בדיונים פנימיים שנערכו במטה הכללי של צה"ל, הזהיר מפקד חיל האוויר, אלוף אמיר אשל, כי העברת מערכות הטילים S-300 עשויה להפוך את סוריה לתוקפנית הרבה יותר. "מערכת כזו תפגע בעליונות האווירית של חיל האוויר הישראלי", אמר אשל, שציין כי עליונות אווירית היא תנאי לניצחון בכל מלחמה שהיא.
דברים דומים אמר אשל על הסורים בשבוע שעבר, בנאום במכון פישר לחקר האוויר והחלל. "אם הם ירגישו שהם מוגנים (באמצעות מערכת הגנה אווירית שכזו, שתייצר מטריה אווירית - א.ב) אז הם יעשו דברים שללא המערכת הזו הם לא היו עושים". אשל הבהיר: "יש פתרונות רבים למערכת הזו אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. אין מערכת שאין לה פתרון. השאלה היא איזה מחיר אתה תשלם".
במערכת הביטחון אומרים כי מאז העשור הקודם, אז חתמו איראן וסוריה על ההסכם לרכישת מערכות הטילים ממוסקבה, הגבירה קהילת המודיעין את המאמצים להשיג מידע על ה-S-300 ועל נקודות התורפה של המערכת.
בשנים האחרונות התאמנו אנשי חיל האוויר הישראלי עם מקביליהם ביוון, המפעילים בעצמם את מערכת הטילים המשוכללת. חוקרי מודיעין ותעופה מעריכים שחיל האוויר התאמן ביוון נגד המערכת הזו ומכיר את יכולותיה מקרוב.
בשלב זה, גורמים רשמיים אינם יודעים לאשר את הפרסומים בכלי התקשורת הזרים על העברת המערכת לסוריה, אך טוענים במקביל כי "יש להביט על כך כבעיה שאינה ישראלית בלבד אלא גם של ארה"ב, של טורקיה ושל מדינות נוספות באזור". אותם גורמים אומרים כי לצה"ל יש תכניות מגירה בנושא. "כמו שאמר שר הביטחון, נדע מה לעשות", ציינו.
לאחרונה אישר הממשל האמריקני למכור לישראל טילים מונחי מכ"ם, שמסוגלים להתביית על מכשירים פולטי קרינה מרגע הפעלתם. ההערכה היא ששימוש בטילים מסוג זה יקל על תקיפה אפשרית של מערכות S-300.
בין כה וכה, הדעות במערכת הביטחון חלוקות לגבי מידת המקצועיות של הצבא הסורי לקלוט את מערכות הטילים ולהפעיל אותן. טל ענבל ממכון פישר סבור כי "כמו בכל עסקה למכירת מערכת נשק מורכבת, יש תנאים להעברת מידע על הכשרה ועל אחזקה, כמו גם נתונים טכניים נוספים עוד זמן רב לפני העברת המערכת עצמה. בעבר צוין, כי נציגים מאיראן למדו את המערכת, וסביר להניח שיש בידי הצבא הסורי את הידע הבסיסי להפעלת המערכת".
מערכת ה-S-300 היא מערכת טילי קרקע מתקדמת מתוצרת רוסיה, שפיתוחה החל בשנות השבעים ברקע מלחמת יום הכיפורים. במלחמה הפציץ חיל האוויר הישראלי סוללות טילי קרקע-אוויר שהיו בידי הצבא המצרי, ושחלקן הופעלו על ידי ברית המועצות. גורמים במערכת הביטחון טוענים כי העברת המערכת לצבא סוריה יכולה להתבצע תוך זמן קצר, מאחר ובידי הצבא הרוסי למעלה מאלף סוללות מסוג זה, מדגמים שונים.
המערכת כוללת מכ"ם גילוי לטווח של כ-200 ק"מ, המאפשר לזהות כלי טיס גם בנמל התעופה בן גוריון או בבסיסי חיל האוויר הישראלי, כבר בשלב ההמראה. בכל סוללה יש שמונה משגרים, שמותקנים על רכב גלגלי המאפשר לנוע ממקום למקום בטווח זמן קצר, כדי להקשות על האויב לעקוב אחר הסוללה.
בשנת 2007 חתם בשאר אסד על העסקה עם רוסיה, שמוערכת בשווי של מיליארדי דולרים לרכישת אמצעי לחימה מתקדמים, שלטענת גורם ביטחוני בכיר מומשה כמעט במלואה, פרט להעברת טילי ה-S-300. זאת, בשל לחץ אמריקני-ישראלי, שגרם לדחיית אספקתם. ברקע, נחתמה עסקה בין איראן לרוסיה לרכישת מערכת דומה, וצוותים איראניים באו למוסקבה כדי לעבור הכשרה להפעלת המערכת. בניגוד לצוותים האיראנים, לא פורסם בתקשורת הזרה שיצאו צוותים מסוריה לתהליך דומה. כמוכן, גורם בכיר במשרד הביטחון אישר כי בבנקים ברוסיה יש 900 מיליון דולר השייכים לסוריה וניתן לממש אותם רק לעסקאות נשק מול רוסיה.