בעיר ירושלים לא מכהנים רבנים ראשיים כבר 15 שנה. הרבנים האחרונים שכיהנו בתפקיד היו הרב יצחק קוליץ והרב שלום משאש. מסיום תפקידם לא נבחרו להם מחליפים. העיכוב נבע ממאבקי כוחות בין הציבור החרדי לציבור הדתי לאומי על זהות הרבנים הראשיים. במשך השנים היו מאבקים לגבי זהותם של חברי הוועד הבוחר את הרבנים, כאשר כל צד מנסה למנות יותר נציגים מטעמו כדי להשפיע על הבחירות.
כשניר ברקת התמודד על משרת ראש העיר, הוא הבטיח לדתיים לאומים שבתמורה לתמיכתם במועמדותו הוא ידאג שיהיה להם רב ראשי. בין ש"ס לדתיים הלאומיים נסגר דיל שבנו של הרב עובדיה יוסף יבחר לרב הספרדי ורב מהציבור הדתי לאומי יתמנה לרב האשכנזי. ביהדות התורה לא נשארו חייבים וניסו לטרפד את העניין וככה זה נמשך. לפני כשנה וחצי מונה הגוף הבוחר ובש"ס, שהבינה שלדתיים לאומיים יש רוב, חששו ממחטף מצדם ועכבו את התקדמות הבחירה בעזרת משרד הדתות שהיה בשליטתם.
לאחר מכן הגיעו הבחירות לכנסת שלא אפשרו בחירת רבנים וכיום הבחירות לרשויות המוניציפליות מעכבות את הבחירה על פי החוק. במהלך הזמן עתרו מספר גורמים לבג"ץ כדי לעכב או לזרז את בחירת הרבנים הראשיים. בדיון בעתירה של מספר גורמים המשתייכים לציבור הדתי לאומי שנדונה השבוע בבג"ץ הסבירו השופטים לעותרים כי אין אפשרות לקבוע דבר בעתירה כיוון שישנם עוד שתי עתירות שלא הגיעו לכלל החלטה עדיין.
במהלך הדיון ניסו העותרים על ידי באי כוחם לגרום לבג"ץ להכריע בנושא, כדי לקבוע מועד לבחירת רבני ירושלים לאחר הבחירות לעירייה. השופטים החזיקו בדעתם אך מתחו ביקורת על ההתנהלות בסוגיה במשך זמן ארוך כל כך. השופטת מרים נאור אמרה במהלך הדיון "צריך לעשות קץ לעניין הזה. או שמבטלים את המוסד או שבוחרים. מבחינתי העתירות לא יימחקו עד שישימו קץ לסיפור הזה". השופט ניל הנדל הוסיף ואמר שלאור המציאות ומשך הזמן בו לא מכהנים רבנים ראשיים בבירה מוכיח שאפשר להסתדר בלי רבנים: "אולי אין צורך ברב אם מסתדרים 15 שנה".
התמיהה הגדולה ביותר בסוגיית המאבק בנושא קשורה לעובדה שהגורמים החרדיים עסוקים בה מעל הראש, למרות שהם לא צורכים את שירותי הרבנות, כפי שגורם הקשור לנושא מסביר: "אני לא מצליח להבין מדוע החרדים כל כך נאבקים על העניין כיוון שהם לא צורכים כלום מהרבנות. על הכשרות של הרבנות ירושלים הם לא סומכים ויש להם כשרויות משלהם. במקוואות של המועצה הדתית הם לא משתמשים ובכל שכונה וקהילה יש מקווה פרטי משלהם. גם על הערוב הם לא סומכים, ובכל שכונה יש ערוב משלה - למרות שלעיר יש ערוב המתוחזק על ידי הרבנות הראשית. אז למה להם להיאבק בעניין כל כך?"
לדבריו, מדובר בשמירה על מוקדי כוח ו"מכונת ג'ובים" בלבד. "כאשר הם נמצאים ברבנות ושולטים בה, אפשר לדאוג למשרות עבור המקורבים. בנוסף לכך, זה מוקד כוח שהחרדים לא מוכנים לוותר עליו כיוון שהם חוששים לאבד את ההשפעה על המרחב הציבורי מבחינה דתית בירושלים".
מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, אמר בתגובה לדברי השופטים כי "צדק השופט הנדל כשאמר שירושלים מסתדרת מצוין ללא רבני עיר. התככים האינסופיים והמחלוקות סביב רבנות העיר ירושלים, ועכשיו סביב הרבנות הראשית, מוכיחים כמה התפקידים האלה מיותרים. לא רק שהם אינם מביאים תועלת או כבוד ליהדות אלא הם גורמים חילול השם ונזק בל יתואר למעמד היהדות בציבור. קהילות צריכות רבנים, המדינה לא. הגיע הזמן שהמדינה תפסיק להעסיק רבנים מטעם ובמקום זה תסייע לקהילות מכל הזרמים ביהדות באופן שוויוני".