עבר, הווה, עתיד: שיטת אסירי X בישראל

פרסום חקירת התאבדותו של בן זיגייר חשפה שבישראל מוחזק אסיר X נוסף, בתנאי בידוד ותחת מעטה סודיות. רבין הבטיח כבר בשנות ה-90 שישראל תחדול משיטה זו, הבטחה נוספת שנשכחה

יוסי מלמן
09/07/2013

בעקבות פרשת איש המוסד בן זיגייר שהתאבד בתאו, נחשפה הבוקר (שלישי) העובדה כי בישראל רשויות החוק - הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, ורשויות הביטחון - שב"כ, מוסד, משרד הביטחון והמשטרה, ממשיכים להחזיק "אסירי X" בבתי הכלא, בחסות צווי איסור פרסום של בתי המשפט. מדובר באסירים ביטחוניים המוחזקים בתנאי בידוד, כך שלא ייוודע כל מידע לציבור על מעשיהם. האסירים הללו עברו עבירות ביטחוניות שעל פי הגדרות החוק הפלילי הם מעשי ריגול, מגע עם סוכן זר או בגידה. לרוב מדובר במי שעבדו בגופי הביטחון של ישראל כמו המוסד, השב"כ, הוועדה לאנרגיה אטומית ואחרים.

יצוין כי מאז שנות ה-50 ועד לפני כ-20 שנה, הוחזקו בבתי הכלא של ישראל כמה אסירים שהוגדרו "אסירי X", שכולם היו חשודים בעבירות ביטחוניות חמורות. הנודעים לשמצה שבהם היו בשנות ה-50 הרוצח ואיש המודיעין (אמ"ן) מרדכי קידר ואיש אמ"ן נוסף, אברי אלעד, שזכה לכינוי "האדם השלישי" שהסגיר את חבריו לרשת הריגול היהודית במצרים. אחר כך, בשנות ה-70 וה-80 ישבו בבתי הכלא אסירי X, רובם באשמת ריגול לטובת ברית המועצות או רוסיה. הנודע שבהם היה פרופסור מרכוס קלינגברג, סגן נשיא המכון הביולוגי בנס ציונה, אחד המוסדות המדעיים-ביטחוניים החשאיים ביותר בישראל, שבו לפי פרסומים זרים ישראל מפתחת כלי נשק ביולוגיים וכימיים לצד אמצעי ניטור נגדם. אסירים נוספים היו גרישא לונדין, רומן וייספלד ושמואל מכטאיי.

עוד בוואלה!

מי ידע שאפשר לקבל כל כך הרבה ממייק אפ אחד?

בשיתוף בובי בראון
אסיר X נוסף מוחזק באחד מתאי הבידוד בכלא(צילום: דרור עינב)

הם הוחזקו בבידוד בכלא איילון או בבתי כלא אחרים – קלינגברג הוחזק בכלא שקמה באשקלון, כשלשיטת החזקתם מאפיינים דומים. הם נכלאו בתאי בידוד או בתאים רגילים כדי להרחיקם ממגע עם אסירים אחרים. הם נכלאו בשמות בדויים כדי שהאסירים, וגם מרבית סגל בתי הסוהר, לא יידע את שמם האמיתי. הם נאלצו לשתף פעולה עם הרשויות לגבי תנאים אלה, שבעצם נכפו עליהם, וזאת משום שנרמז להם, כלומר איימו עליהם, שאם לא יסכימו לשתף פעולה יורעו תנאי החזקתם וישללו מהם את מעט הזכויות שהוענקו להם, בדגש על ביקורים של בני משפחה.

השיטה נחשפה בשנות ה-90 על ידי חבר הכנסת דדי צוקר (מרצ), שמפלגתו הייתה אז שותפה בקואליציה, ובעקבות סיורים של חברי הכנסת סוכם על דעת שר המשפטים דאז, פרופסור דוד ליבאי, ובאישור ראש הממשלה יצחק רבין, לחדול מהשיטה. הממשלה התחייבה כי בכל מקרה של פרשה דומה בעתיד, תמסור המדינה בסופו של ההליך המשפטי, באישור בתי המשפט, הודעה קצרה על כך שבישראל מוחזק אדם בכלא בחשד לעבירות ביטחוניות או לאחר שהורשע בהן ואף ימסרו פרטים מסוימים על זהותו.

נראה כי ההבטחה קוימה במשך כעשור ואז הופרה. אך רק לאחר שחלף עשור נוסף, עובדה זו נחשפה לעיני הציבור. הדבר נחשף בעקבות פניות של כלי תקשורת – הארץ וידיעות אחרונות - לבתי המשפט להתיר להם לפרסם את דוח הבדיקה של נשיאת בית משפט השלום מרכז, דפנה בלטמן-קרדאי, שחקרה את נסיבות התאבדותו של בן זיגייר בכלא.

חשף בשנות ה-90 את שיטת אסירי ה-X. דדי צוקר(צילום: אביב חופי)

דוח החקירה של בלטמן-קרדאי שלל כי בן זיגייר, איש מוסד יליד אוסטרליה שעבד במוסד במשך כחמש שנים ונעצר בינואר 2010 בחשד לעבירות ביטחוניות, והוחזק בתא האיקסים בכלא איילון, לא נרצח אלא התאבד בתאו כעשרה חודשים וחצי לאחר שנעצר. הדוח קבע כי שירות בתי הסוהר התרשל בהגנה על חייו, על אף שהוחזק בתא מבודד שבו היו כעשר מצלמות אבטחה שתעדו כל רגע משגרת יומו, למעט כשנכנס לחדר אמבטיה הצמוד לתאו, שבו התאבד בדצמבר 2010 בתלייה על סדין שנטל מהתא.

הפרקליטות, המוסד והשב"כ עשו כל מאמץ למנוע את פרסום פרשת בן זיגייר. בתי המשפט אף הוציאו צווי איסור פרסום כשהיה עדיין בחיים ומנעו מכלי התקשורת בישראל באופן חריג לחזור על פרטים שפורסמו בחו"ל, גם אם היו מוטעים. ניסיונות של כמה כלי תקשורת בישראל להסיר, ולו באופן חלקי, את צווי האיסור נתקלו בחומה בצורה ששיאה הייתה בהחלטה של נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, השופטת הילה גרסטל, כי "מותו של הנאשם במקרה דנן אינו מעלה ואינו מוריד בכל הנוגע לצורך באיסור פרסום כל פרט הרלוונטי לנאשם, לתיק, למותו של הנאשם ואף לקיומו של צו האיסור עצמו". האיפול נמשך כאמור גם לאחר מותו של זיגייר והחזיק מעמד יותר משנתיים, עד שרשת טלוויזיה אוסטרלית חשפה כי בישראל הוחזק במעצר על עבירות ביטחוניות "אסיר X" שהיה איש מוסד ושמו בן זיגייר. על אף חשיפה זו, ניסה ראש המוסד, תמיר פרדו, לעכב את הפרסום בכמה ימים נוספים, אך בסופו של דבר נפרץ הסכר ושיטפון של ידיעות נכונות ולא נכונות פרץ לכל עבר.

"פרשת האסיר איקס 2 חמורה לאין שיעור מפרשת בן זיגייר". עו"ד פלדמן(צילום: אורי לנץ)

למרות זאת, עדיין נאחזו הרשויות בקרנות המזבח וניסו למנוע את פרסום דוח השופטת בלטמן-קרדאי. הן החלו לשחרר אותו טיפין טיפין, ורק הבוקר, בעקבות פניות של כלי תקשורת – כלבי השמירה של הדמוקרטיה – התגלה כי בכלא איילון, בתקופת בן זיגייר, הוחזק בתנאי מאסר דומים אסיר שמאפייניו דומים. כלומר, אדם שעבר עבירות כה חמורות שמדינת ישראל סבורה כי צריך לבודדו, להרחיקו ולמנוע מהציבור כל מידע על אודותיו. בראיון לניסים משעל ברדיו 103, אמר הבוקר עורך הדין אביגדור פלדמן כי פרשת האסיר איקס 2, כפי שכינה את המקרה, היא "סנסציונית לאין שיעור" מפרשת בן זיגייר "ובעלת משמעות חמורה ביותר מבחינה ביטחונית". הוא הוסיף: "כששמעתי על כך נדהמתי".

נראה כי רשויות החוק והביטחון בישראל אינן רוצות להפיק לקחים וממשיכות בתפיסתן המאובנת כי במאה ה-21, בעידן של וויקיליקס, מדליף המודיעין האמריקני אדוארד סנודן, ותעבורת מידע עצומה באינטרנט ובטלפונים החכמים, יצליחו הרשויות לשלוט בזרימת המידע. מעניין לדעת: האם יש בישראל עוד אסירי איקס, וכמה?

יוסי מלמן הוא פרשן לענייני ביטחון ומודיעין ובעל טור בעיתון "סופהשבוע"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully