פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לשכת נתניהו: עזיבת עמידרור תוכננה מראש

      יעקב עמידרור הוא ראש המטה לביטחון לאומי השמיני שעוזב תוך 14 שנה. אף שמדובר בתפקיד אסטרטגי רגיש, כמעט כל מי שכיהן בו סיים בתחושת החמצה. יורשו יביא את השינוי?

      הדיווחים על כך שהאלוף (מיל') יעקב עמידרור, ראש המטה לביטחון לאומי, יעזוב את תפקידו במהלך הקיץ, מחזירים לאור הזרקורים את אחד התפקידים הפחות זוהרים בכוורת הביטחונית של ישראל. ראש המטה לביטחון לאומי אחראי, על-פי חוק, לרכז את פועלה של הממשלה בתחומי הביטחון ומדיניות החוץ, ולעסוק בתכנון מדיניותה האסטרטגית של ישראל. לשם כך הוא נדרש לעיין בכל חומר ביטחוני המועבר לעיונו של ראש הממשלה. על הנייר, זהו תפקיד בעל סמכויות נרחבות ואחריות אדירה. בפועל, כיהנו בתפקיד הזה, מאז הקמתו בשנת 1999, שמונה אנשים מוכשרים ומוערכים, כאשר למעט שלושה – האלוף (מיל') גיורא איילנד, האלוף (מיל') עוזי דיין וראש המטה הנוכחי עמידרור, איש מהם לא השלים יותר משנתיים בתפקיד, וכמעט כולם עזבו את התפקיד בתחושת החמצה.

      בעוד גורמים בלשכת ראש הממשלה מדגישים כי עמידרור יסיים את תפקידו במועד המקורי בו אמורות היו להיערך הבחירות לכנסת (חודש נובמבר), ובהתאם לסיכום המקורי בינו לבין ראש הממשלה עם כניסתו לתפקיד - עדיין עולות תהיות מדוע גם עמידרור עומד להשלים קדנציה של כשנתיים וחצי בלבד בתפקיד ראש המל"ל.

      "התפקיד לא תמיד ענה על הציפיות"

      "זה תפקיד חשוב אבל החולשה העיקרית שלו היא גודל הסמכויות", אמר גורם במערכת הביטחון לוואלה! חדשות. "הוא אחראי על המון דברים, אבל בסבב שבין ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, ראשי השב"כ והמוסד וגורמים בכירים נוספים, קורה לא פעם שהוא נשאר מאחור. רוב האנשים שמונו לתפקיד הזה לאורך השנים לא היו פקידים שחיפשו ג'וב להתהדר בו, כמו חלק מהשרים בממשלה. הם קיוו לעשייה משמעותית בתחום האסטרטגי ולא תמיד התפקיד ענה על הציפיות".

      במקרה של עמידרור, עולות גם ספקולציות שהרקע לעזיבה הוא דווקא חילוקי דעות בתחום המדיני. עמידרור נכנס לתפקיד במרץ 2011 עם תדמית ימנית ונצית במיוחד. בשנות התשעים, כראש חטיבת המחקר באמ"ן, היה מהמתנגדים הקולניים בצה"ל להסכמי אוסלו. ביולי 2011, חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד, פורסם כי הוא בוחן לבטל לחלוטין את ההסכמים עם הרשות הפלסטינית, בתגובה למהלכים החד-צדדיים של הפלסטינים באו"ם.

      בנימין נתניהו בישיבת הממשלה. יוני 2013 (מערכת וואלה! NEWS , צלם: מרק ישראל סלם / ג'רוזלם פוסט)
      גורמים בלשכת רה"מ טענו כי היחסים עם עמידרור היו טובים. נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)

      עם זאת, בחודשים האחרונים הצטייר עמידרור דווקא כאחד הגורמים המתונים בסביבתו של ראש הממשלה. הוא היה מהדוחפים להסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה, והפתיע כאשר אמר כי "הבנייה בהתנחלויות גורמת לישראל נזק מדיני" – התבטאות שקוממה עליו גורמים רבים בימין. אגב, חצי שנה לפני ההתבטאות הזו, עמידרור דיבר בכנס סגור של משרד החוץ ונזף בדיפלומטים שאמרו כי הם מתקשים להגן על מדיניות הממשלה בשטחים. "מי שלא מתאימה לו מדיניות הממשלה, שיילך לפוליטיקה או שיתפטר", אמר עמידרור. האם ייתכן שהוא אימץ בעצמו את העצה?

      גורמים בלשכת ראש הממשלה דחו על הסף את האפשרות הזו והדגישו כי "אין כל שינוי ביחסי העבודה בין ראש הממשלה לראש המטה לביטחון לאומי, הם היו ונשארו טובים מאוד. לגבי מועד סיום התפקיד, עם כניסתו של עמידרור לתפקיד סוכם כי יכהן בו עד למועד הבחירות המתוכנן בנובמבר 2013, ומשהוקדמו הבחירות לא נקבע תאריך אחר".

      בין אם הרקע לעזיבת עמידרור הוא מקצועי, אישי או פשוט סיום תקופת הכהונה כמתוכנן, עד שימונה לו מחליף ראש הממשלה יתפקד ללא יועץ לביטחון לאומי וגם ללא יועץ מדיני, תפקיד שנשאר פנוי מאז התפטרותו של היועץ המדיני רון דרמר בחודש פברואר.

      לקריאה נוספת:
      עמידרור: ”נמנע מסוריה שימוש מבצעי בטילי S-300”
      שלוש שנים לאחר המרמרה: על סף הסכם עם טורקיה