זו עדיין לא מלחמת אזרחים, אך אירועי הלילה (שבת) מעידים על גודל הקרע במצרים, בין תומכי האחים המוסלמים לבין הצבא, שלעת עתה מצליח עדיין לזכות בתמיכת קבוצות חילוניות רבות, כמו גם בתמיכתם של האיסלאמיסטים הסלפים. בעייתו הגדולה של הצבא היא שמספרם הגבוה יחסית של ההרוגים יגרום לכך שהתמיכה המרשימה בו צפויה להיפגע בהדרגה. כך למשל, אנשי עבד אל-מונעם אבו אל-פותוח, יריב מושבע של האחים המוסלמים שהיה בעבר חבר בתנועה, כבר גינו את מה שהוגדר "טבח".
אפילו לגבי מניין ההרוגים יש כיום מחלוקת של ממש במצרים. בעוד שהאחים המוסלמים טוענים שכ-150 בני אדם נהרגו מאז הלילה, במשרד הבריאות המצרי דיווחו כי 29 "בלבד" נהרגו בשלל העימותים וההפגנות. גם לגבי מספר האנשים שיצאו אתמול להפגין יש אי-בהירות. לטענת כלי התקשורת במצרים, כ-30 מיליון בני אדם יצאו אתמול להפגין את תמיכתם בצבא המצרי או באחים המוסלמים. המספר הזה, איך שלא בוחנים אותו, נראה מופרך. קשה להאמין שאחד מכל שלושה אנשים במצרים יצא אתמול להפגין נגד המשטר החדש או בעד. אך גם אם אין מדובר ב-30 מיליון בני אדם, ברור כי מיליונים יצאו להפגין ובכך המחישו את רמת המוטיבציה של המחנות היריבים.
כמה דברים בכל זאת נראים לעת עתה ברורים הרבה יותר. ראשית, שר ההגנה עבד אל-פתח א-סיסי כבר אינו נזהר בכבודם של אזרחי מצרים. בשונה מהנשיא לשעבר חוסני מובארק שלא יכול היה לתת הוראה לצבא לירות במפגינים, סיסי לא רק שיכול, אלא השבוע החליט שהוא גם רוצה. הפקודה ניתנה ואתמול כבר ניכר שינוי בקו של הצבא כלפי המפגינים. הממשלה, הנשיא החדש עדלי מנסור כולם החליטו להוריד כפפות ולהפסיק את ההפגנות.
אולם העובדה השנייה שמתבהרת כעת, היא שאין בכוונת האחים המוסלמים להפסיק את המחאה, כבד ככל שיהיה מחירה בדם. התנועה נחושה להציף את רחובות מצרים במפגינים ולהביא לכך שההמונים שתמכו במהפכה השנייה, יבקשו כעת להיפטר מהצבא. כרגע זו נראית משימה בלתי אפשרית כמעט, אולם לנוכח מספר ההרוגים הגבוה, הדברים עלולים להשתנות.
המערכה רחוקה מסיום. "איש הברזל" סיסי נחוש להביס את האחים המוסלמים, בעוד שאלה משוכנעים כי יצליחו להפילו. כך או אחרת, ברור שאם מצרים לא תחזור לתפקד מבחינה מנהלתית וכלכלית בשבועות הקרובים, גם מדיניות היד הקשה של הצבא המצרי כלפי האחים, לא תסייע בייצוב השלטון והתסיסה רק תלך ותגבר.