אז אלה החיים של יאיר לפיד, על סף מאה הימים הראשונים לכהונתו כשר האוצר של מדינת ישראל: יוצא מהבית בסביבות 7:30 בבוקר; חוזר בין 23:00 לחצות; תמיד ישן בבית, אף פעם לא בירושלים. מקפיד לנהוג לבדו, דבר שהופך את העצירות שלו בתחנות הדלק לחוגי בית; לא מוותר על חמישה-שישה אימוני קרטה בשבוע; ובעיקר - לא מבין איך חשב פעם, לפני שלושה חודשים, להיות שר החוץ. "אני לא מבין איך יכולתי לרצות להיות משהו אחר", הוא אומר בריאיון מיוחד לוואלה! חדשות. "בסוף הלכתי לבחירות על מעמד ביניים ישראלי, ועל כלכלה וחברה. אז יכולתי להיות באיזה קוקטייל בטימבקטו - אבל איפה שאני צריך להיות זה בדיון על הגז, ובשוויון בנטל, והכנסת חרדים לשוק העבודה, ובצמיחה. אני במקום שנכון לי".
במצע שלכם יש רק שני סעיפים שקשורים לנושא המדיני. לחינוך יש שישה סעיפים, לשוויון בנטל יש דד-ליין. המו"מ בכלל חשוב לך?
"סופר חשוב. אבל החינוך תלוי רק בנו, השווין בנטל תלוי רק בנו. נושא המו"מ הוא תוצר של נסיבות, ותלוי גם בצד השני. אז אין טעם להצהיר הצהרות על משהו שאין לך עליו שליטה מלאה".
ההתרשמות היא שזה לא מספיק חשוב לך. במה שהיה חשוב, דפקת על השולחן.
"אתמול דיברתי בטלוויזיה על זה, שלשום ב'וושינגטון פוסט'. בכל פעם שאני נואם אני מדבר על זה. כמובן שאני מדבר על זה בצוות ההיגוי המדיני, וגם בתוך הקבינט המדיני-ביטחוני. מטבע הדברים, עכשיו עוסקים יותר בתקציב. אני נאלץ להודות בצער שבתוך שלושה חודשים לא הצלחתי לעשות שלום".
"לא מקדם יוזמות משלי"
יש מבחינתך מדד לעשייה מספקת בתהליך המדיני?
"אני מדבר הרבה עם ראש הממשלה, יש קבינט מדיני-ביטחוני, יש את ישיבות הממשלה, יש כמה רבדים. הממשלה עכשיו במצב שהיא ממתינה לראות מה קורה עם היוזמה של קרי, שהיא יוזמה מורכבת שמתחילה מהנושא הכלכלי - ובו בזמן לוחצת על הצדדים לחזור למו"מ. השמאל הישראלי תמיד מיד מודיע שאנחנו אשמים. לא רק אנחנו אשמים, יש עוד מישהו שלא מגיע למו"מ".
אחרי התקציב תגביר את העיסוק שלך בכל הנוגע לתהליך המדיני?
"כן".
איך?
"נפגשתי השבוע עם שר האוצר הפלסטיני, פגישת עבודה ממושכת ויעילה. פתרנו שם בעיות שישבו על השולחן הרבה מאוד זמן. הם נתקלו בשיתוף פעולה מסוג שלא זכרו שאפשרי. אנשים לא זוכרים: פעם, בכל ראשון בחודש העברת המסים של הכספים הפלסטיניים הייתה סאגה שלמה שבה נהגו להשתמש כשוט מעליהם. מאז שאני בתפקיד, בכל ראשון לחודש הכסף נכנס בלי לעשות עניין. זה הכסף שלהם, ואני לא רואה סיבה להתנהג אחרת. אני כבר עכשיו מתנהל מולם, אבל במסגרת הממשלה. אני אדם אחראי ולא מקדם יוזמות משלי".
אם תתרשם שנתניהו לא עושה מספיק לטובת התקדמות מדינית, זו תהיה עילה לפרישה מהממשלה?
"יש משהו כמעט משעשע, שמרגע שאתה נכנס לממשלה אנשים כל הזמן שואלים אותך מה תהיה העילה לפרישה מהממשלה. הממשלה הזו תחזיק מעמד, והיא תפעל גם בנושא המדיני, והאדם שאיתו אני צריך לדבר איתו על זה הוא ראש הממשלה".
אתה מדבר על זה הרבה עם ראש הממשלה?
"כן".
אתה מתווכח איתו, או שיש ביניכם הסכמה?
"לאכזבתם של רבים, ראש הממשלה ואני, גם כשאנחנו לא מסכימים, אנחנו יודעים לדבר באווירה טובה. בסך הכול, העבודה מולו היא מצוינת וגם על הנושאים שאנחנו לא רוצים לדבר בפומבי - אנחנו מדברים בינינו".
האמירות של אנשי הליכוד נגד התהליך המדיני מטרידות אותך?
"לא. אני מבין את הצורך של חלק מהאנשים להתבלט. זה חלק מהחיים הפוליטיים. לפעמים זה נראה לי חסר אחריות אבל אני לא מנהל את הליכוד".
"הטהרנים תמיד יבכו"
לפיד אולי גילה את האור במשרד האוצר, אבל הביקורת שהוא חוטף על התנהלותו מגיעה מכל עבר. מה לא נטען כלפיו? שהוא אטום, יהיר, מתעלל בחלשים, לא מבין בכלכלה (בטח לא שיחקה לטובתו ההערה שהשמיע לפני שנים כשראיין את נתניהו על כך שאינו מבין כלום בכלכלה). הפתיחות שלו, הסטטוסים בפייסבוק ובעיקר מדד הפופולאריות פועלים לפעמים כבומרנג. הוא נמדד בשבע עיניים, כל התבטאות שלו זוכה למבול של התייחסויות.
הצהרות שהשמעת בתקופת הבחירות לא תואמות תמיד את התנהלותך כשר אוצר. למשל, כשהתבטאת נגד יצוא הגז או בעניין האחזקות הצולבות של גופים ריאליים ופיננסיים.
"אני מסתכל על זה ואומר, למה האופוזיציה עושה את זה לעצמה? למה היא לוקחת דווקא את הבטחות הבחירות שקיימתי במלואן, ומנסה לתקוף שם כשזה לא מועיל לה? הרי אני אמרתי שלא נקבל את מסקנות ועדת צמח, ואתמול הודיעה ממשלת ישראל שהעלינו ב-20 אחוז (את הגז שלא יוקצה ליצוא - ל"מ). זה שינוי דרמטי במסקנות ועדת צמח, בדיוק כמו שהבטחתי. אני אמרתי שנעביר את מסקנות ועדת הריכוזיות, והעברנו את מסקנות ועדת הריכוזיות גם בממשלה ועכשיו גם בוועדת הכספים. הטהרנים תמיד יבכו ויצרחו שאפשר יותר, אבל בסדר, זה תפקידם. אבל אני אומר לך, לקחנו הבטחות בחירות שהבטחנו וקיימנו במלואן, אני מציע שהם יחפשו קצת יותר".
הוא משוכנע שיהיה כאן טוב, ממש בעוד שנתיים. הוא בונה על התקציב שנושא עמו גזרות קשות אבל יביא, לדעתו, לצמיחה; על הרפורמות בשוק הרכב ובנמלים; על החרדים שלדבריו ישתלבו יותר ויותר. "קורה משהו שאנשים לא יודעים", הוא מסביר. "מי האנשים שמזהים הכי מהר שינוי? האנליסטים בחברות בינלאומיות גדולות. אני אתן לך את לוח הזמנים של היומיים האחרונים שלי: שלשום אני יושב עם שר הטכנולוגיה ההודי, אנחנו מקימים ביחד קרן של מחקר ופיתוח. הוא יוצא, נכנס ג'ון צ'יימברס, המנכ"ל של סיסקו, חברת הטכנולוגיה הגדולה בעולם. אנחנו מקיימים דיון כי הם מרחיבים את אופרציית המחקר והפיתוח שלהם. הוא יוצא, נכנסים 30 אנשי העסקים הכי גדולים בסין, שבאים לדבר איתי כדי ללמוד היכן הכי כדאי להשקיע, כי הסינים שמעו שכאן טוב. הם יוצאים, נכנס המנכ"ל של סימנס, שמדבר איתי על הרחבת מחקר ופיתוח. העולם מזהה שאנחנו במצב טוב. האחרונים לשים לב לזה זה הישראלים. זה בסדר, הם יגיעו".
התקציב עבר בקריאה ראשונה, ואמרת בעצמך שאתה יודע שיהיו בו שינויים. אילו שינויים תרצה שיהיו?
"אני הגשתי את התקציב, אז אני לא חושב שצריך. מצד שני אני מכיר בזה שלא כל השכל במקום אחד. במסגרת העובדה שזה הקיצוץ הגדול בתולדות המדינה, עשינו החלטות נכונות. מכיוון שהקיצוץ גדול, מרווח השינויים קטן מהרגיל. חברי הכנסת הוותיקים זוכרים שבכל פעם שאמרו שצריך לשנות, האוצר הביא שלוש חלופות. היום אין לי אותן, כי כבר השתמשנו בשלוש החלופות".
עד כמה אתה מוטרד מהנאומים של גילה גמליאל ומירי רגב, ח"כיות מהליכוד, מעל דוכן הכנסת, שבהם תקפו את התקציב במילים קשות?
"זה לא קשור אליי, זה ויכוח ביניהן. תחרות שהן מנהלות אחת עם השנייה, מי תתפוס כותרת. אני עובר אורח בדיון הזה".
אתה לא חושש מהמצב של הקואליציה, ובייחוד הליכוד?
"נחמד מאוד שכולם מתייחסים אליי כאילו אני אחראי. מפלגת השלטון היא הליכוד, ואני משוכנע שראש הממשלה ויריב לוין (יו"ר הקואליציה - ל"מ) יטפלו בזה".