת המחקר המדעי בישראל. גורמים מקצועיים אומרים כי ויתור על המענקים הללו יהווה פגיעה קשה במחקר המדעי במדינה.

גורם מדיני ישראלי אמר לוואלה! חדשות כי בשבוע הבא ייערכו מספר דיונים בנושא בהשתתפות ראש הממשלה. הגורם תיאר כך את ההתלבטות בירושלים: "אם אתה מצטרף להסכם והגופים שמשתתפים חותמים על ההנחיות של האירופים, אתה שולח מסר קשה למתנחלים, בתקופה שהיא גם כך רגישה מבחינתם", הוא אומר, ומוסיף כי אם "אתה דוחה את המשא ומתן עד שהאירופים ישנו את ההחלטה בנושא ההתנחלויות – אתה מסתכן באובדן המענקים". הגורם הוסיף כי בישראל עדיין מקווים שהפיתרון לדילמה הזו לא יתמצה בשתי אפשרויות בלבד – חתימה או אי חתימה – אלא שתהיה אפשרות לדיאלוג עם האירופים על אופן הניסוח של הסעיף ועל מועד יישומו בפועל.

לפני כשבועיים אמר גורם בכיר בירושלים כי בעקבות התנעת המשא ומתן המדיני, יש אפשרות שהאיחוד האירופי יישם בפועל את ההחלטה נגד ההתנחלויות "בפרשנות המשפטית המקלה ביותר שלה", ואולי אף ידחה את יישומה במספר חודשים, כדי "לתת צ'אנס" לתהליך המדיני. אותו גורם העריך כי האירופים לא מעוניינים להצטייר כמי שמחבלים במאמצי השלום שמובילה ארצות הברית, ולכן יהיו פתוחים לדיאלוג עם ישראל בנושא.

רמז לאפשרות שהאיחוד ידחה את יישום ההחלטה עלה גם ביום רביעי האחרון במהלך ביקורו של נשיא המדינה, שמעון פרס, בליטא, שמכהנת כרגע כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי. פרס ערך מסיבת עיתונאים משותפת עם נשיאת ליטא דליה גריבאוסקאיטה וביקש ממנה לפעול לדחיית ההחלטה. גריבאוסקאיטה השיבה כי תעלה את הנושא לדיון במפגש הבא של שרי החוץ של האיחוד. אלא שהמפגש הזה צפוי להתקיים רק לקראת סוף החודש – יותר משבוע לאחר תחילת הדיונים בנוגע להצטרפות ישראל לתכנית המחקר והפיתוח. גורם מדיני ישראלי אמר כי התחושה בירושלים היא שהאירופים "גוררים רגליים ומושכים זמן בסוגיה הזו".

עוד על המתיחות בין ישראל לאיחוד האירופי:
האיחוד האירופי: מודאגים מהקפאת הפרויקטים בשטחים
התגובה לחרם: ישראל מקפיאה פרויקטים עם אירופה בשטחים
המאמץ האירופי: לסמן מוצרי ההתנחלויות עד סוף 2013