בישראל מוחזק כפי הנראה "אסיר X" נוסף כך עולה מחומר החקירה בעניין התאבדותו של בן זיגייר, איש המוסד שהוחזק בבידוד מוחלט בכלא איילון, ושם קץ לחייו. עוד עולה מהחומרים, כי לטענת הסוהרים, בשל מצוקת כוח אדם ובשל תקלות בציוד לא נמנעה התאבדותו של זיגייר. על פי מסמך שהגישו עורכי דינו של זיגייר, רועי בלכר, בועז בן צור ומשה מזור, לבית משפט השלום בראשון לציון במסגרת הליך שמנהלת משפחתו של זיגייר נגד המדינה, ואשר הותר לפרסום, בחומר חקירת מותו של זיגייר קיימים "נהלים ספציפיים וייעודיים ארוכים ומפורטים ביותר הן לגבי דיירו הקודם של אגף 15 (יגאל עמיר) והן לגבי אסיר נוסף השוכן באגף 13 אגף ביטחוני שמאפייניו ומאפייני הדייר בו דומים ביותר למאפיינים של אגף 15 ודיירו".
בשלב זה לא ברור מיהו האסיר המוחזק באגף 13, אך נראה כי תנאי מאסרו דומים לאלה שהיו לזיגייר הוא נתון למעקב 24 שעות ביממה, ונמצא בבידוד. גם לא ברור מיהו, או מהן העבירות לכאורה שבגינן הוא מוחזק בתנאים כאלה. לא ניתן לשלול מכלל אפשרות כי מיוחסות לו עבירות דומות לאלה של זיגייר, כלומר הוא מוחזק על רקע ביטחוני כלשהו.
מחומר החקירה שהותר לפרסום עולה בצורה ברורה שורת המחדלים שאפשרו את התאבדותו של זיגייר. בין השאר, עולה כי מרכז השליטה באגף, ממנו השגיחו הסוהרים על זיגייר, היה מאויש על ידי ארבעה סוהרים בלבד, במקום חמישה, וזאת בשל מחסור בכוח אדם. אחד הסוהרים, מפקח מ.ע, ביצע בעת ההתאבדות משמרת כפולה, לבקשתו. הסוהר סיפר כי בשל המחסור בכוח אדם, לא ניתן היה להקציב אדם שיפקח באופן קבוע על המתנהל באגף 15 בו שהה זיגייר. במקום זאת, המפקח ישב בחדר הבקרה המרכזי וצפה במצלמות של כל בית הסוהר. לאחר התאבדותו של זיגייר נקבע כי עמדת המפקח תאוייש 24 שעות ביממה. בזמן ההתאבדות, נטען כי אחד הסוהרים נלקח לסיור של כרבע שעה, וכך נוצר מצב שבפועל בעמדת השליטה היו רק שלושה סוהרים.
עוד על פי טענת עורכי הדין, הסוהרים לא קיימו תיעוד נאות באותו יום, וכי למרות ההוראה לתעד בכל מחצית השעה מה קורה בתאו של זיגייר, התיעוד האחרון התרחש כשעתיים וחצי לפני שנמצאה גופתו תלויה בחדר המקלחת בתא. אותו סוהר טען כי אכן פיקח על זיגייר כנדרש, אולם לא תיעד זאת ביומן. לדבריו, גם אם חדר הפיקוח היה מאויש ואם המצלמות היו עובדות כראוי, הוא לא היה יכול להבחין מבעוד מועד בהכנות של זיגייר להתאבדות.
המסמכים מעלים גם כי בתוך תאו של זיגייר היו שלוש מצלמות, שתיים שצילמו בשחור לבן ואחת שצילמה בצבע. אחת המצלמות הייתה מכוונת לאזור השירותים והמקלחת, אולם ניתן היה לצפות בה רק מחדר המפקח ולא מחדר השליטה, בו היו הסוהרים. כמו כן, מתברר כי מדובר במצלמות ישנות ונחותות, ולכן כאשר יש חושך בתא קשה לפקח על הנעשה בו. חודשים לפני ההתאבדות, נכתב, נעשתה פניה אל קצין המודיעין בכלא כדי להחליף את המצלמות, בדומה לשינוי שבוצע באגף 13, אולם הקצין אסר להחליף את המצלמות כל עוד זיגייר נמצא בתא, בשל המידור והסודיות באגף.
זיגייר היה עצור בכלא איילון לאחר שהוגש נגדו כתב אישום שתוכנו אסור לפרסום. בין המדינה לבני משפחתו התקיימו דיונים בנוגע לתשלום פיצויים לבני המשפחה, שבמהלכם עלו חששות במשפחה על כך שבשב"כ התרשלו ולא זיהו כי זיגייר עלול להתאבד. יצוין כי בחקירת נסיבות המוות נקבע כי נשללו אינדיקציות לכך שהוא היה במצב אובדני וכי היה חשש לחייו.
בפברואר הותר לפרסום כי זיגייר נמצא תלוי במקלחת בתאו, כשעל צווארו כרוך סדין רטוב הקשור לחלון תא השירותים. על פי הפרסום, חקירת מותו "העלתה כי קיימות ראיות לכאורה לכך שמחדלי גורמים שונים בשירות בתי הסוהר גרמו למותו". עם זאת, לצד החשד לרשלנות, צוין כי מותו של זיגייר לא נגרם על ידי התערבות גורם חיצוני. עוד פורסם כי "חומר הראיות מלמד כי כל אנשי שב"ס שתפקדו במשמרת בעת האירוע האובדני עבדו בכוונה מלאה לקיים משימותיהם, ואולם עובדה היא כי משימות הפיקוח על המנוח, על פי ההוראות הידועות, לא קוימו".