מספר שעות לאחר שכוחות משטרה מדימונה ומחטיבת ערבה, יחד עם אנשי יחידת החילוץ ערבה תיכונה, מצאו הבוקר (שני) את גופתו של טייס מטוס האולטרא-לייט, אבנר צחורי, התחילה להתבהר מעט העלטה שאפפה את מהלך האירועים שקדמו לאירוע הטראגי. דוד (ג'ינג'י) שפט, מנהל מנחת עין ורד ממנו המריא צחורי, טען כי הוא לא הסגיר דבר מכוונותיו האמתיות כאשר הגיע לראשונה למנחת. "הוא תכנן את זה", הבהיר שפט. "אנחנו לא ידענו מה הוא מכין לנו, אבל הוא ידע בדיוק מה הוא הולך לעשות, אני בטוח בזה".
לדברי שפט, צחורי, תושב השרון, נראה מאושר כאשר החל באימוני הטיסה במנחת. "הוא קנה מטוס", סיפר שפט וטען כי לאחר זמן מה הוא ביקש להיעזר במדריך טיסה. "סידרתי לו מדריך, שהתחיל ללמד אותו, והבנאדם פרח".
שפט תיאר את השתלשלות האירועים החל מהרגע שהגיע למנחת. הוא הדגיש כי הופתע כשגילה כי צחורי נעלם עם מטוסו בכוונה להתאבד. "באתי אתמול בבוקר למנחת כהרגלי, ראיתי שההאנגר פתוח, ואמרתי 'יופי, הוא טס עם המדריך'. בשעה 10:00 ראיתי שהתלמיד איננו.ראיתי את אבא שלו שהתקרב אליי ושאל אם אולי ראיתי את הילד שלו. עניתי לו שהוא טס עם המדריך שלו, והוא השיב לי שלא, אין אף אחד שם".
לדברי שפט, "לא היה לנו שום מושג, חשבנו שהוא המאושר בעולם אך הוא הסתיר דברים. אחרי שזה קרה, למעשה אתמול בלילה, התחלתי לקלוט מה קרה פה, הוא עבד עלינו בעיניים. הוא תכנן שלב אחרי שלב מה הוא הולך לעשות, להמשיך את הצניחה שהוא לא גמר, והוא עשה את זה בדיוק. כיוון את המטוס לכיוון ירדן, קפץ מהאווירון, וזה הסוף".
האזור בו נמצאה הגופה
שפט סיפר כי צחורי "היה צנחן, הוא צנח מבתים, מהרים וכל מיני דברים כאלה". החבר סיפר על נסיבות הפציעה, שהותירה אותו משותק ברוב חלקי גופו. "בעת צניחה שביצע בארצות הברית הוא פתח את המצנח מאוחר, והכתף שלו נפגעה. הכבלים קרעו אותו לשניים, ומאז הוא היה משותק מבית החזה כלפי מטה. אני נתתי לו את ההאנגר והכל בחינם, אמרתי העיקר שיבוא לטוס, שיהנה מהחיים".
שפט סיפר על תחילת הקשר בינו לבין צחורי. "הבחור בא אליי לפני כמה חודשים, רצה לקנות מטוס. אמרתי לו 'אין בעיה - יש לי במקרה מטוס של נכה אחר, שהוא יתאים עבורך'".
לאחר שרכש את המטוס, אמר צחורי לשפט כי הוא מעוניין להתחיל ללמוד להטיס את הכלי שרכש. "אמרתי לו שאסדר לו גם מדריך", סיפר שפט.
שפט חזר לרגע שבו הבין כי צחורי לא נמצא באוויר עם המדריך שלו: "מהר התקשרתי לאיתן (המדריך ש.ג) שנמצא בגליל, הוא ענה לי ואמר שהוא לא טס איתו. מאז כל הכדור התחיל להתגלגל. צלצלתי למשטרה, העליתי מטוסים לחפש אותו לאוויר, ואז הקמנו כאן חפ"ק, והתחלנו לברר איפה הוא נפל. עלינו באינטרנט על המפות שלו, איפה נתיב הטיסה שלו, וככה מצאנו אותו".
"הלוואי שעל המכוניות ונהגי כלי הרכב הרגילים היה פיקוח כזה"
אלוף משנה (במיל') רן בג, לשעבר ראש תחום תעופה ספורטיבית ברשות התעופה האזרחית, סיפר על הליך הוצאת רישיונות התעופה האזרחיים ועל הליך הפיקוח לאחר הוצאת הרישיון. "הליך הפיקוח על בעלי הרישיונות ואלה שמתכוונים להוציא זה תהליך מסודר, מטפלת בזה רשות התעופה האזרחית. האדם נדרש לבחינות מעשיות, לבחינות תיאורטיות, הוא נדרש לבדיקות רפואיות מאוד קפדניות. מגיעים לסוף המסלול אנשים שיודעים לעשות את זה מצוין, לכל אורך הדרך יש להם פיקוח מתמשך של רשות התעופה האזרחית. פעם בשנתיים יש להם בוחן רמה, במהלך הפעילות השוטפת מפקחים של רשות תעופה אווירית מסתובבים בין המנחתים. הלוואי שעל המכוניות ונהגי כלי הרכב הרגילים היה פיקוח כזה".
בג סיפר כי במסגרתהתפקיד שמילא "הייתי בין אלה שפיקחו על הענף הזה והביאו אותו למצב טוב מאוד מבחינת פיקוח, מבחינת רמת האנשים שלו. הממשק של רשות התעופה האזרחית והמשתמשים הוא ממשק טוב, מקצועי, שיתוף פעולה מלא מכל הכיוונים. אני מאחל רק לכל שאר ענפי הספורט או התחביב בארץ להיות באותו סדר גודל ובאותה רמה".
"אני זוכר שהוצאתי רישיון לכלי הזה, אז חתמתי על ויתור על סודיות רפואית ובמסגרת הזאת הרשויות המתאימות יכולות לבדוק כל מה שהן רוצות" אמר בג.
"עקומת הנזק של המטוס הזה אם נשווה את זה לאוטו או למשאית היא קטנה פי אלפי מונים", אמר בג, "בוא נשאל את עצמנו - הנהג הממוצע שהיום הולך ללמוד נהיגה, איזה בדיקות נפשיות עושים לו? בוודאי אם יש מצב חריג, אם המדריך או הבית ספר שהבנאדם לומד שם טייס רואה שיש דברים חריגים מבחינה התנהגותית, הדבר עובר מיד לרשויות התעופה האזרחית, והם יודעים איך לטפל בזה".