פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המחסלים נגד המהססים: המלחמה הסודית לשחרור גלעד שליט

      בשב"כ שיערו היכן הוא מוחזק, אך חששו מפיאסקו. להוציא המבצע החשאי לחטיפת אחמד אל-ג'עברי שנחשף לראשונה בוואלה! חדשות, המאמץ להשיג מידע על שובי שליט לא תורגם ללחץ צבאי

      זה אמור היה להיות המבצע הנועז ביותר של צה"ל בשנים האחרונות, יוצא דופן בתעוזה, במורכבות ובתוצאה הצפויה. ראש הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד אל-ג'עברי, הרמטכ"ל של עזה, אמור היה להיחטף על אדמת עזה ולהפוך לשבוי שתמורתו יוחזר החייל גלעד שליט. סיפור זה נחשף בראשונה בוואלה! חדשות, וניתן רק לשער שדורות של לוחמי היחידות המיוחדות היו גדלים על המבצע, שייתכן שהיה מכונה "אנטבה של המאה ה-21", לו היה מסתיים בהצלחה. אך הלוחמים, שכבר נפרסו ונערכו בעזה כדי לחטוף את הטרוריסט מספר אחת של החמאס, נאלצו לשוב לישראל בלי ג'עברי.

      גלעד שליט עם אחמד ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס,יוצא מהשבי על ידי החמאס והמצרים, אוקטובר 2011 (אתר רשמי , אתר חמאס)
      אחמד ג'עברי לצדו של גלעד שליט ביום השחרור (צילום: אתר החמאס)

      לא מעט טענות נשמעו נגד המודיעין הישראלי וצה"ל על כישלונם בהשגת מודיעין על המקום שבו הוחזק שליט ובהשגת קלפי מיקוח. הדברים הבאים עשויים לשנות במעט את התמונה שהצטיירה בדעת הקהל הישראלית: לא רק ששב"כ וצה"ל עשו מאמץ אדיר כדי למצוא קצה חוט שיוביל למקום הימצאו של שליט ואף הצליחו בכך חלקית, אלא שבמחצית השנייה של 2008 אף יצא לדרך מבצע שאמור היה להביא לכלא בישראל את קלף המיקוח בהא הידיעה, הג'וקר, האיש שהחזיק בשליט.

      כך הפך רמטכ"ל החמאס לבן מוות

      הכוונה לחסל את אחמד אל-ג'עברי או לחטוף אותו נולדה עוד לפני חטיפתו של גלעד שליט ביוני 2006. ג'עברי, שעסק בבניין כוחו של החמאס, היה האיש שהאיץ את התחמשות הזרוע הצבאית וזה שדחף את אנשיו לשגר עוד ועוד רקטות לישראל. יואב גלנט, שנכנס לתפקיד אלוף פיקוד הדרום בסוף 2005, ראה בג'עברי יעד לגיטימי לפגיעה. אז נולדה התכנית הראשונה לחסל את רמטכ"ל חמאס. גלנט, שהיה שותף לעשרות מבצעים נועזים במדינות אויב, האיץ בממונים עליו - תחילה ברמטכ"ל דן חלוץ ולאחר מכן ביורשו גבי אשכנזי - לחסל את ג'עברי ובהקדם. לראייתו, ראש הזרוע הצבאית של החמאס היה אחראי לפגיעה באזרחים ישראלים ובחיילים, מה שנתן לצה"ל לגיטימציה חוקית להרוג אותו.

      כך הפך ג'עברי לבן מוות כחצי שנה לפני שהצליח החמאס בשיתוף ארגונים אחרים, להוציא לפועל את הפיגוע בכרם שלום שהסתיים בחטיפתו של שליט. גם לאחר החטיפה ובתקופת הרגיעה היחסית בעזה, המשיך ג'עברי להניע את הזרוע הצבאית מאחורי הקלעים, פעל להתחמשותה במיטב כלי הנשק (יחד עם עוזרו מרוואן עיסא שהפך ליורשו) ונתן במידה רבה השראה לשאר הארגונים שפעלו נגד ישראל.

      פעיל הזרוע הצבאית של חמאס מחזיק רקטת קסאם (GettyImages)
      ג'עברי הוביל את התחמשות החמאס. פעיל חמאס ברצועה מחזיק רקטה (צילום: אימג'בק / GettyImages)

      בשנים שלפני חטיפת שליט היווה ג'עברי איום לא רק על ישראל אלא גם על ראשי הזרוע המדינית של החמאס. איסמעיל הנייה, מחמוד א-זהאר ואחרים, הבינו קצת באיחור שלג'עברי יש אג'נדה משלו ושהוא לא מתייעץ עמם בנוגע להחלטות משמעותיות כמו הפסקת אש או חטיפת חייל ישראלי, ואפילו לא על ההפיכה שעשו אנשיו ברצועה. שלוש שנים בערך לאחר שקיבל את הפיקוד על הזרוע הצבאית, "אבו מוחמד" נעשה לאיש החזק של הרצועה והוא רק בן 46.

      כרמטכ"ל החמאס, פיקח ג'עברי מקרוב על מבצע החטיפה שתוכנן שבועות מראש. התכנית המקורית של המחבלים השתבשה, אך הם מצאו עצמם ליד טנק ישראלי, שבו הסתתר החייל גלעד שליט. שניים מחבריו של שליט לטנק, סגן חנן ברק וסמ"ר פבל סלוצקר, נהרגו, השלישי נפצע וחולץ לאחר מכן. שליט יצא עם ידיים מורמות והסגיר עצמו לידי אנשי החמאס.

      צהל מפוצץ את המנהרה בכרם שלום ששימשה לחדירת מחבלים (דובר צה"ל)
      שליט יצא בידיים מורמות. פיצוץ המנהרה ששימשה את המחבלים כדי לחדור לשטח ישראל (צילום: דובר צה"ל)

      עמוס הראל פרסם בזמנו ב"הארץ" כי יומיים לפני החטיפה, ב-25 ביוני, אמור היה לצאת לדרך מבצע של סיירת מטכ"ל שנועד לעצור פעיל חמאס ושמו מוסטפא מועמר ממזרח לרפיח. לפי השב"כ, היה למועמר מידע על פיגוע שמתכנן הארגון בקרוב. המבצע יצא לדרך באיחור של 24 שעות; חיילי סיירת מטכ"ל עצרו את איש החמאס ואת אחיו, במבצע לא מורכב במיוחד.

      הראל כתב כי אחת הטענות שהושמעו במטכ"ל הייתה שהעיכוב ביממה, כפי שדרשו ראשי אגפי המודיעין והמבצעים עמוס ידלין וגדי אייזנקוט, בניגוד להמלצת פיקוד הדרום, אוגדת עזה וסגן הרמטכ"ל משה קפלינסקי, עלה ליושבי הטנק בחייהם ואפשר את חטיפת שליט. פעיל החמאס שנעצר בשבת לפנות בוקר הועבר לחקירת שב"כ. ביום ראשון, כמה שעות לאחר החטיפה, מבלי שיידע עליה, סיפק לחוקריו את כל הפרטים שיכלו לסייע לסיכולה. למרבה הצער, הפרשה הזו, שהותירה עננה מעל לראשיהם של כמה מקציני צה"ל בעבר ובהווה, לא הייתה הסוגיה האחרונה הנוגעת לשליט, שסיפקה עילה למלחמת גנרלים.

      "אשכנזי רצה שקט בעזה"

      ביום ראשון בבוקר, זמן קצר לאחר החטיפה, נחתו במעבר כרם שלום אלוף הפיקוד גלנט וראש אמ"ן ידלין, שאמור היה לבקר בפיקוד ללא קשר לפיגוע באותו הבוקר. במקום כבר היה מפקד אוגדת עזה דאז, תא"ל אביב כוכבי - ראש אמ"ן הנוכחי. גלנט אמר לנוכחים שלדעתו צריך לפגוע מיד באיסמעיל הנייה ובמחמוד א-זהאר. ידלין לא התלהב מהרעיון. גלנט לא הסתפק בכך והציג את עמדתו גם בשיחת טלפון עם הרמטכ"ל דן חלוץ. הרמטכ"ל הסתייג מההצעה, בעוד אלוף פיקוד הדרום גרס שיש להעביר לחמאס מסר מיידי: לכל ניסיון לחטוף חייל ישראלי יהיה מחיר כבד. ספק אם גלנט הבין אז שהחטיפה נעשתה ללא ידיעתם ולא על דעתם של הנייה וא-זהאר. הרמטכ"ל לא אישר לפגוע בצמרת המדינית של החמאס בעזה, וצה"ל יצא למבצע "גשמי קיץ" ברצועה, שהסתיים פחות או יותר במלחמת לבנון השנייה.

      אף על פי כן, הרעיונות שהציג אלוף הפיקוד לא ירדו מסדר היום. שוב ושוב הציע גלנט לפגוע בראשי החמאס, באנשי הזרוע המדינית אך גם בראשי הזרוע הצבאית, גדודי עז א-דין אל קסאם, ובהם מוחמד סנוואר, ראיד אל-עטאר, מרוואן עיסא וכמובן ג'עברי. הוא קיבל תמיכה מכמה מראשי השב"כ, ובהם יצחק אילן, שגרסו שיש לפגוע בראשי הארגון שוב ושוב גם לאחר החטיפה כדי לגבות מחיר ולהרתיע את החמאס. הרעיונות הללו נדחו בסופו של דבר, אולי בשל הרצון של הדרג המדיני בישראל לייצב את המצב הביטחוני ברצועת עזה. ואכן, בסוף 2007 ותחילת 2008 נוצר בשטח מעין סטטוס קוו: ישראל פועלת נגד כל מי שאינו חמאס ברצועת עזה, והארגון לא מנסה לפגוע במטרות ישראליות.

      בתחילת 2007, נכנס ללשכת הרמטכ"ל גבי אשכנזי, שקבע לעצמו כיעד מרכזי את שיקומו של צה"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה. אולם לדברי כמה קצינים בכירים ששוחחו עם וואלה! חדשות, אשכנזי לא היה מחסידי הפעולות המיוחדות. הצעות שונות שהוצגו בפניו לחיסולים או לפעולות נגד ראשי החמאס, נתקלו בחוסר התלהבות משווע. לדברי אחד מהקצינים, "אשכנזי לא היה פוסל את התכנית או המבצע שהוצגו בפניו. הוא היה ממסמס אותם - דוחה בכמה ימים את הדיון, מעלה הסתייגויות ואז חלון ההזדמנויות המבצעי היה נסגר והיינו חוזרים לשגרה. הוא רצה שקט". עם זאת, בכירים אחרים במטכ"ל מציגים תמונה אחרת: אשכנזי אישר לא פעם פעילות בלב רצועת עזה, שסיכנה חיי חיילים ונועדה להביא מודיעין על מקום הימצאו של שליט. הרמטכ"ל לשעבר היה גם זה שאישר את המבצע שנחשף כאן לראשונה, לחטיפת ג'עברי.

      במחצית השנייה של 2007 התברר אט-אט כי המאמצים הכבירים שהשקיע השב"כ בניסיון להשיג מידע על שליט לא נושאים פרי. בכירי השירות בעבר מודים כיום בפה מלא כי נכשלו במשימה ולא הצליחו להביא לשחרור שליט. אולם דווקא עמיתיהם מצה"ל ממהרים להגן עליהם ומבהירים כי השב"כ - שסירב לשתף פעולה עם כתבה זו - עשה כל מה שרק אפשר. "הם השקיעו משאבים אדירים. ההחלטה הייתה להביא מידע על שליט בכל דרך. הצוות שלהם עבד סביב השעון". הבעיה היא שבפרשות כמו חטיפת שליט, מבחן התוצאה הוא הקובע.

      הנשים של ג'עברי

      ההפיכה שעשה חמאס בעזה ביוני 2007, גרמה גם לעצירת המשא ומתן על שחרורו של גלעד שליט. המודיעין המצרי, שתיווך עד אז בין החמאס לישראל, החליט להחרים את החמאס, לאחר שמהלך ההפיכה, פרצו פעילי הארגון לדירתו של נציג המודיעין המצרי ברצועה. במקביל לעצירת המשא ומתן, הצליח השב"כ לעלות על שני קצוות חוט מודיעיניים.

      הראשון נגע לאחמד אל-ג'עברי. ישראל הצליחה לעקוב אחר כל תנועותיו של אבו מוחמד ברצועה, בעיקר בזכות חולשתו הגדולה: נשותיו. בדומה לקשר ההדוק בין יחיא עייש לאביו שהביא לחיסולו של המהנדס, היחסים המשפחתיים היו נקודת התורפה של ג'עברי. הוא נע בביטחון יחסי ברחבי הרצועה בין הנשים ופקד את בתיהן לא אחת. מבחינתו, הביקורים לא היו כרוכים בסיכון גבוה יתר על המידה, בין היתר מאחר שישראל וחמאס היו בתקופה של רגיעה יחסית בתחילת 2008, והחל מיוני 2008 אף הסכימו על תהדיא – רגיעה. ג'עברי הקפיד לא לנסוע בשיירה מאובטחת שהייתה עלולה למשוך תשומת לב של משתפי פעולה, והעדיף לנוע במכונית פרטית עם מאבטח או שניים.

      הישג נוסף משמעותי לא פחות אולי אף יותר של השב"כ הוא הערכה לגבי מקום הימצאו של גלעד שליט. במהלך שנות השבי של שליט, חשדו בשב"כ בכמה מקומות, אולם בית אחד מיקד את תשומת לבם יותר מכל מקום אחר. ההערכה בצמרת השב"כ הייתה שיש סבירות גבוהה לכך ששליט מוחזק שם. אם זו הייתה ההערכה הרווחת, מדוע, אם כן, לא היה מבצע צבאי לחילוץ שליט מהבית המדובר?

      התשובה בגוף השאלה. ראשית, הייתה זו הערכה בלבד שלא הסתמכה על מודיעין ודאי. שנית, גם אם היה מידע כזה, האם אפשר היה לצאת לפעולת חילוץ באחד המקומות הצפופים ביותר ברצועת עזה? הרצועה זכתה ובצדק למוניטין שלילי במיוחד בקרב כוחות הביטחון הישראליים - מוקד של התנגדות לצה"ל עוד בימי האינתיפאדה הראשונה, מקום מגוריהם של אלפי חמושים משלל ארגונים. הבנייה הצפופה במחנות הפליטים לא מאפשרת לנסוע שם במכוניות. מטרים אחדים מפרידים בין הבניינים, שגובהם עד ארבע קומות, וכולם מכירים את כולם. גם פעולה של כוח מסתערבים מנוסה ביותר הייתה מתגלה בתוך שניות. משום כך, פעולה צבאית בתוך המחנות הייתה עלולה להסתיים לא רק במותו של שליט, אלא גם בפגיעה בכוח המחלץ. שוב ושוב עלתה בראשם של מקבלי ההחלטות פרשת חטיפתו של נחשון וקסמן ב-1994. אז, על אף המידע המדויק שהיה לשב"כ על מקום הימצאו של החייל, הסתיימה הפריצה של סיירת מטכ"ל במותם של וקסמן ושל סרן ניר פורז. מאוחר יותר, במבצע "עופרת יצוקה", אף הקפידו כוחות צה"ל לא לפגוע במטרות באזורים מסוימים, מחשש לשלומו של שליט.

      "ג'עברי תמורת שליט"

      בחודשים הראשונים של 2008, כמעט לא נרשמה התקדמות בסבבי המשא ומתן עם החמאס, בין היתר משום לא היה מי שיתווך בין הצדדים. ההבנה בישראל הייתה שג'עברי עצמו היה אחד האחראים לסיכול כל התקדמות במגעים לעסקה. היעדר אופציה צבאית לשחרור שליט, המידע על מקום הימצאו של ג'עברי והיותו המכשול המרכזי להשלמת עסקה, הביאו את גלנט לדחוף מחדש את הצעתו לחסל את ג'עברי או לחלופין לחטוף אותו. העדיפות ניתנה לחטיפה, בשל המשקל המודיעיני הגדול שהיה לאבו מוחמד. במהלך 2008, אישר הרמטכ"ל אשכנזי את הפעולה לחטיפתו של ג'עברי.

      לא מעט ויכוחים היו בצמרת הביטחונית הישראלית באשר להשלכות המבצע. ברור היה שהשקט היחסי שהיה אז בין ישראל לעזה יסתיים. בנוסף, הייתה מחלוקת בקרב גופי ההערכה אם עצם החטיפה יכול לסלול את הדרך לשחרור מהיר של שליט, בעסקה נוסח "ג'עברי תמורת שליט". לא מעט גורמים טענו שחמאס לא יסכים לכך בשום פנים, בעוד אחרים גרסו שזוהי התפתחות אפשרית. התומכים בפעולה טענו כי חטיפת ג'עברי, גם אם לא תביא לשחרורו של שליט, תחזק את ההרתעה ותחלץ את המשא ומתן מהמבוי הסתום שאליו נקלע. אחד השותפים לקבלת ההחלטה אומר היום כי "זו לא הייתה החלטה פשוטה כלל וכלל. לא הייתה ודאות של 100% שהוא יישבה חי וגם אם כן, אין ודאות שהוא יספק מידע. האיש כבר היה בכלא הישראלי".

      מהרגע שאשכנזי החליט לאשר את המבצע, במהלך 2008, חילוקי הדעות כמעט לא נשמעו. התוכנית היומרנית קיבלה אור ירוק משר הביטחון אהוד ברק ומראש הממשלה אהוד אולמרט. גופי המודיעין השונים "העבירו הילוך" בכל הנודע לאיסוף המידע על אודות ג'עברי. כל תזוזה שלו ברחבי עזה נצפתה ועלו ממנה גם דפוסי תנועה.

      עוד ועוד מידע נאסף באמ"ן ובשב"כ וסלל את הדרך למבצע. לוחמי היחידה המיוחדת החלו להתאמן על מבצע-דמה. מפקד היחידה, ד', היה אמור לפקד על המבצע מנקודה בקרבת רצועת עזה, וקצין אחר, ד' גם הוא, היה המפקד בשטח. ג'עברי היה אמור להגיע בשעות החשיכה לנקודה מסוימת ולהיתקל במארב מתוכנן היטב. לטענת גורמים שהיו מעורבים בתכנון המבצע, "הסבירות שהוא היה נשבה בחיים הייתה גבוהה. יש לנו האמל"ח המתאים כדי לוודא שהוא היה שורד את המארב, ואם היינו רוצים יכולנו לחסל את המלווים".

      חוסל ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי (רויטרס)
      כל תזוזה שלו ברצועת עזה נצפתה. אחמד ג'עברי (צילום: רויטרס)

      הכוחות המתינו לפקודה "רשאי". הפקודה הגיעה. הלוחמים יצאו לדרך אך לפתע קיבלו פקודה לשוב על עקבותיהם, לנוכח בעיה מסוימת. ניתן רק לשער את גודל האכזבה שחשו הלוחמים כאשר נאלצו לחזור לישראל. בחלוף כמה ימים, שוב ניתנה הפקודה "רשאי". ושוב, יצאו לוחמי היחידה בפיקודו של ד' בשעות הערב המוקדמות והחלו לנוע אל היעד ברצועת עזה.

      באותה השעה התכנסה כל הצמרת הביטחונית הישראלית בחדר המבצעים של השב"כ בתל אביב. יואב גלנט כמפקד העליון של המבצע, ולצדו מפקד מרחב דרום בשרות, ג', נציגי היחידה המבצעית של השירות, ראש מטה חיל האוויר נמרוד שפר וסגן מפקד היחידה המבצעת, א'. מאחורי הזכוכית ישבו בציפייה דרוכה שר הביטחון ברק, הרמטכ"ל אשכנזי וראש השירות יובל דיסקין. השעות נקפו עד שאחרון הלוחמים הגיע ליעד בחשאיות מוחלטת. השעה הייתה כבר תשע בערב לערך.

      בחדר הפיקוד צפו באכזבה ברכב המתרחק

      ספק אם גם בדיעבד ידע ג'עברי שבאותו הערב נחרץ גורלו למות. לו היה נופל בשבי הלוחמים, ג'עברי לא היה מחוסל בנובמבר 2012 מיד עם תחילתו של מבצע "עמוד ענן" וייתכן שהיה משוחרר בעסקת שליט. בעוד החיילים אורבים לו, לא הראה ג'עברי שום סימנים יוצאי דופן. גלנט נתן פקודה לכל הכוחות להתמקם. בעוד דקות ספורות אמור היה ג'עברי להגיע לכביש ומשם תוך זמן קצר ליפול לתוך המארב. המתח בתל אביב היה בשיאו. שר הביטחון והרמטכ"ל לא התאפקו ונכנסו לחפ"ק עצמו. הרכב שבו היה ג'עברי התקרב למקום שבו היה אמור לפנות לכיוון הלוחמים, כפי שעשה כמה ימים קודם לכן. בנקודה הזו בא המבצע לסיומו. הנהג של ג'עברי החליט להמשיך למקום אחר. בחדר הפיקוד צפו באכזבה ברכב המתרחק מהמארב שטמנו לו הלוחמים. ד' והאחרים קיבלו הוראה לחזור לאחור ומשם הביתה. הם חזרו בשלום, אך ללא המחבל מספר אחת.

      לאחר הניסיון שלא צלח לחטוף את ג'עברי, עלו כמה רעיונות נוספים להשגת קלפי מיקוח, ובכלל זה תכניות חדשות לחטוף את רמטכ"ל חמאס. בין היתר התאמנו צוותים של יחידה מובחרת אחרת על מודל לחטיפת אבו מוחמד. התכניות לא כללו את חטיפת סגניו של ג'עברי, שספק אם היו יכולים להיות קלף מיקוח ראוי במסגרת המאמצים לשחרור את שליט.

      חיילי צה"ל בשכם (AP)
      "הסבירות לשבות אותו בחיים הייתה גבוהה". חיילי צה"ל (צילום ארכיון: AP)

      בסופו של דבר, משלל הראיונות שנעשו לצורך תחקיר זה, עולה שאלה מטרידה הנוגעת להתנהלות של צה"ל ושל מערכת הביטחון כולה בתקופת השבי של גלעד שליט. גם אם מניחים שמודיעין מדויק על המקום שבו הוחזק שליט לא היה בנמצא, וגם אם היה מידע מרומז שלא אפשר פעולת חילוץ, כיצד קרה שישראל לא ניסתה להשיג קלפי מיקוח או להפעיל לחץ צבאי כבד על החמאס באמצעות פעולות צבאיות, להוציא המבצע לחטיפת אל-ג'עברי ב-2008?

      ייתכן שהשקט היחסי ברצועה והחשש מאובדן חיי אדם גרמו לצה"ל להסס - ואולי אף בצדק - בכל הקשור להשגת קלפי מיקוח. במובן הזה, נראה שמקבלי ההחלטות בצבא ובמדינה שכחו את הסיסמה "המעז מנצח". נכון, שלל רעיונות נזרקו לאוויר הקריה, חלקם גם נשמעו מטורפים, אך הם לא הגיעו לכלל ביצוע. מדינת ישראל אמנם לא הפקירה את שליט ולאחר יותר מחמש שנים בשבי החזירה את החייל לחיק משפחתו, אך ייתכן שאם הייתה מעזה יותר, תקופת מאסרו הייתה מתקצרת או לחילופין, גורמת לחמאס לחשוב מחדש על מדיניות חטיפת החיילים.

      חומוס "צבר" בשבי החמאס

      באוקטובר ימלאו שנתיים לעסקה לשחרורו של גלעד שליט. 1027 אסירים ואסירות פלסטיניים שוחררו בתמורתו. מספר חסר תקדים בהיסטוריה של עסקאות חילופי השבויים ביחס לשבוי אחד. ביקורת קשה נשמעה אז וגם היום על העסקה הזו, שסייעה לחמאס לשקם את תדמיתו בעיני הציבור הפלסטיני.

      ישראל מתמודדת כעת עם דילמה אחרת: אם לשחרר 104 אסירים ותיקים לידי יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) כמחווה לקראת חידוש המשא ומתן ובמהלכו. אבו מאזן עצמו משמיע בכל הזדמנות ביקורת קשה על ישראל בסוגיה זו: כיצד זה קורה, הוא אומר, שישראל שחררה יותר מאלף אסירים לידי חמאס, מאות אסירים לידי חיזבאללה רק בגלל חטיפת חיילים, אולם במסגרת המשא ומתן אתם מסרבים לעשות זאת?

      ובינתיים, גלעד משתקם לו אט-אט. פחות או יותר במקביל ליום השנה השני לעסקה, הוא צפוי להתחיל ללמוד לתואר ראשון בכלכלה וקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה. אביו נועם שליט סיפר בשיחה עם וואלה! חדשות על חודשי השבי הראשונים. "זה לא היה פיקניק, בוא נאמר. אחד הסיפורים המוזרים שהוא סיפר היה שהוא קיבל לאכול חומוס צבר תוצרת ישראל. מדי פעם קיבל גם ארוחות חמות אבל לא הרבה לאכול מהן. במשך חמש שנים הוא לא ראה אור שמש ושהה במקום סגור ללא חלונות". שליט האב מוסיף כי מעולם לא פירטו באוזני המשפחה איזה מבצע הסתיים בהצלחה או בכישלון.

      גלעד שליט במשחק הגמר סל בין מכבי תל אביב לבין מכבי חיפה (אדריאן הרבשטיין)
      משתקם אט-אט. גלעד שליט במשחק כדורסל (צילום: אדריאן הרבשטיין)

      לדבריו, גלעד יודע פחות או יותר היכן הוחזק, אך אינו מרבה לדבר על תקופת השבי. נועם טוען שכאשר שוחחו עם המשפחה על הניסיונות לחטוף אנשי חמאס כקלפי מיקוח, הטענה הרווחת הייתה שאם יהיו שני קלפי מיקוח, הדרישה של החמאס תהפוך ל"450 אסירים כבדים פלוס שניים". בסופו של דבר, לטענת נועם, העסקה התאפשרה רק לאחר שג'עברי שינה את עמדתו וויתר על שחרורם של המחבלים "הכבדים" כמו מרוואן ועבדאללה ברגותי, עבאס א-סייד ואחרים.

      ואכן, כשנתיים לאחר אותו ערב ב-2008, שבו ניסו חיילי היחידה המובחרת לחטוף את אבו מוחמד, העבירה ממשלת ישראל מסר לג'עברי בדרך לא שגרתית. אחד מראשי השב"כ נפגש בכלא הישראלי עם יחיא סנוואר, אחיו של מוחמד סנוואר מראשי הזרוע הצבאית, ועם והשייח' חסן יוסף - שניהם מראשי החמאס בכלא. "תמסרו לאבו מוחמד שעם הרשימה שהוא דורש לא תהיה עסקה", אמר להם. העסקה יצאה לפועל ללא השמות הכבדים. פחות משנה לאחר מכן, חוסל אחמד סעיד ח'ליל אל-ג'עברי באמצעות טיל שירה כלי טיס ישראלי לעבר מכוניתו ומבצע "עמוד ענן" יצא לדרך.

      תגובות

      גבי אשכנזי ויואב גלנט סירבו להגיב לדברים. את תגובתו של שר הביטחון אהוד ברק לא היה ניתן לקבל.

      מדובר צה"ל נמסר כי "צה"ל ביצע במהלך שנות השבי של גלעד שליט מאמצעים רבים, מודיעיניים, מבצעיים ואחרים להשבתו לארץ. מטבע הדברים לא נוכל לפרט על מאמצים אלה".

      לקריאה נוספת:

      חיזבאללה חושף: זה האיש שפיקד על חטיפת רגב וגולדווסר
      שבע שנים לחטיפה: החמאס שחרר סרטון נוסף של שליט בשבי
      הערוץ החשאי בין ישראל לחמאס להחזרת שליט