פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המבקר: ישראל לא אוכפת עבירות בנייה של מתנחלים

      מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם את הדוח העוסק במשרד הביטחון ובצה"ל, וממנו עולים ליקויים חמורים בתחום אכיפת החוק ברחבי הגדה המערבית. "מדובר בכשל רב מערכתי", קבע

      מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, שבדק את התנהלות צה"ל ומשרד הביטחון בנושאים שונים, מצא ליקויים חמורים בכל תחום אכיפת החוק על ידי משטרת ישראל, צה"ל, המנהל האזרחי ומשרד המשפטים ברחבי הגדה המערבית, ושיתוף הפעולה בין גופים אלו לבין רשות המים, משרד החקלאות ורשות המים. "מדובר בכשל רב מערכתי", כתב המבקר בדוח, "על השרים הנוגעים בדבר לתת עליו את הדעת בהקדם". המבקר הציע כי גורם אחד ירכז אצלו את הסמכויות, כדי להביא לאכיפה יעילה של הדינים השונים. לדבריו, כיום אין בגדה המערבית גוף המופקד על חקירת עבירות של תכנון ובנייה במישור הפלילי.

      בתחום ההגנה על הסביבה טוען המבקר כי נוכח המחלוקת העקרונית בשאלה על מי מוטלת האחריות לטיפול בעבירות, על ראש המנהל האזרחי, תת-אלוף מוטי אלמוז, לדון בנושא עם מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב יוחנן דנינו, ולהגיע להסכמות. במרכז הבדיקה עומדות 400 מפחמות פלסטיניות שפועלות בגדה וגורמות לזיהום הקרקע והמים, לפגיעה בצמחיה ולזיהום אוויר המתפשט עד ליישובי ואדי ערה וחדרה. כך גם סוגיית השלכת פסולת במקומות לא מיועדים. למרות קביעות המבקר, טוענים במנהל האזרחי כי החלו פעילות להגברת האכיפה והזמנה של עשרות עבריינים לשימוע לאחר שהשליכו פסולת, כולל שלילת חלק מהרישיונות להובלת אשפה.

      עוד מציין המבקר, שמתבצעות הברחות של תוצרת חקלאית שאסורה לשיווק בישראל, ורק 4% ממנה נתפסת במעברים. על סוגיית גניבות המים ביהודה ושומרון, הדגיש המבקר כי על המנהל האזרחי להנחות את כל הגופים העוסקים בנושא לפעול על פי הדין ולגבש תכנית ונוהלי עבודה שיבטיחו תיאום מיטבי.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      "על השרים הנוגעים בדבר לתת את הדעת בהקדם". מאחזים בגדה המערבית (צילום: שלום עכשיו)

      משרד מבקר המדינה בדק גם נושאים מרכזיים הקשורים בהיערכות העורף לחירום. המבקר ציין בדוח כי מאז הקמת המשרד להגנת העורף בינואר 2011 חלפה למעלה משנה וחצי, ואולם למועד סיום הביקורת, יולי 2012, טרם באה על פתרונה סוגיית הסדרת תחומי אחריותו וסמכויותיו של המשרד. סוגיה זו העלה משרד המבקר בשנת 2007 אחרי מלחמת לבנון השנייה ולמרות הממצאים הקשים הנושא לא תוקן. במצב מלחמה עשויה המציאות לגרום לאי בהירות בחלוקת האחריות בין שר הביטחון, השר לביטחון פנים, והשר להגנת עורף ובין כל הגופים הכפופים. משרד המבקר העיר בחומרה כי למרות שהאיום של ירי טילים ורקטות על העורף החריף משמעותית לא נעשתה עבודת מטה מקיפה הממליצה לדרג המדיני לקבוע את רמת השירות הנדרשת מכל אחת מהתשתיות הלאומיות החיוניות בישראל לצורך שימור תפקוד המשק בחירום. המבקר הדגיש כי הקמת משרד להגנת העורף נועדה לשפר את מוכנות העורף לעתות חירום, אך בפועל הוסיפה לאי הבהירות בחלוקת האחריות בין הגופים המטפלים בעורף בחירום ולכן המליץ על הקמת גוף לאומי מרכזי שיאחד את האחריות והסמכויות בנושא בחירום ובשגרה.

      בתחום ערכות המגן ציין המבקר כי אף שוועדת שרים קבעה כבר בשנת 2009 שיש לצייד 100% בערכות מגן ביעד של שנתיים וחצי, בפועל חלק ניכר מאזרחי מדינת ישראל לא צוידו. עוד הדגיש המבקר כי למרות מעורבותו של ראש הממשלה בנושא, עדיין לא הושגה הסכמה של חברות הסלולר באספקת שירות התרעה ולא חלה עדיין פעילות לתיקון חקיקה בנושא. מבקר המדינה כתב בדוח, "כיוון שמדובר במערך שנועד להציל חיים, יש להשלים את הטיפול בנושא ללא דיחוי נוסף".

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      בנוסף, בחן המבקר את מנהלת חומה במשרד הביטחון שאחראית על פיתוח חץ 2, חץ 3, שרביט קסמים ומשנת 2012 גם על פיתוח כיפת ברזל. הדוח מגלה כי בשנת 2011 הסתכמה הוצאת כוח האדם החיצוני של מנהלת חומה בכ-34 מיליון שקלים. מנהלת חומה לא פעלה בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בכל הקשור למניעת ניגוד עניינים בינה לבין החברות המפתחות האזרחיות. עוד מדגיש המבקר כי במשך 20 שנה לא נעשתה עבודה מקיפה לבחינת המבנה של מנהלת חומה ותמהיל כוח האדם שלה.

      קציני שיפוט חורגים מסמכותם

      עוד בדק המבקר את הליכי הדין המשמעתי בצה"ל ומצא כי קציני שיפוט חרגו מסמכויות שיפוט או הענישה שלהם בשיעור ניכר. לדוגמה קצין בדרגת רס"ן שגזר עשרה ימי מחבוש על חייל כשבפועל מותר לו לגזור עונשים של עד ארבעה ימים או שבמקרה אחר הופעל עונש על תנאי על עבירה שונה מזו שביצע החייל. מבדיקה שביצע המבקר בבסיס תל נוף של חיל האוויר ב-50 מקרים נמצא כי ב-33 מקרים לא הודע לנאשם על זכותו להגיש ערר או המתקת עונש. מקרים דומים נמצאו בבית הספר להדרכה של חיל החימוש כולל גזרי דין לא מנומקים ועונשים שונים באופן חריג על אותה עבירה. המבקר קבע גם באופן מפורש שחלק מקציני השיפוט מתקשים בניהול הליכי דין משמעתי שבהם נדרש לשמוע עדויות.

      עוד התברר כי בחלק מהמקרים שבהם נשפטו חיילים לעונשי מחבוש הם לא ריצו את עונשם כי לא היו מקומות פנויים בכלא. בשל כך החליטו בצה"ל להמיר חדרי משמר רבים ביחידות הצבא השונות לתאי כליאה ובכך נוספו עוד 150 מקומות כליאה, כולל פלוגת נשים בכלא שש. עוד גילה המבקר שקיים קושי בהמרת עונש ימי המחבוש בריתוק, בדגש על יחידות עורפיות. מבקר המדינה טוען כי נעשו רפורמות חיוביות בנושא בצה"ל אך עדיין נותרו צעדים שעל מערכת השיפוט בצה"ל לנקוט כמו שיפור המקצועיות של קציני השיפוט וסמכויות ענישה בדגש על הוכחת האשמה של החיילים ותיעוד ההליך. במקביל מציין המבקר כי במדור דין משמעתי לא קיים מאגר נתונים המאפשר לפלח את סוגי הליקויים שאותרו ובכך להגביר את הבקרה ולתקן את הליקויים.

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)

      בנוגע לפיקוח ולבקרה על ייצוא הנשק מישראל נמצאו ליקויים רבים, חלקם חמורים מאוד. המבקר בחן היבטים שונים הקשורים בייצוא ביטחוני בתקופה שבין נובמבר 2011 ליולי 2012, בהם מתן רישיונות שיווק ופעולות אכיפה של משרד הביטחון מול היצואנים. על פי הדוח, בזמן שבישראל מבקרים מדינות שלא אוכפות את האמברגו לייצוא נשק לאיראן ומדינות נוספות במזרח התיכון, ככל הנראה לא עושים די כדי לפקח על ייצוא ביטחוני מישראל למדינות ברחבי העולם.
      בחלוף חמש שנים מאז שנכנס החוק לפיקוח על הייצוא הביטחוני לתוקף, הוקם בעקבותיו האגף לפיקוח ייצוא (אפ"י) במשרד הביטחון שמטרתו לאכוף את הוראות החוק, לבדוק ציוד ביטחוני, ולפקח על מנת מכס לייצוא ביטחוני.

      מבקר המדינה ציין כי משרד הביטחון לא קבע מתכונת לטופס דיווח על פעילות הדורשת רישיון כמתחייב בחוק ולא דרש את הדיווחים על פעילות מהיצואנים. חשוב לציין, כי היצואנים מעבירים דיווח בנושא לאגף אחר במשרד, האגף לסיוע ייצוא ביטחוני (סיב"ט), אך הם לא עוברים לאפ"י, הגוף האוכף, מאחר ומערכות המחשוב שלהם לא מסונכרנות. במצב הקיים הוראות החוק אינן מיושמות. כמו כן, אפ"י איננה מעסיקה כוח אדם מקצועי שיודע לבחון ולקבוע האם הציוד הביטחוני לייצוא עומד בקריטריונים של הרישיון שניתן ליצואן.

      קופסאות של ערכות אב"כ (GettyImages , David Silverman)
      המבקר המליץ על הקמת גוף לאומי מרכזי שיאחד את האחריות בנושא מוגנות העורף בחירום ובשגרה (צילום ארכיון: David Silverman, אימג’בנק, Gettyimages)

      בנוסף, מאחר ומערכות המחשוב אינן מסונכרנות גם עם מנהל המכס בתחום הביטחוני (גוף שבפועל אוכף את הרישיון לייצוא), אין יכולת לאכוף את הכמות בין הייצוא בפועל לבין הרישיון שניתן על ידי משרד הביטחון. סוגיה זו נבחנה על ידי משרד הביטחון אך הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, התנגד להעברת הנתונים הרגישים לגוף אזרחי.

      בבחינת רשימת המדינות האסורות לייצוא מתברר כי רשימת המדינות במנהל המכס שמקבל מדי חודש 80,000 פריטים לייצוא יש רק שלוש מדינות בעוד הרשימה של משרד הביטחון כוללת מדינות נוספות (האיסור נובע משיקולים מדיניים ביטחוניים לאומיים נרחבים א.ב). בהיעדר מידע שכזה אין ביכולת המכס למנוע ייצוא לאותן מדינות. המבקר העיר על אופן הטיפול המסורבל והאיטי ברישיונות השיווק (בשנת 2011 דווח על למעלה מ-13,000 בקשות). בנוסף, מתח ביקורת חריפה על התנהלות משרד הביטחון לגבי האכיפה ומתן הרישיונות על רקע העובדה כי החוק נכנס לתוקפו לפני חמש שנים, ולנוכח הציפיות מצד גורמים בין לאומיים ומדינות שמפעילות מערך פיקוח.

      בתחום פעילות התעשייה הצבאית קבע המבקר כי האתר של תע"ש בחיפה מזוהם ומהווה בין היתר מפגע סביבתי. בתע"ש ובמשרד הביטחון אין עדיין תכנית מתוקצבת לטיפול בנושא או לוחות זמנים לטיהור האתר, שזיהם את הקרקע ומי התהום. המבקר הדגיש כי ליקוי חמור זה נמשך זה שנים למרות הסכנה הבריאותית לציבור ופגיעה במקורות מים טבעיים ועלות השיקום ההולכת וגדלה ככל שחולף הזמן. חשוב לציין, כי משרד מבקר המדינה התריע בעבר אך לא חל שינוי מהותי בנושא. בנוסף לכך במתחם תע"ש ביבנה, טוען מבקר המדינה, למרות הביקורות השונות שנעשו עוד בשנת 2004 והתייחסות משרד הביטחון ותע"ש לנושא, עדיין ניתן למצוא באתר בסבירות גבוהה נפלים ומצבורי תחמושת שמהווים סכנה לשלום הציבור.

      בתגובה לכך נמסר ממשרד הביטחון כי הוא פועל מזה כ-3 שנים, בהשקעה של כ-25 מיליון שקל, לטיהור הקרקע, פינוי המפגעים העיליים, ואלו שהתגלו תוך כדי עבודה במתחם תע"ש יבנה. "כמו כן, בוצעה פעילות להסדרת הגידור והשילוט סביב האתר. במקביל, מקיים משרד הביטחון עבודת מטה משותפת עם רשות מקרקעי ישראל, במטרה להסדיר סקירה וניקוי כולל של השטח", נמסר.

      תגובת מערכת הביטחון

      במשרד הביטחון התייחסו למסקנות המבקר השונות. בעניין סוגיות בתיאום בין גופי אכיפת החוק באזור יהודה ושומרון נמסר כי "צה"ל מברך על עריכת דוח המבקר. משימתו העיקרית של צה"ל באזור יהודה ושומרון הינה הגנה על התושבים ושמירת היציבות הביטחונית. בנוסף, על צה"ל מוטלת החובה לפעול לשמירה על הסדר הציבורי באזור, ובכלל זה האחריות הכוללת על אכיפת החוק. החובה לפעול לאכיפת החוק ביהודה ושומרון מוטמעת בקרב המפקדים והחיילים והטיפול בה נלמד ומתורגל טרם כניסת הכוחות לתעסוקה מבצעית בגזרה, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ומשמר הגבול. אכיפה מוצלחת של החוק באזור יהודה ושומרון מחייבת הירתמות ושיתוף פעולה של כל גורמי אכיפת החוק ומשרדי הממשלה המקצועיים. צה"ל רואה חשיבות רבה בביצוע אבטחה ובידוק במרחבי אזורי התעשייה ביהודה ושומרון ופועל כל העת בנושא, על-מנת להבטיח את ביטחון התושבים והאזרחים באזורי התעשייה ויפיק את הלקחים הדרושים מהדוח על מנת לממשם".

      בכל הנוגע להיערכות משרד החוץ למצבי חירום טענו במשרד הביטחון כי צה"ל ומשרד החוץ מקיימים ביניהם קשרי עבודה ענפים, שבמסגרתם התהדק בשנים האחרונות שיתוף הפעולה בין הצדדים בתחום התכנון האסטרטגי. תהליך ההעמקה בשיתוף הפעולה נמשך, בהובלת הדרגים הבכירים ביותר. במטה הכללי חשוב להדגיש כי עמדת משרד החוץ בתחום קבלת ההחלטות בתחום האסטרטגי-מדיני משוקללת לתוצר התכנון האסטרטגי של צה"ל. כחלק מהכוונת העבודה המשותפת, ננקטים צעדים להבטחת ייעול והמשכיות שיתוף הפעולה".

      בנוגע לסוגיית הדין המשמעתי בצה"ל, נמסר בתגובה כי "צה"ל רואה חשיבות רבה בהגנה על זכויות החיילים ובמימוש הדין המשמעתי, אשר משמש ככלי מרכזי באכיפת המשמעת. לאחרונה הורחבו מקומות הכליאה וחדרי המעצר, הוקמה פלוגת נשים נוספת, ומופעל מרכז שליטה לכליאה אשר מווסת בין כל בתי הכלא וחדרי המעצר. כמו כן, צה"ל מבצע פיקוח ובקרה על הליכים משמעתיים ופועל לתיקון פקודות הצבא, לשם ייעול הליכים אלו והגברת השמירה על זכויות החיילים".

      תגובת משרד הביטחון בנוגע לייצוא הנשק

      "אגף הפיקוח על הייצוא במשרד הביטחון מבצע שורה של פעולות אכיפה יזומות, הכוללות: ביצוע ביקורות תקופתיות במתקני היצואנים, בדיקות מדגמיות של עסקאות שאושרו, בדיקות מדגמיות במכס, ביקורות פתע בחברות ואיתור יזום של חברות המייצאות יצוא ביטחוני ואינן מופיעות במרשם היצוא של אפ"י. אפ"י פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מנהל המכס מתוך אינטרס משותף ואחדות מטרה. במסגרת זו מבצעים שני הגופים, במשותף, בדיקות משלוחי ייצוא חשודים, בליווי מומחים בתחום הטכנולוגי מאפ"י, מפא"ת ומנהל הרכש של משרד הביטחון. במקביל מינהל המכס עבר לעבוד עם מערכת מחשוב מתקדמת אשר אפ"י מקושרת אליה במערכת האינטרנט הגלויה. באופן זה מתקיימת העברת נתונים הדדית לבקרה ובחינת המתאם בין הרישיונות לבין היצוא בפועל.
      ככלל, אגף הפיקוח על היצוא אינו חורג מזמני הטיפול במתן רישיונות שיווק ויצוא, כפי שהוגדרו בחוק. כך למשל ממוצע הטיפול ברישיונות בלתי מסווגים בהיקף של אלפי בקשות, עמד על 24-27 ימים בשנים 2011-2012 לעומת 60 ימים שקובע החוק, ובנושאים מסווגים על 54-87 ימים לעומת 120 ימים שקובע החוק.

      "אגף התקשוב של משרד הביטחון תכנן ופיתח מערכת חדשה לניהול רישיונות היצוא שתדע ליצור זיקה בין רישיון השיווק לרישיון היצוא. מערכת להזרמה מקוונת של בקשות שתחליף את המערכת המדוורת, נמצאת בשלבי בחינה ופיילוט. על פי הממצאים ובכפוף להנחיות הממונה על הביטחון תישקל הרחבת הפיילוט לכלל היצואנים, בעיקר למוצרים בלתי מסווגים. נושא בקרת משלוחים ביטחוניים במעבר, הוצג למנכ"ל ובשל השלכותיו, עדיין נבחן וטרם סוכם", נמסר.

      תגובת המשרד להגנת העורף

      עמדת המשרד להגנת העורף, היא כי מתוך ראיה כוללת ומקיפה להכנת העורף ולניהולו בעתות חרום ראוי לשלב במסגרת המשרד להגנת העורף את תחומי ההתגוננות האזרחית, המשק לשעת חרום (מל"ח) וההיערכות הלאומית הכוללת, כל זאת לשם יצירת אינטגרציה ותאום הדוק יותר בין המערכות. מצב זה יאפשר את יצירת האיזונים הראויים בין הנחיות ההתגוננות לבין הצורך בהמשך הפעלת המפעלים והשירותים החיוניים בשעת חרום.

      המבקר בחן את חלוקת תחומי האחריות בין שר הביטחון לשר להגנת העורף. בהתייחס לנקודה זו; הנחה כבר לפני מספר חודשים השר להגנת העורף גלעד ארדן את הגורמים המקצועיים במשרדו, להאיץ את ההליכים לגיבוש הצעת החלטה לממשלה שתשלים את הטמעתה של רשות החרום הלאומית (רח"ל) במשרד להגנת העורף, תסדיר את סמכויות ותפקידי המשרד להגנת העורף וכן את היחסים בין משרדי הממשלה השונים. שטח הפעילות של רח"ל הועבר למשרד להגנת העורף בהחלטת ממשלה.

      בנוגע לערכות המגן נמסר: "מערכת הביטחון מוציאה לפועל את תכנית ההצטיידות הלאומית בערכות מגן, על-פי מימון מסעיף תקציבי מיוחד שאינו חלק מתקציב הביטחון. קצב ההצטיידות והחלוקה מותנים בקצב הייצור ובהתאמה לאילוצי התקציב. במסגרת תכנית ההצטיידות והחלוקה הרב שנתית, בין השנים 2009-2013, יוצרו וחולקו ערכות מגן ליותר ממחצית האוכלוסייה בישראל. בנוסף, במלאי פיקוד העורף קיימת כמות משמעותית נוספת של ערכות, בעלות תוחלת חיים קצרה ושעדיין הינן ברות תוקף, שניתן יהיה לחלקן בהתאם להתפתחויות בטווח הקצר. בידי מערכת הביטחון תקציב להמשך הייצור והחלוקה בשנת 2013. יחד עם זאת טרם נקבעה תכנית רב שנתית חדשה להמשך ההצטיידות בשנים הבאות, ובשלב זה אין מענה תקציבי לערכות מגן במסגרת תקציב המדינה ל-2014".

      בנוגע הפעלת המערך הסלולרי, אומרים במשרד להגנת העורף כי "אולם עם תחילת פעילותו של השר ארדן המכהן גם כשר התקשורת, חלה התקדמות משמעותית בעניין זה וכיום בחלוף מספר חודשים; הוחל בתהליך לתיקון רישיונות חברות הסלולר, פורסם שימוע ואף התקבל מענה מהחברות. ניתן להעריך כי המהלך יושלם בחודשים הקרובים".

      לקריאה נוספת:
      גם בשנה שעברה: משרד הביטחון ייצא נשק בניגוד לחוק
      פתח תקווה: משרד הביטחון חייב לנו 15 מיליון שקל
      2012: חברה ישראלית מייצרת ציוד צבאי - עבור פקיסטן

      לפניות לכתב: amirbohbot@walla.com