ישראל הגיעה להסכם עם מדינה שלישית שתקלוט מבקשי מקלט מאריתריאה, ופועלת בימים אלו להשגת הסדר עם שתי מדינות נוספות שישמשו כמדינות מעבר לאזרחי סודן בדרכם חזרה לארצם - כך עולה מדיון שנערך הבוקר (ראשון) בבג"ץ בעתירת ארגוני הסיוע לפליטים נגד תיקון החוק למניעת הסתננות, המאפשר מעצר מנהלי של לפחות שלוש שנים לאדם שהסתנן לישראל. העתירה נדונה בפני הרכב מורחב של תשעת שופטי בג"ץ, בראשות נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס.
בשנתיים האחרונות ניהלה ישראל מגעים עם כמה מדינות במטרה להגיע להסדר לקליטת מבקשי המקלט וכעת עולה כי הושג הסדר שכזה. בדיון הבוקר הודיעה עו"ד יוכי גנסין, בכירה במחלקת הבג"צים בפרקליטות, כי הושג הסדר עם מדינה שלישית שתקלוט את מבקשי המקלט מאריתריאה. לדבריה, נמשכים מגעים להשיג הסדרים עם מדינות נוספות.
בשנה האחרונה חזרו כ-2,000 אזרחי סודן לארצם באמצעות מדינה שלישית, כך נמסר בדיון. פרסומים שלא אושרו רשמית העלו כי אזרחי סודן הוחזרו לארצם דרך ירדן. יש לציין כי כ-500 מהחוזרים עשו זאת מהכלא, מה שהעלה ביקורת רבה באשר למונח "עזיבה מרצון". באשר לחוקתיות של פרקי הזמן הארוכים בהם מוחזקים ועוד יוחזקו מבקשי המקלט במעצר עד למימוש ההסדר, ענתה עורכת הדין כי המדינה שוקלת להסב את המתקנים שהוקמו למתקנים פתוחים, שלא יוגדרו כמתקני משמורת.
עוד עלה בדיון כי ביממה האחרונה דחה משרד הפנים שלוש בקשות מקלט של אריתראים. כמו כן, ביום חמישי דחה משרד הפנים בקשת מקלט של אזרח אריתריאה המוחזק בכלא סהרונים זה שנה וחמישה חודשים, בטענה כי עריקות משרות צבאי בארצו כעילה יחידה לקבלת מקלט בישראל לא תהווה עילה מספקת. זאת על אף הסנקציות הקשות המוטלות על עריק שנתפס במדינה, בהן מעצר המלווה בעינויים קשים. החלטה זו עומדת בניגוד לעמדת נציבות האו"ם לפליטים ודוח משרד החוץ האמריקני, שקבעו כי עילה זו אמורה להספיק לשם קבלת מקלט מדיני.
"להמשיך לשים אנשים במשמורת"
בחלקו השני של הדיון התפרצו לדבריה של גנסין מספר תושבים מדרום תל אביב וצעקו "אנחנו לא שקופים" "גם לנו יש זכויות" ועוד. במהלך הדיון ציינה גנסין כי ההסדר שהושג עם מדינה שלישית אינו מוגבל במספר אנשים וכי היא צופה שכך יהיו גם ההסדרים הנוספים שיושגו. בנושא פרק הזמן שיוחזקו המסתננים במעצר הוסיפה "כל עוד ישראל פועלת בשקידה ראויה למצוא מדינות מעבר ויעד לאותם מסתננים, יש לאפשר לה להמשיך לשים אנשים במשמורת על מנת למנוע השתקעות". בהמשך ציינה גנסין כי גם לאזרחי ישראל הסובלים מהתופעה יש זכויות אזרח ובתגובה זכתה למחיאות כפיים של תושבי שכונות דרום תל אביב. בתום הדיון קבע בית המשפט כי על המדינה להעביר תוך שבוע תצהיר מעודכן בו יפורטו ההתפתחויות אותן העלתה גנסין בהן ההסכמים שהושגו אולו המתגבשים עם מדינות שונות.
"אנחנו לא כאן כדי לטעון נגד החוק למניעת הסתננות, אלא נגד החלת החוק הזה על מבקשי מקלט, פליטים ואחרים הזקוקים להגנה בינלאומית", אמרה בדיון וולפורגה אנגלברכט, נציבת האו"ם לפליטים, "עדיין מוחזקות אמהות עם ילדיהן במשמורת ולמעלה מ-100 קורבנות עינויים. זה נוגד את האמנה. מבקשי מקלט אוטומטית מתויגים כמסתננים וכמהגרי עבודה מבלי לבדוק את בקשותיהם. הכרעה כזאת לא יכולה להיעשות בלי בחינה של כל מקרה. צריך לבחון את הסיבות שבגללן האדם נאלץ לעזוב את מדינתו ומה יקרה לו אם יחזור".
העתירה, שהוגשה באוקטובר על ידי מספר ארגוני זכויות אדם בהם מוקד סיוע לעובדים זרים, האגודה לזכויות האזרח אס"ף וארגונים נוספים, כוללת שני גברים אריתראים, שתי נשים אריתריאיות ותינוקת בת שנה, שנכלאו מכוח התיקון לחוק. ממועד הגשת העתירה, שוחררו מהכלא התינוקת ואמה עד להכרעה בנושא.
התיקון לחוק למניעת ההסתננות, שנכנס לתוקף בינואר 2012 ויושם ביוני, מאפשר לעצור מבקשי מקלט שנכנסו לישראל דרך סיני במעצר מנהלי ללא משפט, למשך תקופה של שלוש שנים לפחות. מכוח החוק, כלואים היום כ- 2,000 איש שנכנסו לישראל בחודשים האחרונים, בהם כמה עשרות ילדים. בנוסף, כלואים קורבנות עינויים שחוו חוויות קשות בסיני והחזקתם במעצר עלולה להחמיר מצבם. רוב הכלואים הם אזרחי אריתריאה וסודן - מדינות שלא ניתן לגרש אליהם את אזרחיהם בשל הסכנה הקיימת במדינות אלו.
בעתירה, אליה הצטרפה בהמשך בצעד חריג גם נציבות האו"ם לפליטים, טענו הארגונים כי הדין הישראלי והבינלאומי אוסרים על מעצר מהגרים שאינו לצרכי גירוש, וכי מעצר מבקשי מקלט שנמלטו על חייהם ועברו תלאות במחנות העינויים בסיני, עתיד להחמיר את הפגיעה בשלומם ובבריאותם של הכלואים. כמו כן טענו הארגונים כי הרתעת מהגרים חדשים מלבוא לישראל לא יכולה להיות תכלית ראויה המצדיקה מעצר ארוך ללא משפט.
"גם היום כבעבר המשיכה המדינה לספר לבית המשפט אגדות על מדינה שלישית ששמה לא נודע שעומדת לקלוט את כל הפליטים שבישראל", אמרה מנכ"לית מוקד סיוע לעובדים זרים, רעות מיכאלי. "שוב מנסה המדינה בסיפורים לכסות אחר העובדה שאינה יכולה להצדיק את מדיניותה. אנו מקווים שבית המשפט ייתן דעתו לכך שהמדינה לא הצליחה, למרות שנשאלה פעם אחר פעם, לתת נימוק לצורך בהחזקתם של אנשים שאינם בני גירוש מישראל במעצר רב שנים ללא משפט, אך לצרכי הרתעה".