כשברקע המחלוקת סביב הקיצוצים במשרד הביטחון, דוח מבקר המדינה מעלה שורה של ליקויים ובזבוזים בכל הנוגע להוצאות של המשרד ושל צה"ל: הדוח בנושא מערכת הביטחון, שהגיש היום (רביעי) מבקר המדינה, יוסף שפירא, ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, מראה כי צה"ל הוציא 70 מיליון שקלים על בדיקות וטיפולי שיניים לחיילים ולמשרתי קבע בשנה. כמו כן, קובע הדוח שכלי רכב מוענקים במשרד הביטחון ללא אמות מידה, כולל לאנשים שכבר סיימו את תפקידם.
מהדוח עולה כי מערך רפואת השיניים בצה"ל כולל 76 מרפאות בפרישה ארצית, ובהן 159 רופאים ו-27 שינניות. בשנת 2011 התקיימו 269 אלף בדיקות וטיפולים במרפאות השיניים, כשני שלישים מהם חיילי חובה והשאר משרתי קבע. שפירא מצא ליקויים במערך רפואת השיניים, בהיעדר מיפוי עדכני לצורכי הצבא ומערכת מחשוב יעילה, מצב המחריף משנה לשנה, במיוחד בפריפריה, ומשליך באופן ישיר על היכולת של המרפאות להעניק טיפול מיטבי.
בין היתר, כוללים הליקויים בעיות של ניהול מידע ממוחשב, מחסור חמור בשינניות והתאמת התקינה לצורכי הצבא העכשוויים. מבקר המדינה הציע לקצין הרפואה הראשי (קרפ"ר), תת-אלוף איציק קרייס, לבחון חלופות טיפול אחרות על פני הטיפול במרפאות הצבאיות כדי לדאוג לרצף טיפול ראוי תוך לקיחת טיפולים מתמשכים, הכרוכים בעלות ניכרת, בחשבון. עוד גילה המבקר כי מסקר שביעות רצון שביצעה המחלקה למדעי ההתנהגות בשנת 2010 עולה שקיימת ירידה ניכרת בשביעות הרצון מיחס הרופאים והסגל, הטיפול הרפואי, המקצועיות, האמון, הבקיאות בהיסטוריה הרפואית, נוחות המרפאה, הגישה אליה, ההמתנה לתורים ויעילות הטיפול במסמכים.
בנוגע למתן כלי רכב, בדיקת המבקר העלתה כי הזכאות לכלי רכב במשרד הביטחון נקבעת ללא אמות מידה וכי לא נמצאו נימוקים למתן כלי רכב. "מדובר במתן הטבה לעובד בהליך שאינו עולה בקנה אחד עם כללי מנהל תקין", כתב המבקר. כמו כן, הוא גילה כי גם לאחר שמשרד הביטחון קיבל לידיו נתונים מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) לפיהם שיטת הליסינג זולה בהרבה משיטת השכירות הרגילה, הוא המשיך לשכור עבור עובדיו כלי רכב לתקופות ארוכות. המבקר קבע כי הפיקוח על משק כלי הרכב במשרד הביטחון לקוי, ויתרה מזאת, הוא גילה שימוש בכלי רכב לצורכים פרטיים של עובדים והתחמקות מתשלום מס בגין זקיפת שווי כלי רכב צמוד. כך גם הפיקוח והבקרה של צה"ל לגבי חלוקת שוברים לכלי רכב עבור מח"טים ומג"דים במילואים. כמו כן, התגלו בשנים האחרונות זיופי שוברים, וכתוצאה מכך חויב משרד הביטחון בתשלומים עודפים לחברות ההשכרה. עוד טוען המבקר כי אט"ל לא נקט צעדים למניעת זיוף השוברים.
המבקר בחן את דוחות החנייה שקיבלו בעלי כלי הרכב של צה"ל, וגילה כי נכון לשנת 2012 דרשו רשויות ומועצות מקומיות סכום כולל של 19 מיליון שקלים בגין עבירות עד חודש מאי 2011. בצה"ל ובמשרד הביטחון היו מודעים לדוחות, אך לא טיפלו בכך. המבקר טוען כי על החיילים ומשרתי הקבע לשאת באחריות לדוחות, ועל משרד הביטחון להגיע להסדר פשרה עם הרשויות. המבקר לא הסתפק בכך, ומתח ביקורת על התנהלות המשרד בהענקת כלי רכב צמודים לעוזרי מנכ"ל המשרד, על אף שסיימו את תפקידם, ואין זה עולה בקנה אחד עם כללי מנהל תקין.
הדוח מעלה כי נכון ליוני 2012, כללה מצבת כלי הרכב לנהיגה עצמית 431 במשרד הביטחון, מתוכם 270 בבעלות המשרד, והשאר שכורים. 277 שימשו ככלי רכב צמודים. באוקטובר 2011 דיווח אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל כי מצבת כלי הרכב בצה"ל כוללת 14,240 כלי רכב, מהם 72% בליסינג. 520 כלי רכב מהשכורים הם צמודים וכ-890 כלי רכב הם משימתיים.
עוד עולה מהדוח כי משרד הביטחון לא עומד בהחלטת הממשלה בכל הנוגע לביצוע שינויים בתקציב הביטחון ומשרד האוצר מנהל בקרה רופפת בנושא. הדוח מציג ליקויים בסדרי הבקרה על שינויים בתקציב הביטחון בשנים 2010-2011, ובאיכות הדיווחים של אגף התקציבים (את"ק) באוצר על שינויי תקציב, שמקשים על היכולת להבין את מהות השינויים התקציביים בתחומים שאינם מוגדרים כמסווגים, את הסיבות שהביאו לביצועם ואת השלכותיהם.
מכך עולה שבזמן שמשרד האוצר מבקר את מערכת הביטחון על חוסר שקיפות, הוא עצמו מערים קשיים על השקיפות של ניהול תקציב הביטחון, שהסתכם בשנת 2011 ב-55 מיליארד שקלים. הליקויים הללו, על פי הגדרת דוח המבקר, פגעו ביכולת לבצע בקרה על תקציב הביטחון. במהלך שנת 2012 ננקטו צעדים לשיפור השקיפות והבקרה, אך טרם גיבשו מתכונת מיטבית לדיווח המקובלת הן על משרד האוצר והן על משרד הביטחון.
המבקר בחן גם את מנהלת חומה במשרד הביטחון, שאחראית על פיתוח מערכות חץ 2, חץ 3, שרביט קסמים, ומשנת 2012 גם על פיתוח מערכת כיפת ברזל, במסגרת ההגנה האווירית מפני טילים ורקטות. המבקר קובע כי המנהלת לא פעלה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בכל הקשור למניעת ניגוד עניינים בינה לבין החברות המפתחות האזרחיות. הדוח מגלה כי בשנת 2011 הסתכמה הוצאת כוח האדם החיצוני של מנהלת חומה בכ-34 מיליון שקלים. עוד קובע המבקר כי ישנם ליקויים בתחומי הארגון והניהול של כוח האדם, שעוברים על כללי המנהל התקין בדגש על יעילות וחיסכון. על פי הדוח, במשך 20 שנה לא נעשתה עבודה מקיפה לבחינת המבנה של מנהלת חומה ותמהיל כוח האדם שלה. כמו כן, העסקת רוב המפתחים בידי מנהלת חומה נעשתה שלא בהתאם לחלק מההנחיות של היועץ המשפטי לממשלה.
צה"ל: "הסוגיות בדוח יילמדו ויטופלו"
בנושא רפואת השיניים, מצה"ל נמסר בתגובה: "מערך רפואת השיניים בצה"ל מעניק שירותי רפואה איכותיים ומתקדמים למשרתי צה"ל בחובה ובקבע, תוך פריסה גיאוגרפית רחבה ומתן דגש על הטיפול בחייל הלוחם. בחלק מהסוגיות שהעלה המבקר, החל טיפול כבר במהלך שנת 2012, טרם קבלת ממצאי הביקורת. יתר הסוגיות בדוח יילמדו ויטופלו, כל זאת על מנת לשפר ולייעל את שירותי רפואת השיניים הניתנים לחיילי צה"ל".
בנוגע לשימוש בכלי רכב, נמסר: "בצה"ל רואים חשיבות רבה באכיפת עבירות תנועה המבוצעות על ידי כלי רכב המצויים בשימוש צה"ל, ופועלים במישורים שונים למיגור התופעה ולאכיפה פעילה. יש לציין כי בשנה האחרונה חלה ירידה ניכרת בהיקף הדוחות המתקבלים בצה"ל, וכן מתבצעת אכיפה מוגברת נגד עברייני החנייה. בימים אלו פועלים בצה"ל להסדרת נוהל עבודה אחיד מול הרשויות המקומיות לשם העברת הכספים שניגבו עבורן".
משרד הביטחון
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "הבקרה האזרחית על תקציב מערכת הביטחון הינה נרחבת, וזאת על אף הסיווג הביטחוני ההכרחי בניהול תקציב משרד הביטחון. תהליכי הבקרה והשקיפות השתפרו והורחבו באופן משמעותי בשנים האחרונות, הן על ידי גורמי הממשלה: משרד האוצר, הקבינט ביטחוני, ועדת שרים להצטיידות, מבקר המדינה והמל"ל (המועצה לביטחון לאומי), והן על ידי הכנסת באמצעות ועדת החוץ והביטחון והוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. לאור החלטת הממשלה 4088 אף הוקם צוות יישום צעדי שקיפות ובקרה על תקציב הביטחון, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שקבע כי מערכת הביטחון עמדה בפעולות לשיפור השקיפות והבקרה כנדרש.
"נציגי משרד הביטחון ומשרד האוצר מקיימים שיח שוטף, בעל פה ובכתב, על כל שינוי בתקציב, וככלל לא מוגשת פנייה לכנסת מבלי שמשרד האוצר מקבל מענה על שאלותיו המקדמיות. כמו כן, בדיונים בוועדות הכנסת נציגי מערכת הביטחון מציגים את השינויים שבוצעו בשקיפות מלאה, ונותנים הסבר מפורט ומלא על הפעילות התקציבית, לכל שאלה של חברי הוועדות.
"כלל השינויים התקציביים שבוצעו, מדווחים בפנייה הרבעונית(והחודשית), וניתנים הסברים מפורטים ככל הניתן, היכן שנדרש, על פי המסוכם בין המשרדים, לגבי השינוי בתכניות השונות והמקורות התקציביים. הטעויות אשר נמצאו בדיווחים הם בהיקפים לא מהותיים ובאחוז זניח ביחס לסך השינויים. כמו כן, הפנייה הרבעונית כוללת הצגה של פילוח תקציב הביטחון לפי סוגי ההוצאה, וניתן ללמוד מכך על כלל השינויים ביחס לרבעון הקודם.
"בעקבות הערות המבקר, מערכת הביטחון פועלת ליצירת בקרות ממוחשבות נוספות, וכמו כן, אפיינה את התוכניות באופן שיוצר הפרדה בין פעילות שוטפת להתעצמות".
בתגובה לממצאי המבקר בנוגע למינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות (מפא"ת), נמסר: "כגוף הפיתוח הביטחוני המוביל במדינת ישראל, הוא מחויב לגמישות פעולה מרבית לרבות בניהול כוח האדם, גמישות שהוכיחה את עצמה במקרים רבים (למשל בפיתוח מערכת כיפת ברזל). תמהיל כוח האדם הייחודי במפא"ת, הכולל קצינים צעירים לצד מפתחים מנוסים, יוצר אתגר מיוחד בניהול המשאב האנושי, הן בהיבטי התקינה והן בהיבטי ההשמה והניהול השוטפים".
עוד נמסר ממשרד הביטחון כי מפא"ת ואגף משאבי אנוש במשרד הביטחון פועלים ליצירת תשתית ניהולית משותפת, ומקיימים עבודת מטה נרחבת, בשיתוף עם צה"ל ונציבות שירות המדינה, לבחינה ארגונית כוללת של 'מנהלת חומה' ויחידות פיתוח נוספות, שהינן בעלות מאפיינים דומים, מהלך האמור להתקיים עוד במהלך 2013, תוך שקלול העלייה בהיקף הפיתוח של שכבות ההגנה האקטיביות.
"באשר למערכת ניהול כוח האדם, משרד הביטחון מנהל את כלל משאביו, ובכלל זה את כוח האדם והארגון, במערכת ניהול ממוחשבת מתקדמת, אשר מתכללת את ניהול המשאב האנושי והארגוני על כלל היבטיו, ובכלל זה: תקינה, דרגה, תיאורי תפקיד, כפיפות ואיוש בפועל.
"באשר לועדת המפתחים, משרד הביטחון תיקן את הליקויים, שעליהם הצביע דוח מבקר המדינה, כבר עם לימוד טיוטת הביקורת, ותוך שמירת גמישות הפעולה והעצמאות של מפא"ת, כגוף הפיתוח הביטחוני המוביל בישראל".
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com
לקריאה נוספת:
פתח תקווה: משרד הביטחון חייב לנו 15 מיליון שקל
המהפכה של הרמטכ"ל גנץ: קיצוץ ושינוי מבני בצה"ל
דוח המבקר 2012: משרד הביטחון מעכב ומלין תשלומים